יש משהו ברומנים הטובים של הקיץ שהם משתלבים נהדר עם העדר השגרה, עם ימים ארוכים ועם רצון בלתי נגמר לעשות משהו אחר. דווקא בגלל כל אלו, בחרתי להמליץ לכם על רומנים קריאים שיסחפו אתכם תוך דקות קצרות בסבך המתח, ההזדהות, הסקרנות והקושי להסירם מהיד.
אל תשכחו להכין לכם קפה או תה קר בקרח ולימון. מבטיחה לכם שלא תצליחו לקום מהספה...
קריאה מהנה.
העולם שלו מאת שובל מימון
"גנחתי בתסכול כשצלצול השעון המעורר אילץ אותי לפקוח עיניים. התהפכתי במיטה עד שאזרתי מספיק כוח רצון כדי לקום. מבט זריז בשעון הדיגיטלי הראה שהשעה כבר שבע. הפיתוי לחזור למיטה ולהבריז מהעבודה היה חזק כל כך שכמעט נכנעתי, אבל רק כמעט.
העפתי מעליי את השמיכה וצעדתי לחדר האמבטיה הקטן, התזתי מים קרים על פניי בניסיון להתעורר ובחנתי את השתקפותי במראה. מתישהו, במשך הלילה, הפלסטר נפל. נגעתי בזהירות בחתך, הוא היה פס ורוד בוהק שהכתים את עורי, האזור סביבו היה נפוח.
לְבֵּן בהחלט הייתה חתיכת חבטה ימנית טובה, חשבתי בציניות.
ניערתי את עצמי ממחשבותיי, צחצחתי שיניים וסירקתי את הרעמה השחורה שלי. חזרתי לחדר ושלפתי מהארון את זוג המכנסיים השחורים הראשון שראיתי ואת חולצת ה־live, Love&laugh האהובה עליי. נעלתי נעלי ספורט שחורות ואספתי את שערי לקוקו.
בחנתי את עצמי במראה והצטערתי שהידע שלי באיפור הסתכם באודם ובצללית. מה לא הייתי נותנת כדי לדעת להסתיר את החבורה המכוערת שעיטרה את פניי.
העולם שלו: "הריח המתכתי של הדם בשילוב ניחוח הוויסקי החזק יהיה משהו שלעולם לא אצליח לשכוח, לא משנה כמה אנסה."
ישנם אנשים שאוהבים להסתכן, האדרנלין הוא הסם המועדף עליהם, והם יעשו כל דבר בשביל מנה. אנה בראון היא לא אחת מהם.
היא אוהבת את השגרה שלה, את חייה עם אחותה ועם אימה ואת השלווה המנומנמת האופיינית למגורים בעיירה קטנה.
לכן כשהשלווה הזאת מופרת אנה לא יודעת איך להתמודד עם המציאות החדשה, או ליתר דיוק, איך להתמודד איתו.
ג׳ונתן קאלן הגיע כרוח סערה לעיירה 'מייל', וכל מה שהיה על אנה לעשות הוא להנמיך פרופיל ולהישאר בלתי נראית עד שהסערה תחלוף.
אך לרוע מזלה, לגורל היו תוכניות אחרות, ואנה למדה מה זה באמת אומר להיות במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, ונאלצה להציל את חייו.
מאותו רגע היא נמצאת על הרדאר של אחד הגברים המסוכנים ביותר במזרח אירופה, ולא משנה כמה היא תנסה להיאבק הוא לא התכוון להניח לה לברוח.
היא שייכת לעולם שלו עכשיו.
העולם שלו מאת שובל מימון הוא חלק ראשון בדואט העולמות. רומן פשע עכשווי, מותח ועוצר נשימה, על המאבקים בין ההיגיון ללב.
הספר השני בדואט "העולמות", העולם שלה, יצא גם הוא בהוצאת אדל בנוסף לספריה הקודמים: בעיני הצייד ו-החוזה אשר כיכבו ברשימות רבי המכר במקומות הראשונים וזכו לתגובות נלהבות בקרב קהל הקוראים.
העולם שלו מאת שובל מימון
***
דרך הלב גייל מק'יו
"אמלי התעוררה בבוקר שאחרי, מבטה המנומנם מהופנט מגופו הישן של דילון. היא הניחה את ראשה נגד חזהו החם ומחשבותיה תעו למערכת היחסים שלהם. כמו כל אדם אחר, הוא היה מלא בשיגעונות משלו. היא ידעה שהיא תתרגל אליהם, אבל בינתיים, אורח החיים המהיר שלהם היה מאתגר מאוד עבורה. בהתחלה, ההבדלים ביניהם לא נראו לה משמעותיים כל־כך, משום שהזוגיות צמחה ופרחה בעולם שלה. עכשיו, כשהיא נמצאת במצב של דו־קיום בעולם שלו, היו לא מעט דברים שהיא הייתה צריכה לקבל ולהכיל.
