ברגע כשהגיע הספר לידי בער בי הצורך להבין את משמעותו של השם. משהו בו נשמע לי מתריס ומתוך הרקע על מצבה הפיזי של הכותבת,
נטיתי לחשוב שהקונוטציה שנשמעה לי ברגע הראשון היא גם התרגום למילה-פוסתומוס.
בעמוד השער הפנימי של הספר מצאתי את התשובה: פוסתומוס פרושו -נולד לאחר מות אביו, פורסם לאחר מות המחבר .
התחלתי להבין.
"... את יום מותי, קבעתי ליום שאחרי המסיבה. להפתעתי, דווקה הסמיכות לפרידה מחיי, גרמה לי לרצות לחיות. הבנתי שמאוד הייתי רוצה להיות כשאורי ילך לכיתה א'. עלו בי רעיונות לגבי הספר שהשתוקקתי לכתוב, מצאתי בתוכי "בנק שיחות" רגילות וטיפוליות, אותן התאוותי ךנהל עם חברים או אנשים שנקלעו לדיכאון ואיבדו תקוה... הפנמתי את התובנה ששום דבר לא נגמר. שבעצם הכל מתחיל, רק בצורה ואופן אחרים. בו ברגע החלטתי שאני בוחרת בחיים".
בגיל 27, אובחנה טלי כחולת טרשת נפוצה. גם כשהמחלה התקדמה עם השנים, המשיכה טלי להדחיק את עצם קיומה וכך גם קראה לה… טרשת הס מלהזכיר.
בגיל 27, אובחנה טלי כחולת טרשת נפוצה. גם כשהמחלה התקדמה עם השנים, המשיכה טלי להדחיק את עצם קיומה וכך גם קראה לה… טרשת הס מלהזכיר.
מזה שנים שטלי משותקת בארבע גפיים,יושבת על כיסא גלגלים, מדברת ומתקשרת עם הסביבה, ומטופלת בידי עובדות זרות. הודות לשתי שפות: שפת המקלדת ושפת הנייד מתקשרת טלי במדיה החברתית.
שני עולמות מקבילים ושונים עומדים במרכזו של ספרה-פוסתומוס שרואה אור בימים אלו. העולם האמיתי בו חיה טלי ולמולו עולם של דימיון. הרומן מדייק לקורא שהחופש הוא עניין של בחירה. החופש נמצא בראש שלנו ואנו יכולים לבחור בו ולחיות אותו גם באמצעות ה"כלים" אותם שוזרת טלי לרוחבו, כלים לחיי חופש ואושר גם בסיטואציה כמו שלה כמשותקת בארבע
גפיים.
"כשאשר אזרתי קצת כח התחלתי לכתוב. תחילה כתבתי את מציאות חיי. כשקראתי את שכתבתי, שחור על גבי לבן, חשתי עצובה וכואבת. כמעט הפסקתי לכתוב... ואז... התחלתי להעז ולברוא עולם דמיוני בכתיבה.
פתאום הכל השתנה והסכר נפרץ. כתבתי ללא הפסקה.
בעזרת המילים הכתובות יצרה טלי עולם חדש לעצמה. עולם דמיוני בו יכלה להגשים כל חלום שרצתה.
היא הלכה, קפצה, רקדה בעודה חשה פנימה שהכל מציאותי. כעבור שנתיים של כתיבה נשתנו חייה מקצה לקצה.
היא הפכה שמחה,שלווה ומכילה את עצמה ואת הסובבים אותה. השימוש בדמיון שינה את טלי, שינה את חייה ובפרשנות האישית שלי- הביא להתפייסות.
"כשאשר אזרתי קצת כח התחלתי לכתוב. תחילה כתבתי את מציאות חיי. כשקראתי את שכתבתי, שחור על גבי לבן, חשתי עצובה וכואבת. כמעט הפסקתי לכתוב... ואז... התחלתי להעז ולברוא עולם דמיוני בכתיבה.
פתאום הכל השתנה והסכר נפרץ. כתבתי ללא הפסקה.
בעזרת המילים הכתובות יצרה טלי עולם חדש לעצמה. עולם דמיוני בו יכלה להגשים כל חלום שרצתה.
היא הלכה, קפצה, רקדה בעודה חשה פנימה שהכל מציאותי. כעבור שנתיים של כתיבה נשתנו חייה מקצה לקצה.
היא הפכה שמחה,שלווה ומכילה את עצמה ואת הסובבים אותה. השימוש בדמיון שינה את טלי, שינה את חייה ובפרשנות האישית שלי- הביא להתפייסות.
לטלי תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני
בהתנהגות ארגונית, היא למדה ביבליותרפיה, גישור, דמיון מודרך, אימון ואימון
זוגי. כשרציתי ללמוד את טלי עוד יותר האזנתי לראיון שנתנה לקובי מידן בחוצה ישראל דרכו הבנתי קוים נוספים לדמותה של טלי.
פוסתומוס מאת טלי דויטשר שחר עכשיו במהדורה מוגבלת.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה