"החופה היתה מהירה. רז שבר את הכוס, והיינו נשואים. בעל ואישה. פלאשים היבהבו מכל עבר ונכנסנו לזכרונות של המוני אנשים שלא הכרנו. ואני בכלל לא בטוחה אם הם הבינו שזאת חתונה ממש. עם חתן וכלה אמיתיים, ושזה היה אמור להיות פחות או יותר האירוע הכי יוצא דופן בחיים השיגרתיים והטובים בסך הכל שלנו. לא היינו הרפתקנים. לא נועזים. היינו אנחנו. בני זוג רגילים. מתחתנים. אוהבים. חיים. בוגדים מתרסקים."
כשהספר הגיע לידי הייתי סקרנית עד כלות. בקשתי "לצלול" לתוכו בנחת ולא להרים את הראש עד שאיש מבאי הבית יטריח אותי לקום...
די מוקדם מהרגע ששקעתי בין דפיו, אפף אותי רגש כאוס מוחשי שהתעצם ככל שהתפתחה העלילה. דמויות, מעשים ואירועים רבים השתרגו זה בזה וגרמו לי לא אחת לעצור, לחזור לאחור ולוודא שהבנתי נכון את החוויה בה לוקחת שרה, גיבורת הספר, חלק.
כל כך הרבה בלגן היה שם ולאורך הספר כולו, עד ששוב ושוב אשרתי לעצמי כמה דייקה שנבל שארזה את הדמות הכאותית של שרה בספר תחת הכותר: בלגן נפלא.
הדיסוננס שחצה את קו העלילה התמקד בשרה, מסדרת בתים החיה באי סדר פיזי ורגשי אנסופי בחייה הפרטיים.
אהבתי ובקרתי את שרה בו זמנית. לעיתים נפלה בהחלטות מהירות שלא צפתה נכון את השלכותיהן.
גם כשהציבה את בתה היחידה במרכז הוויתה, הצליחה שרה להפתיע אותי בבחירות מתמיהות שהרחיקו את חיבתי הראשונית אליה למקום חדש.
"הרגל שלו, בג'ינס משופשף ודהוי, מתחככת בשלי. אני מסתכלת עליו נוגעת בו. אני מלטפת אותו. הוא לובש חולצת כפתורים לבנה-ממתי הוא לובש כזאת-והוא מחבק את הברך שלי. מצמיד אותה אליו עוד. זאת הרגשה טובה. כמו בחלום מתוק. רק בחלומות כאלו אנו יכולים להרגיש כל כך טוב. בחיים האמיתיים נדיר להרגיש כך. מין אושר כזה. מוחלט. שלם. טהור. בלי חששות. בלי סודות. כי אין סודות בחלומות. הכל שם גלוי וברור. אפילו אם מעורפל. ודמות אחת יכולה להתחלף באחרת, ובכל זאת הכל יהיה מובן. רק שנתעורר נתקשה אולי להבין או להסביר לעצמנו מה בדיוק היה שם"
הרבה בלגן נפלא היה שם כאמור, אבל מסוג הבלגן שמותיר בך טעם של עוד.
ורד שנבל, ילידת 1973, מתגוררת ברמת השרון.
"בלגן נפלא" הוא ספרה השלישי. ספריה הקודמים: "בית הקפה של נורה אפרון" ו"עכשיו אפשר להתחיל" .
לרכישה ישירה-כאן
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה