ג'ימי והבבונים 1987, ואז בחרתי בי, הילד שבגבר וחינוך הומני בעידן דיגיטלי פוסט-מודרני - ספרים חדשים לקריאה ועיון

שלושה ספרי מסע אישיים ברשימת הספרים שאמליץ כאן היום ולצידם מסמך נוקב, מעורר מחשבה הנוגע לשאלת החינוך ההומני בעידן הנוכחי, עידן בו יושבים בכיתות תלמידים בעלי ידע דיגיטלי חוצה גבולות, שונה ומתקדם יותר מהעומדים מולם בכיתה המורים ונאלצים ללמוד במערכת שמאפיינה ארכאיים ותלושים המכאן ועכשיו. 

אני אוהבת ספרים אישיים. כותבי הספר לרוב, מציבים לעצמם ולקורא מראה מה שגורם לי ומוביל אותי להתבוננות פנימה בחיפוש אחר המפגש הפיזי או הדמיוני של עם המספר והסיפור. 

"ואז בחרתי בי" מאת סיגל יצחק

"ואז בחרתי בי" מאת סיגל יצחק הוא יומן מסע של חולת סרטן השד בת 49 , נשואה ואימא לשלושה ילדים, שמתאר ברגישות ובעוצמה רבה את התהליך מיום גילוי המחלה עד להחלמה. משפחה, חברים וגם אנשים זרים מצטרפים למסע ולוקחים חלק בשגרת היום, הספר מתאר התמודדות אמיצה, פחדים, כעסים, תסכול, אושר וכוחות רבים. זה סיפור על בחירה, קשיים, נחישות ובעיקר על אמונה.

"הן יוצאות מהחדר ואני לבד, מסתכלת על התקרה, שמלאה בציפורים, ואני מתחילה לספור: אחת, שתיים שלוש... ואז נשמע: "לא לנשום". אני עוצרת נשימה ובוכה, הדמעות יורדות לי בלי שליטה. "תנשמי". ושוב: "לא לנשום", ושוב:  "תנשמי". ואז: "סיימנו, לא לזוז". אני קמה, מתלבשת ומורחת קרם על השד למנוע כוויות. עשר דקות בתוך החדר עברו לי כמו שעה, ומחר שוב אהיה כאן. אני בורחת לרכב ובוכה בוכה, והבכי חנוק. אני יושבת ברכב ולא מניעה, ומישהו מצפצף: "את יוצאת?" הוא רוצה חניה, ואני מנידה ראשי לשלילה וממשיכה לשבת. הרעד לא פוסק, עדיין לא הפנמתי שעברתי עכשיו הקרנה ראשונה." (מתוך הספר)

25 שנה עסקתי בחינוך והוראה. אהבתי מאד את השליחות ויותר מכל את התלמידים. אבל מתי שהוא קרה הדבר. אני זוכרת בדיוק את השנה שבחרתי בי. ידעתי שההחלטה שאקבל תקפיץ אותי בסולם הבחירות שלי הרבה שלבים מעלה וידעתי שאני הולכת ליישם את ההחלטה ולהיות במקום שאני רוצה, אמורה וראויה להיות בו. 

סיגל יצחק, נשואה ואמא לשלושה ילדים, עקרת בית, גרה בפתח תקוה. מאובחנת ב-  r.a  ובסרטן השד. בעלת בלוג בפייסבוק. "ואז בחרתי בי" הוא ספרה הראשון.

"ואז בחרתי בי" מאת סיגל יצחק. הוצאת "ספרי ניב", 136 עמודים. מחיר לצרכן 68 ש"ח, להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה 

***

ג'ימי והבבונים 1987 מאת אמיר סרסון

"ג'ימי והבבונים1987"הוא סיפור מסע פנימי, נע בין מציאות לבדיה, בין חלום לערות, בין הווה לעבר. מביא את סיפורו של איתן, חייל פשוט המשרת בצנחנים ויחידתו מוקפצת למחנה פליטים חן יונס בתחילת האינתיפאדה הראשונה. המציאות הסיזיפית מעמידה במבחן את ערכיו ואת החינוך שקיבל בבית, בבית הספר ובצבא. בספר תקראו על מסעו הפיזי והנפשי של איתן, שהגיע למצבים שמעולם לא חלם עליהם ועליו לבחור כיצד יתנהג ולעמוד באומץ בהחלטותיו.

ספורים שנוגעים לשרות הצבאי תמיד מעוררים בי ערגה וסוג של געגוע לשרות הצבאי. צהל מאז ומתמיד, גם אם בפועל זה לא ממש כך כיום, נתפס אצלי כהרואי, יודע כל וגיבור על כולם. גם אם זה לא בהכרח נכון אז והיום,אצלי זה כך... ואולי זו הסיבה שישבתי מרוכזת ומרותקת לאורך פרקים רבים בספר. 

"מגן הפלסטיק חטף אבנים ללא הפסקה, וקריאות הזעם "יא חייל בן זונה", "בדם ואש נפדה את פלשתין", "אללה ואכבר" ועוד קריאות רבות הדהדו בכל המחנה. "כולם לעמוד ולא לזוז!" צעק יורם. הייתי משותק. הדבר היחיד שרציתי לעשות באותו הרגע היה להסתובב ולתחוב את הראש בבטן של אבא שלי ולהיעלם בה, כמו ביום שבו ביקרנו בילדותי בספארי, ואל כלוב הבבונים הוכנס ג'ימי, בבון זר שהובא כל הדרך מלונדון, והותקף. אלא שעכשיו לא הייתי ילד קטן העומד מחוץ לכלוב, צמוד לגופו של אבי ומביט על חבורת הקופים הרבים שתקפו את הזר, זה אני שהייתי בכלוב. כך בדיוק הרגשתי במרכז מחנה הפליטים, כשעמדתי עם אלת העץ ומגן הפלסטיק בשורה עם חבריי ומולנו ערבים עם אבנים וסלעים, וכולם ממתינים לרגע בו תינתן הפקודה, והעימות יגיע לשלב ההתנגשות פנים מול פנים." (מתוך הספר)

אמיר סרסון, בן 52 גרוש ואבא לשלושה ילדים. שירת בצנחנים בין השנים 1989-1986. משלב עבודת כפיים ויצירתיות בתור גנן ודמיון ורוח בתור סופר. איש של אנשים, חבר טוב, סקרן. "גדלתי בבית בו שומרים את הדברים בפנים, כך נהוג גם בחברה הצבאית. פרסומו של ספר זה הוא מבחינתי שבירת הקוד האישי והציבורי עליו התחנכתי והוא מוקדש באהבה לכל חיילי צה"ל באשר הם. מי ייתן ויהיו לנו ימים של שקט".

"ג'ימי והבבונים 1987" מאת אמיר סרסון. הוצאת "ספרי ניב", 473 עמודים. מחיר לצרכן 92 ש"ח, להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה. 

***

הילד שבגבר מאת רונן מטלון

גם "הילד שבגבר" מביא את סיפורו האישי של המחבר, שיוצא למסע לא פשוט בתוך חיים מורכבים הן ברמה המשפחתית והן ברמה הלימודית. הילד חווה משברים, עליות וירידות, ניכור חברתי, התמודדויות עם בעיות משפחתיות ובעיקר עם מערכת החינוך העצומה, שאינה רואה אותו בעין יפה, אינה מאמינה בו ואינה תומכת בו. עד מהרה הילד הופך להיות ילד שקוף.

אין פלא שכעבור שנים אותו ילד בוחר לעסוק בחינוך לגיל הרך מתוך רצון לשפר את מערכת החינוך ולצייד את הילדים הרכים במקסימום כלים להתמודדות בחינוך ובעיקר בהמון אהבה וכבוד. (גם כאן זה מתחבר ישירות לספר הבא- האחרון שיובא ברשימת המלצות זו)

"הדרמה הראשונה אליה נקלעתי היא בעיית הנזלת שהייתה לי בעקבות בעיה בריאותית, שהציקה לי גם בבית הספר. באחת הפעמים אמא שלי החליטה לבוא בעצמה ולראות מה קורה. היא תפסה את המורה מעמידה אותי מול הכיתה וראתה שכולם צחקו עליי בעניין הנזלת. זה גם היה הרגע שהמורה הרימה את הסרגל ונתנה לי מכות ביד, עונש שהיא כבר מימשה כמה פעמים. היא גם נתנה לי עונשים והעמידה אותי בפינה. אחלה חינוך" (מתוך הספר).

