ארבעה מספרים מגוללים את קורותיה של משפחה שהייתה "ההבטחה
הגדולה" של דור הצברים: יעל, יפהפייה תל אביבית מרירה; אורי, פלמחניק שברא את
עצמו מחדש; הבן הראל והבת הילה. כל אחד מהם מספר את גרסתו בשפתו הייחודית, ובכך
נוצר מעין "רשומון" משפחתי, אם כי כל סיפור תמקד בחלק אחר של התקופה.
יעל חושפת בגילוי לב את האגוצנטריות שאפיינה אותה ואת אורי, ואינה סולחת לו
על כך שנטש אותה במחלתה. אורי רואה בעצמו קורבן להתעללות מתמשכת מצידה של יעל,
שממנה ניצל בנס, לדבריו. הראל מתאר בשפה מחוספסת ולגלגנית את קורותיו של בטלן
מקצועי, שניצל קרובי משפחה ואחרים – עד שנרתם לטפל ביעל החולה עד ליום מותה. ואילו
הילה מזגזגת בין ימיה כנערה בין ציפורניה של אמה ובין ההווה – שבו היא מוצאת מסתור
בחיק משפחתה. האם היא היחידה שנותרה שפויה, או שאולי היא סובלת יותר מכולם?
הסיפור הוא "רומן מפתח" השואב השראה מחיי המחברת, והדמויות מבני
משפחתה, שזכו אי אז לתהילה חולפת – ונחלו גורל טרגי, למרות ההצלחה.
עינת גשרי, ילידת סוף שנות החמישים, שכונת
בית הכרם בירושלים. אביה, יהודה אילן, ניהל את מרכז ההסברה במשרד ראש הממשלה, והיה
אחראי על מגוון פעילויות, כמו חידון התנ"ך העולמי, טקס הענקת פרס ישראל ופסטיבל הזמר
העברי.
את לימודיה התיכוניים סיימה בגימנסיה
רחביה. במהלך שירותה הצבאי הייתה מש"קית חוויה וידיה"א. לאחר שחרורה,
למדה צילום במכללת הדסה ואמנות במדרשה לאמנות (כיום חלק מן המדרשה בבית ברל). בעלת תואר שני בחינוך לאמנות ותואר שני נוסף
מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת בר אילן; נושא התזה שלה הוא
"הפלמ"ח בראי הצילום", ובמסגרת עבודתה זו זכתה בכמה מלגות
הצטיינות. כיום מלמדת אמנות ועיצוב בתיכון שבקיבוץ גבעת ברנר ומרצה במכללת אחווה. מתגוררת
בתל אביב, נשואה ואם לשניים.
"עיזבון" הוא ספרה הראשון.
ריקי ברוך
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה