אני זוכרת את אותו היום במדויק. הייתי בכיתה ח' ואמא כשהצטרפתי לנסיעה השבועית שלה ושל אבא מהמושב לתל אביב. הגענו לחנות ההיא ברחוב לוינסקי בדרום תל אביב. לא ידעתי אפילו לקראת מה אני הולכת. נכנסנו והיא בקשה מ"המוכרת" שתתאים לי חזייה. הייתי בת 13 וחצי (שנת 1971) ולא התברכתי בשפע שימלא את החזייה הזו. התביישתי נורא.
גדלתי במושב. רוב הבנות בקבוצה שלי כבר לבשו חזייה. הבנים המעצבנים היו נוהגים להפתיע אותנו מאחור ולהעביר בחופזה יד לאורך הגב שלנו מלמעלה למטה כדי לוודא שהם מבחינים נכון - יש לה או אין לה חזייה?
ההתרגשות וההתנהלות החברתית סביב תקופת ההתבגרות הייתה מלאת מבוכה, תפיסות עולם מיושנות ולצידן התמודדויות מורכבות מול עצמנו ומול הקהילה והמשפחה.
כשהפכתי לאמא לבת מתבגרת הייתה התנהלותי שונה לחלוטין וככל שעלה בידי עשיתי למזער את הקשיים בהם ומולם התמודדה בתי הבכורה.
ואיך את הרגשת כשמדדת חזייה בפעם הראשונה?
מה עבר עליך כשהתאהבת לראשונה באמת?
כמה כאב חווית כשנשבר לך הלב? את מי שיתפת?
כמה באמת נכון היה להתקוטט "על זה" עם אמא?
מה את רואה במראה כשאת מתבוננת בך?
מה את רואה במראה כשאת מתבוננת בך?
בימים אלו רואה אור ספר חדש מאת נעמי כץ - ביוטיפול: נערות, עוצמה, יופי.
הספר חושף את
האמת שבתהליך הפיכתנו מנערות לנשים בעולם שבו נשים מנסות להתאים את עצמן למודל
יופי בלתי אפשרי. הספר יאפשר לך לגלות את היופי שבלהיות מי שאת באמת, לטפח אהבה
עצמית ועוצמה פנימית ולהתמודד עם נושאים עכשוויים כמו דימוי גוף, יחסים, ביטחון
עצמי, מיניות ולחץ חברתי.
"... לחץ חברתי הוא חלק אכזרי ממערכות יחסים בגיל ההתבגרות. חברים גורמים זה לזה לעשות דברים שסביר שלא היו עושים אחרת, ובתהליך הם פוגעים בעצמם ובאחרים. הלחץ הזה בא לידי ביטוי בכל מיני אופנים.... התוצאות של לחץ חברתי מפחידות,. למשל לפעמים לוחצים עלינו להתנהג בצורה מסויימת שמעמידה אותנו בסיכון-לא לאכול, להקיא את האוכל או להתאמן יתר על המידה. לחץ חברתי מתרחש כשאומרים לנו שזה לא מגניב להצליח בלמודים ואז אנו מבריזות מהשיעור ומסכנות את הבריאות שלנו על ידי עישון סיגריות". (ע"מ 113-114)
במשך 25 שנה חינכתי בנות עשרה בגיל החטיבה. ראיתי אותן ברגעים של תסכול ואי יכולת לתת מענה שיספק אותן רגשית. ראיתי אותן מתמודדות עם לחץ חברתי, דימוי עצמי, הפרעות אכילה, קנאה ותחרות.
למדתי עד כמה הן שיפוטיות כלפי עצמן ולא תמיד רואות את הדברים כפי שהם!
נערות בגיל ההתבגרות לא זוכות להתחבר לאני העצמי שלהן בקלות. (אם בכלל!)
הקריאה בספר ביוטיפול מסייעת לקוראת להגיע למקום קרוב יותר מול עצמה ולהתמודד נכון עם תפיסות, קשיים, דילמות ומכאובים רגשיים.
"... בתקופת ההתבגרות שלי, זה היה ממש טיפשי מצידי לא לאפשר לאמא לתמוך בי ככל שיכלה. אחותי היתה הרבה יותר רגועה ממני והפיקה תועלת רבה מתבונתה של אמי.... הסלמה של מערכת יחסים לא טובה יוצרת עוד מתח בחייכן, ואתן בהחלט לא זקוקות לכך." (עמ' 200)
הספר מציע מבט עדכני על עולמן של מתבגרות, והוא כולל התייחסות לתופעת הרשתות החברתיות מה שתופס חלק משמעותי בחייהן.
הספר חוקר כיצד מתבגרות רואות ומדברות על אודות עצמן, ועונה על השאלות המשמעותיות שאותן נשים צעירות מפחדות לשאול.
נעמי כץ היא אשת חינוך, העובדת עם בני
נוער ועם מבוגרים כדי לפתח חיבור לקול הפנימי ולהגדיר מחדש את מקומן של נשים
בתרבות. היא ממייסדות עמותת Her Wisdom, המוקדשת לטיפוח הייחודיות שבמנהיגות נשית. ב־20 השנים האחרונות,
נעמי מלווה נערות תוך שילוב ניסיונה בחינוך והיכרותה המעמיקה עם חוכמתן העתיקה של
נשות שבטי האדמה, המשמשת עבורה מקור להשראה.
ביוטיפול: נערות, עוצמה, יופי מאת נעמי כץ
תרגום: תמר ג'קסמיין;
עריכה: שלומית ליקה;
הוצאת אגם
איורים: דניאל פלג 256 עמ'; 89 ₪
ריקי ברוך
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה