מדובר כאן רבות בדילמת ילדי המסכים. הדור שנולד למציאות בה מהווים המסכים לב פועם עם זרועות של תמנון השולטות בכל עשייה ביום יום של כולנו. ספר חדש הרואה אור בימים אלו "מגנט המסכים" מאת דורון נוגע בהתמכרותם של ילדים למסכים השונים- מה שמעסיק הורים רבים שלמרות ההבנה שיש להגביל את משך הצפייה של הילדים במסכים ולאפשר להם לרכוש מיומנויות חברתיות וקוגניטיביות שונות, עדיין רבים מהם מתקשים לעשות זאת.
זו גם הדילמה הניצבת במרכזו של הספר
הנוכחי בו איתמר הצעיר המבלה זמן רב מול המסך בצפייה בתוכניות הילדים האהובות
עליו. הוא שקוע כל כך בתוכניות השונות עד כי הוא שוכח לפעמים לאכול. הוריו של
איתמר מרגישים לפעמים חוסר אונים בבואם להתמודד עם התמכרותו של איתמר הצעיר
למסכים. לאביו של איתמר יש הסבר למשיכה של בנו למסכים, הוא משוכנע שהסרטונים
בהם איתמר צופה מכילים מגנט הלוכד את תשומת הלב
ולכן איתמר לא מצליח להתנתק מן המסך. אמו של איתמר
מחליטה להגביל את זמן הצפייה של איתמר במסך לשעה אחת בלבד בתיאום עם איתמר, אך
ליתר ביטחון מניחה לצד המסך מבטל מגנטים. כשהשעה חולפת והיא מבקשת מאיתמר להפסיק
לצפות הוא פורץ בצרחות, זה הזמן בו אביו שב הביתה והוריו מתייעצים זה עם זו באשר
לדרך בה יוכלו לגרום לו להפסיק לצפות במסך בעצמו.
אמו מציעה להפסיק להגביל את הצפייה של
איתמר ולאפשר לו לצפות ללא הפסקה, היא מאמינה שזו הדרך היחידה בה ילמד לבד שעליו
לצמצם את שעות המסך שלו. "ועד אז" שואל אביו? ואמו משיבה שעד אז הם
יתנהלו כמו שהתרגלו לפני שנולד, יאכלו, יתארגנו לשינה ויישנו. ואכן זה מה שקורה,
השניים אוכלים ארוחת ערב, מתארגנים לשינה ועולים על יצועם וכל אותו הזמן איתמר
צופה במסך. לפני השינה אמו אומרת לאביו שכילדה למדה מניסיונה יותר מן ההוראות של
הוריה.
בשעת לילה מאוחרת איתמר מוצא עצמו בחושך כשהוריו אינם לצידו, הוא ניגש למטבח ונזכר כי טרם אכל ארוחת ערב אך זו אינה ממתינה לו על השולחן והוא לוקח מעדן מן המקרר ושב להתיישב מול המסך עד שהוא נרדם. השינה מול המסך אינה נוחה ואיתמר מתעורר במהלך הלילה הולך לישון במיטתו . בבוקר הוא מתקשה להתעורר ומגיע לגן עייף מאוד כשהגננת תוהה מדוע הוא כל כך עייף הוא מסביר לה שצפה בסרטונים. במשך היום במקום לשחק בקוביות או בארגז החול, לאכול ארוחת בוקר או לשחק בכדור, הוא ישן.
בדרך הביתה איתמר אומר לאמו שאינו רוצה
לצפות בסרטונים, הוא אוכל, מתארגן לשינה וכשאבא שב הוא כבר ישן היטב במיטתו. למחרת
איתמר מתעורר ערני והולך לגן בשמחה כדי לשחק עם כל הילדים.
הספר הפונה לילדי הגן הבוגרים מתאים
לקריאה משותפת עם מבוגר, ומשום שהוא מודפס בפונט גדול ומנוקד, ידבר גם לתלמידים
הצעירים בבית הספר היסודי שיוכלו לקרוא בו בעצמם. הספר מלווה באיוריו הצבעוניים של
המאייר הוותיק דני קרמן, הממחישים לילדים שאינם אמונים על רזי הקריאה, את עלילת
הספר. גווני האיורים משתנים בהתאם למקום בו מתרחשת העלילה ולשעות השונות של
היום, ותחושותיהן של הדמויות השונות מקבלות ביטוי ברור בהבעות פניהן ובשפת הגוף
שלהן ומאפשרות לילדי הגן לחוות את הקריאה בספר באופן בלתי אמצעי.
דורון ארז (57), נשוי לרבקה ואב
ל-3 ילדים. גר בקיבוץ עין דור, מגדל ירקות ועצי פרי בגינה, כותב סיפורים, שירים,
ומצלם. מנכ"ל ובעלים של חברת ארז אדר מחשבים בע"מ שמספקת שרותי מחשוב
למוסדות וארגונים. מגנט המסכים הוא ספרו הרביעי של דורון
ארז, אשר כקודמיו עוסק בסיטואציות יומיומיות בחייהם של הורים וילדים ובקשר ביניהם. ספריו הקודמים:
"לפיד השלום"
- עוסק בפתרון בעיה בדרך של גישה חיובית ומשתפת. בסיפור המתאר משחק ילדים פשוט
ויומיומי מסתתר מסר שמשמש את אחד המצפנים החשובים בחיים: הידברות בדרכי נועם!
"לשחרר
את אבא"- אבא חוזר מהעבודה כשאיתי ישן. איתי מחליט שיש מפלצת שלא נותנת לאבא
לחזור בזמן והוא יוצא לשחרר את אבא;
"שעה טובה"- האבא שעסוק בטלפון
הנייד כל הזמן והבת מגיעים להסכם של "שעה
טובה" - זמן איכות בלי הטלפון הנייד.
בימים אלה עובד דורון ארז על הכנת ספרו
החמישי לילדים. הספר " כְּבָר לֹא לְבַד" יעסוק בילד שכל עולמו
בטלפון. יש לו המון חברים בטלפון והוא משתמש בו כדי ליצור קשר ולהעביר מסרים, אבל הוא
מרגיש בודד. בסיפור הוא מאבד את הטלפון, דבר שמוביל אותו בסוף לחברות אמיתית.
מאת דורון
ארז. איורים דני קרמן.
הוצאת "ספרית דורון עפרון",
32 עמודים.
מחיר לצרכן 79 ₪.
להשיג בכל חנויות הספרים וכן באתר המחבר
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה