הוא, היא, הם -אהבה, קוראים בשמה, לוחות חירות, תעתועי שכחה, לוחות חירות ועד שהגעתי לדור - ספרים חדשים בהמלצה

קוראים בשמה מאת גילה פפר
"תכתבי, תכתבי עליי ספר, הוליווד אפשר לעשות מהחיים שלי", נהגה פייגלע להפציר בבתה אביגיל, ולא טעתה. חייה היו סוערים. הם החלו בלידה מוקדמת לאם שכבר הייתה סבתא לשני נכדים, ובילדוּת מפנקת ומגוננת שנקטעה באחת עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, המשיכו בזוועות השואה ובמחנות הריכוז בהם הלכה פייגלע כשלוש שנים על סף המוות ויכלה לו. שם, בבדידותה ובאימתה במחנות הכפייה נחרטו בנפשה צלקות שהשפיעו על בחירותיה ועל מהלך חייה עד יום מותה.

בימים אלו רואה אור הספר "קוראים בשמה" מאת גילה פפר. ספר המציג את סיפורה של פייגלע, ניצולת שואה, ושל אביגיל, בתה מנישואיה השניים. הרומן מבוסס על סיפורה האמיתי של גילה, היא אביגיל בספר.
תקראו בספר על הקשיים הגדולים של אותה תקופה, על קריעתה ממשפחתה, הזוועות שעברה במחנות כפיה עד שחרורה במחנה ברגן בלזן. במחנה העקורים נישאה לאדם מבוגר שפגשה, ילדה את ילדם ויחד הם עלו לארץ. בארץ התגרשה ונישאה לאחר איתו הביאה לעולם את אביגיל. במקום הזה מתחיל הסיפור לעסוק בשתיהן יחד, ביחסים המורכבים ביניהן, בקשר שהתפתח בצל השואה ובצל הבעל זאב.

"... מאיפה את מכירה את אוּשַׁר?"

"הוא בן גילה של איטקה."

"התחתנתי איתו," קולה של פייגלע נשבר.

"מה עשית?"

התחתנתי איתו, הוא בעלי עכשיו."

אוּשַׁר? אוּשַׁר הבעל שלך?"

"כן."

"למה? למה התחתנת איתו?"

פייגלע מתחילה לבכות. 

"את אוהבת אותו?"

"את לא מבינה, לאהל'ה, הוא שומר עלי."

"זו לא סיבה להתחתן פייגלע. "תעני לי את אוהבת אותו?"

"די כבר עם השאלות האלו! אני לא יכולה להיות לבד! אני פוחדת!"

"המלחמה נגמרה, תודה לאל, ממה את פוחדת? "

"שהגרמנים יבואו, שיחזירו אותי לשם.  אני צריכה שישמרו עלי, את לא מבינה? שרה נסעה לחפש את בת הדודה שלה והוא נשאר היחיד ששמר עלי. אני לא גיבורה כמוך, לאה'לה, אני לא שווה כלום כשאני לבד, את לא מבינה? " (עמוד 181 בספר)

גם אביגיל כפייגלע, נאלצה לקבור את ילדותה לטובת נאצים עלומים שאימה המשיכה להחיות וסירבה בכל מחיר להשאירם "שם". מערכת היחסים בין השתיים פתלתלה ומורכבת, ובה הן פוסעות במעגלי חיים של אובדן, הקרבה, פחד, כעס, ייסורי מצפון, שתיקות רועמות, אשמות, ריחוק, דחייה, קִרְבָה, חמלה ואהבה גדולה.

בעזות מצח ובאומץ חושפת אביגיל את חייה כבת "דור שני", כשהיא מניחה כתבי אישום כנגד חפים מפשע ונוגעת ללא מורא ב"פרה הקדושה" שנקראת שואה. את השיח שהיא מנהלת עם פייגלע היא קוברת ברובו המכריע במחשבותיה, שם היא מעיזה לשחרר שדים מתרדמתם.

גילה פפר, ילידת 1955, לשעבר תושבת תל אביב וכיום מתגוררת בקצרין. עסקה בתחום פיתוח מנהלים, ליווי שינוי והטמעת תהליכי שירות בעיריית תל אביב-יפו. "קוראים בשמה" הוא ספרה השני אחרי ספר הילדים "הצבעים של פיונורה" (גוונים, 2012).

גילה מספרת: "אני מגדירה את עצמי כנשאית שואה. מינקותי שמעתי שואה, ספגתי סיפורים שהיו גדולים מיכולתי להכיל, ראיתי תמונות שאת פשרן לא הבנתי וחלמתי חלומות שהסתיימו בניסיונות הרגעה במיטת ההורים. השואה הייתה המלכה הבלתי מעורערת בבית, והיא נצרבה DNA שלי כאילו הייתי שם. בתקופות מוקדמות של חיי התענוג של היות נשאית שואה היה מפוקפק למדיי, ובתקופות יותר מאוחרות היה סמל לחוזק ולעוצמה פנימית המבטלת כל קושי טריוויאלי של החיים. אלה וגם אלה הן תחושות לגיטימיות וראויות להישמע כי כמוני, גם אחרים בני הדור השני לא ליקקו דבש לאורך חייהם, וככל שאני מכירה השיח על כך מאופיין בתקינות פוליטית. הדיבור על רגשות הדור השני והמקום שיש לתת לחוויות חיינו בצל השואה אינם עומדים בסתירה ליראת הקודש שאנו חשים כלפיה והמחויבות האישית והכללית של כולנו לשאת את זכרה".

"במהלך שנותיי כמנחה ועורך בלטה גילה פפר ככותבת בעלת עוצמה וסוחפת. באומץ רב היא מגוללת סיפור עמוק וחשוף על ניצולת שואה ועל היחסים המורכבים שהיא מנהלת עם בתה. לא מעט ספרים נכתבו על ידי בני ובנות הדור השני לשואה. גילה פפר עושה זאת בייחודיות מרשימה ובכישרון רב." - דודו בוסי

הספר מטלטל בעוצמתו, מרגש ונוגע, בישירותו ובמנעד הרגשות שהוא חושף. 
"קוראים בשמה" מאת גילה פפר. הוצאת "ספרי ניב", 408 עמודים. מחיר לצרכן 88 ש"ח, להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה.



תעתועי שכחה מאת שולמית לוין

"בשנייה אחת יכול להתהפך עולמו של אדם. המכונית הכסופה החליקה לתוך מפרץ החניה בשלווה, הדלת נפתחה, ובשנייה שבה נגעה רגלו ברצפת החניה חרך ברק חד את מוחו, מהמצח ועד העורף. קטע זעיר של כלי דם נפרץ במוחו, ודם הציף את גולגולתו. הוא מעד לכיוון הרצפה ובראש בוער, זועק מכאב, הקיא לראשונה. […] רגע זה היה קו פרשת המים של חייו – של האדם שהיה עד לרגע זה, ושל האדם שהפך להיות מרגע זה ואילך". (מתוך הספר).

"תעתועי שכחה" מאת שולמית לוין הוא רומן מרתק, מפתיע ומרגש, המביא את סיפורו של ארי, "מר אחריות" מיום היוולדו. מטלות רבות נפלו על כתפיו מצעירותו. הוא מתגייס עם אהובתו מהתיכון, עובר לנח"ל לחיות איתה בקיבוץ רחוק ומקים משפחה.
הוא יוצא ללימודים גבוהים ובעקבותיהם עוזב את משפחתו ואת הקיבוץ למען אישה אחרת וקריירה כמהנדס. אלא שחייו מתהפכים עליו: לאחר שהוא לוקה בשטף דם במוח, הוא נכנס לתרדמת, וכשהוא מתעורר, חייו החדשים נשכחים ממנו לגמרי.
כעת עליו להחליט אם להמשיך בחייו ולהתגבר על השכחה או להיכנע לה ולחזור לקיבוץ. ואז, אחרי שכבר החליט, חוזר לו הזיכרון ברגע בלתי צפוי ומטלטל שוב את כל עולמו.

שולמית (שולה) לוין היא ד"ר לכימיה, מומחית לכימיה אנליטית, מרצה באוניברסיטאות ועבדה בחברת Waters הבינלאומית כיועצת מדעית. עם פרישתה לגמלאות החלה לעסוק בעיקר באומנויות כמו צילום, ציור, וכן כתיבת שירים וסיפורת. כמו כן היא יוצרת סרטונים דוקומנטריים וקליפים מוזיקליים לרשתות החברתיות ולערוץ הטלוויזיה הקהילתית. "תעתועי שכחה" הוא ספרה הראשון.

"תעתועי שכחה" מאת שולמית לוין. הוצאת "ספרי ניב", 192 עמודים. מחיר לצרכן 60 ש"ח, להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה.

לוחות חירות מאת שלמה לנגר - אסופת מאמרים

כשמדברים על גלובליזציה (גלובוס = כדור הארץ) מתייחסים לצעדים ולשאיפה לטשטש כל ההבדלים הדתיים והלאומיים של האנושות כדי להביא לידי מציאות של דת אחת, שפה אחת ותרבות אחת, מציאות שבה מדינות יהיו כפופות לשלטון גלובלי מרכזי שיעביר להן הנחיות.

האם רעיון החברה המתוקנת העולמית יכול להצליח באמת? עד כמה ניתר להסיר "גבולות" בין מדינות במשמעות המופשטת ולאפשר תלות חברתית הדדית בין מדינות בהן שתוף הפעולה בכלכלה, בתקשורת ובתרבות כמו שכבר קיימים היום? "לוחות חירות" מאת שלמה לנגר הוא ספר חדש המביא קובץ מאמרים המספק הסבר לתופעה זו. קראתי מסוקרנת, הסכמתי מחד והתנגדתי מאידך.

רעיון זה אינו חדש ויושם על ידי דור הפלגה בימי מגדל בבל, כפי נאמר (בראשית יא א): "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים". על מנת לממש את הרעיון נדרשים אלה המבקשים לקדמו לקעקע את היסודות התרבותיים של הציוויליזציה המערבית. לפיכך הם מבקשים להשתלט על כל מוקדי עיצוב דעת הקהל של ההמונים כדי להפעיל מגוון שיטות של הנדסת תודעה וכך לרכך את התנגדות בני האדם לגזילת חירויותיהם. זאת ועוד: תנועות טוטליטריות במאה הקודמת הציבו לעצמן מטרת-על: לעקור מבני אדם את האמונה בבורא עולם ולנתק אותם מדתות בכלל ומתורת ישראל בפרט.

באמצעות הקריאה בספר תראו כיצד דפוסי הפעולה של הכוחות המשעבדים בתקופת המקרא חוזרים על עצמם גם היום, וכיצד סיפורי המקרא משמשים תמרור אזהרה לכל בני אדם מפני גורמים המבקשים לצבור כוח על חשבון הכלל. הספר מראה גם כיצד דווקא קיום הצווים התורניים, הנראים לאדם המודרני מיושנים ולא רלוונטיים, מהוויים נדבך חשוב ביותר של ההגנה על חירות האדם.

שלמה לנגר הוא בוגר לימודי כלכלה וחשבונאות באוניברסיטת תל-אביב ורואה חשבון מוסמך. משנת 1997 ועד היום ייעץ לנגר כשכיר וכעצמאי למאות אנשי עסקים, חברות ציבוריות וגופים פיננסיים מובילים בארץ ובחו"ל בתחומים פיננסיים, ניהוליים וטכנולוגיים.

"לוחות חירות – אסופת מאמרים" מאת שלמה לנגר. הוצאת "ספרי ניב", 175 עמודים. מחיר לצרכן 82 ש"ח, להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה.

עד שהגעתי לדור מאת לילך קופולוביץ

ספר חדש בשם "עד שהגעתי לדור" מאת לילך קופולוביץ, רואה אור בימים אלו והוא רומן מרגש ומרתק המביא את סיפורה של ליהי זמיר, כמעט בת שלושים ואחת.

ליהי אישה יצירתית, נחושה ומלאת שאיפות. היא מתמודדת במכרז לניהול בית הספר נופים וחולמת לעשות אותו למקום שכל תלמיד בו יכול לממש את החוזקות שלו. ליהי נוסעת לחופשה קצרה בבוסטון לכנס חדשנות חינוכית, ושם היא פוגשת את דור שפר, יזם היי-טק ישראלי צעיר, שלוקח אותה אל שיאים רגשיים שכמותם לא ידעה ומאלץ אותה להתמודד עם השדים מעברהּ – בריונות בגיל הנעורים ופגיעה שערערה אותה במשך שנים ומנעה ממנה לבנות זוגיות.

ליהי עוברת מסע רגשי מטלטל, אך נאבקת לכבוש כל פסגה ופורשת בפנינו את היופי שבחינוך. גם דור עוטה על עצמו שכבות של הגנה מפני אירועים טרגיים בעברו, אך החיבור החזק ביניהם מביא את שניהם להשיל מעליהם את המגננות – ולהרגיש.


"כשראיתי אותו בשער בית הספר, נעתקה נשימתי. נדהמתי לראות אותו שוב פתאום ולהבין שהרגשות הסוערים עדיין שם, לראות את הבעתו המופתעת נמחקת ומתחלפת מהר במעטה שריון, לחוש בידיו אוחזות בידיי לשניות ספורות מבלי להתנתק. הפער בין הרגש שבער בי למחשבות הרציונליות היה גדול. כשדור נגע בי ולחץ את ידי, הרגשתי אותו. גופי בגד בי, ליבי בגד בי, הייתי בבעיה. אני מתנתקת, מתקשה לשחרר ומצטערת" (מתוך הספר).


לילך קופולוביץ גרה בקריית מוצקין, בעלת תואר ראשון בספרות ותואר שני בניהול משאבי אנוש. לילך החלה את דרכה במערכת החינוך כמחנכת, בין יתר תפקידיה שימשה סגנית מנהלת במרכז פסג"ה וב-11 השנים האחרונות ניהלה בית ספר יסודי בצפון. כשעזבה את תפקיד הניהול החלה מסע של שינוי שבו חזרה לאהבתה הישנה – הכתיבה. היא נשואה לאיל, ולהם שני ילדים, ניב וגל. עד שהגעתי לדור הוא ספר הביכורים שלה.

"עד שהגעתי לדור" מאת לילך קופולוביץ. הוצאת "ספרי ניב", 245 עמודים. מחיר לצרכן 78 ₪. ניתן להשיגו בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת, או באתר ההוצאה. 




ניצחון האופטימיות מאת ענבל כצמן
לצחוק? אולי לבכות? אולי גם מזה וגם מזה? כי יש אצלנו את שניהם, ומי אמר שכאשר בוכים רק העצבות מדברת, וכאשר שמחים אין פחד או רגש אחר?

"ניצחון האופטימיות" מאת ענבל כצמן, בהוצאת ספרי ניב, הוא ספר מרגש ונוגע, המקבץ כתבים מתוך הבלוג של גבי תוראל ז"ל, המשקפים את נקודת מבטו האופטימית ומזמינים להתמלא בהרבה-הרבה השראה. גבי כתב: "האופטימיות קיימת בכל אחד מאיתנו", ולאורה הוא בחר לחיות, בחר להיות מאושר.

בספר הזה נמצא השיקוף של הדרך שבה בחר להתמודד עם מחלת הסרטן ועם החיים בכלל. דרך החיים שלו היא הצוואה שלו והיא החשובה כאן, ולא היותו בחיים או במקום אחר, הרי בלב הוא נמצא ונשאר לעד. וכמו שהוא כתב: "אם ימצא ולו אדם אחד שהשיתוף יסייע ויתרום לו בהתחזקות האישית.. דיינו!".

"אתמול ראיתי את 'ניחוח אישה' בכיכובו של אל פצ'ינו בתפקיד פורש הצבא העיוור והפסימי בשל עולמו החשוך, ובאחת הסצנות הוא פונה למלווהו הצעיר ואומר לו: 'תן לי סיבה אחת להמשיך ולחיות', והמלווה המסור והנאמן עונה לו: 'אתן לך לפחות שתיים – אתה נוהג בלמבורגיני בצורה מעולה, ואתה רקדן טנגו מעולה', וזה החזיר את סם החיים לאיש, ואני אומר לכם, בואו נרקוד את החיים, כי לכל אחד מאיתנו יש יותר משתי סיבות לאהוב אותם... אני מזמן הגעתי למסקנה הזו…", כך כתב גבי בבלוג שלו "ניצחון האופטימיות".

ענבל כצמן, בתו של האיש העוצמתי הזה, מטפלת בשיטת NLP מדריכת מיינדפולנס, מספרת: "מה הדבר הטוב שקרה לך השבוע?" היה אבא שואל בכל ארוחת שישי או שבת בצוהריים כדי להפיק מאיתנו, ילדיו, חיוביות, אופטימיות ושמחה. כשחלה בסרטן הוא שם לעצמו למטרה לעשות זאת למען כולם - כל מי שירצה לקרוא ממה שיש לו לשתף - כי "אין על העוצמה של השיתוף", נהג לומר. גבי היה איש של אופטימיות וניצחון, של רוויה מחצי הכוס המלאה".

"אני מביאה לידיכם את הספר הזה כדי שגם אתם תתמלאו מחצי הכוס המלאה ותזכרו שאפשר לנצח בענק בעזרת אמונה וחיוך".
"ניצחון האופטימיות" מאת ענבל כצמן. הוצאת "ספרי ניב", 59 עמודים. מחיר לצרכן 68 ₪. ניתן להשיגו בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת, או באתר ההוצאה.





"הוא, היא, הם -אהבה" מאת אהרון זלצר

"מוזרות הן הדרכים שבהן פוסעים בני אדם. לפעמים ירוממו אותם ולפעמים ידרדרו. בעוד הוא הולך ומאבד את דרכו המקצועית, ועוד יותר, את דרכו האישית, נדחק לפינות חשוכות כשהוא בודד בכלוב זהב, הרי היא נעה מעלה‑מעלה גם באפיק המקצועי, ובאופן בלתי צפוי, גם באפיק האישי". (מתוך הספר)

"הוא, היא, הם - אהבה" הוא רומן מרתק, סיפור אהבה משולש ומורכב, אשר מתחיל באלונה – צעירה תל אביבית שחוגגת את יום הולדתה ה-30, עם חברתה רותם בחוף הים. ביציאה משם עוזר להן אילן, קצין צעיר לתקן תקר בגלגל – ובסיום ה'עבודה' מרהיב עוז ומבקש מאלונה את מספר הטלפון שלה. למרות שהוא צעיר ממנה, ולמרות שהיא מסתייגת מכך – היא מסכימה, ומכאן מתחילה פרשיית אהבים זהירה ואיטית, אך מלאת משיכה והתעניינות הדדית.



באחד הימים אלונה נוסעת במכונית ונקלעת לתאונת דרכים קשה. כאשר היא מתעוררת מתברר שאינה זוכרת דבר, גם לא את אילן – החייל שאיתו החלה לצאת. בעת הזו הכיר אילן באקראי בעבודתו את בינה והצטרף אליה ואל חברתה לטיול אחרי צבא.

הקשר הזה מציב בפני אילן אתגרים רגשיים מורכבים וסבוכים בין שתי הבחורות. הוא נקרע בין מחויבות אישית לרגשות מתעוררים כלפי שתי הבחורות וצועד כסומא בעולם לא מוכר שמעצב את אישיותו. במסע מטלטל על פני יבשות הוא מעצב את גישתו לחיים ועושה את בחירותיו.

בכישרון תיאורי ומפותל ובשפה מיוחדת שמצליחה לרתק ולכבוש, מוביל אותנו אהרון לשדות לא מוכרים המשפיעים בעת ההיא על העולם ומשנות אותו ואת גיבוריו.

אהרון זלצר, יליד 1943, דור 13 למשפחה טבריינית, תושב תל-אביב, נשוי לטובה, אב לשלושה ונהנה מחמישה נכדים. חובב מוזיקה, ספורט ואנשים. "הוא, היא, הם – אהבה" הוא ספרו השלישי, וגם הוא מושפע מהשורשיות בארץ במשך הדורות. ספריו הקודמים - ״זוכר אבי אנוכי" (2013) "נייר ברוח" (2016).

"הוא, היא, הם - אהבה" מאת אהרון זלצר. הוצאת "ספרי ניב", 196 עמודים. מחיר לצרכן 77 ש"ח, להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה 

ריקי ברוך