רונן מטלון הוא בוגר מכללת אורנים בחינוך במסלול לגיל הרך ולכיתות א-ב (B. Ed) והבעלים של הגן "רונן הגנן - חינוך אחד קדימה" בזיכרון יעקב. רוחו ועבודתו החינוכית של רונן, כמו גם האני המאמין שלו הדוגל בכך שלכל ילד יש מקום ושכל ילד הוא עולם, מאירים את הפעילות בגן ומהדהדים לאנשי החינוך בתחום. רונן מכשיר אנשי חינוך, מלווה אותם ותומך בהם עד הכשרתם וגם אחריה.

על פי הראייה החינוכית של רונן, הילד, כמו גם המערכת המשפחתית, בלתי נפרדים, לכן הוא ואשתו, מדריכת הורים מוסמכת ומטפלת רגשית, הקימו את "הורים ונהנים", קליניקה טיפולית להורים ולילדים.

רונן מטלון הוא אב לארבעה ילדים, נשוי וחי בזיכרון יעקב. הוא חולק עם העולם את סיפורו האישי, שהוא גם סיפורה של החברה הישראלית ומערכת החינוך בה.

"הילד שבגבר" מאת רונן מטלון. הוצאת "ספרי ניב", 193 עמודים. מחיר לצרכן 88 ש"ח, להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה.

חינוך הומני בעידן דיגיטלי פוסט-מודרני מאת עוזי מלמד

מה שהיה, מה שהווה ומתי כבר יהיה

עשור ויותר מאז שפרשתי ממערכת החינוך, אני עדיין מגלה בכל המתרחש בה עניין וסקרנית להכיר גילויים חדשים בתחום. בימים אלו רואה אור ספר חשוב, מעניין ומעשי "חינוך הומני בעידן דיגיטלי פוסט-מודרני" מאת ד"ר עוזי מלמד.

פִּתחו את הסכר ואפשרו לרעיונות יצירתיים לזרום באלף יובלים, כותב ד"ר עוזי מלמד, המורים והמנהלים רוצים ויכולים לחדש את פני החינוך ולהוביל אל ההווה. "תנו להם כנפיים, והם יניפו את מערכת החינוך למרומים ויישאו עימם את התלמידים" – כך מבקש ד"ר עוזי מלמד, מחבר הספר "חינוך הומני בעידן דיגיטלי פוסט-מודרני" שיצא בהוצאת ספרי ניב, מקברניטי החינוך ובה בעת מציע דרך להניע את ספינת החינוך מן העידן שחלף אל עבר העתיד, שהוא כבר מזמן כאן.

בחלקו הראשון של הספר מצייר הכותב את המאפיינים של מערכת החינוך הארכאית כפי שהיא היום, ואת תמונת החינוך כפי שהיא צריכה להיות במילניום השלישי.

בחלקו השני של הספר מנתח המחבר את המדיניות של שרי החינוך מאז שנת 2000 ומסביר למה ספינת החינוך מיטלטלת ועדיין סובבת על מקומה ולא נעה אל הקִדְמה.

בחלקו השלישי של הספר מתווה המחבר את הדרכים שיש בהן כדי להניע את המערכת אל החדש, כאשר את עיקר יהבו הוא תולה באנשי החינוך שבכוחם לשחרר את הספינה התקועה במקומה.

ד"ר עוזי מלמד, היה בעברו מורה, מנהל בית ספר, סמנכ"ל הממונה על הפדגוגיה והטכנולוגיה ברשת אורט, מנהל פדגוגי של תוכנית התקשוב הארצית, מנכ"ל המרכז להוראת המדעים במכון וייצמן, מנהל פדגוגי של בית ספר להכשרת מנהלים באוניברסיטת תל אביב.
הוביל את צוות המידענות של משרד החינוך ועמד בראש צוות תכנון התאמת המכללות להכשרת מורים למאה ה-21. שימש כיו"ר הוועד המנהל של מכון מופ"ת למחקר ולפיתוח תוכניות בהכשרת עובדי חינוך.

"חינוך הומני בעידן דיגיטלי פוסט-מודרני" מאת ד"ר עוזי מלמד. הוצאת "ספרי ניב", 294 עמודים. מחיר לצרכן 86 ש"ח, להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה.

ריקי ברוך