להיות נערת הראווה שלו לא היה בין עשרת הדברים הנחשקים ביותר שלה בחיים. עם זאת, מאז עברה לניו יורק, נראה שדילון דוחף אותה לתפקיד הזה. כשהייתה יוצאת איתו, הוא היה מצעיד אותה בגאווה סביב כמה מחבריו שהיא פגשה. היא גם שמה לב לרכושנות מוחשית שסיגל לעצמו. לפעמים זה היה חמוד – בצורה שאופיינית לבן זוג – אבל רוב הזמן זה היה שתלטני ומבלבל. כך או כך, באותו הרגע, כשחושיה ספגו אותו, לצד כל הדברים הטובים שהוא עשה בשבילה, אמלי קיבלה את מערכת היחסים שלהם כפי שהיא. היא התכרבלה קרוב אליו, מזיזה קווצת שיער תועה ממצחו."
לאחר מות אימה ורגע לאחר שסיימה את לימודיה בקולג', אמלי קופר מחליטה לעבור לניו יורק עם החבר שלה, דילון פארקר, בציפייה להתחלה חדשה בחיים. דילון, שהיה קיר התמיכה המוצק של אמלי בעת התמודדותה עם האבל, הוא החבר המושלם; הגבר שמגלם בתכונותיו את כל מה שאישה יכולה אי פעם לרצות בגבר – הוא מתוק, עדין ומתחשב.
האומנם?
פגישה בלתי צפויה עם גאווין בלייק העשיר ורודף שמלות ידוע, סקסי באופן מסוכן ומקסים כמו השטן, מערערת אותה. המפגש ביניהם, קצר ככל שיהיה, מבעיר את כל חושיה. כשדרכיהם מצטלבות בשנית דרך מכר משותף ובלתי צפוי, היא מנסה להתכחש לרגשותיה, אבל גאווין המסתורי והנאה אינו מסוג הגברים שישחררו בקלות.
בעוד אמילי מגלה דברים על אודות עברו מלא הכאב של גאווין ואופיו האמיתי של דילון יוצא לאור, היא יודעת שעליה לפעול, או להסתכן בכך שתאבד את הכול, כולל את עצמה. אבל כיצד תוכל לבחור, אם אינה יכולה לסמוך על הלב שלה?
דרך הלב מאת סופרת רבי המכר גייל מק'יו, הוא הספר הראשון בדואט אל הלב, על אודות זוג מסעיר ומרגש המגלה שהדרך אל האהבה סוערת ומלאת מהמורות, אך מה שמחכה בסופה שווה את המחיר.
הספר השני בדואט אל הלב, פעימות הלב, יצא גם הוא בהוצאת אדל.
הדואט זכה להצלחה רבה בכל העולם וכיכב ברשימות רבי המכר, ובנוסף זכה בפרס בחירת הקוראים בקטגוריית הרומן הרומנטי הכי טוב, באתר גודרידס.דרך הלב מאת גייל מק'יו
האומנם?
פגישה בלתי צפויה עם גאווין בלייק העשיר ורודף שמלות ידוע, סקסי באופן מסוכן ומקסים כמו השטן, מערערת אותה. המפגש ביניהם, קצר ככל שיהיה, מבעיר את כל חושיה. כשדרכיהם מצטלבות בשנית דרך מכר משותף ובלתי צפוי, היא מנסה להתכחש לרגשותיה, אבל גאווין המסתורי והנאה אינו מסוג הגברים שישחררו בקלות.
בעוד אמילי מגלה דברים על אודות עברו מלא הכאב של גאווין ואופיו האמיתי של דילון יוצא לאור, היא יודעת שעליה לפעול, או להסתכן בכך שתאבד את הכול, כולל את עצמה. אבל כיצד תוכל לבחור, אם אינה יכולה לסמוך על הלב שלה?
דרך הלב מאת סופרת רבי המכר גייל מק'יו, הוא הספר הראשון בדואט אל הלב, על אודות זוג מסעיר ומרגש המגלה שהדרך אל האהבה סוערת ומלאת מהמורות, אך מה שמחכה בסופה שווה את המחיר.
הספר השני בדואט אל הלב, פעימות הלב, יצא גם הוא בהוצאת אדל.
הדואט זכה להצלחה רבה בכל העולם וכיכב ברשימות רבי המכר, ובנוסף זכה בפרס בחירת הקוראים בקטגוריית הרומן הרומנטי הכי טוב, באתר גודרידס.דרך הלב מאת גייל מק'יו
הוצאת אדל
***
איתך - נובלה מאת נשודה רוז
סקלפט הוא מתאבק בקרבות לא חוקיים. הוא גם הסולן של להקת רוק מקומית. אף אחד לא יודע את שמו האמיתי. ומהרגע שפגשתי אותו, הוא השכיח ממני את שמי שלי."
אמילי היא בת עשרים, מתגוררת בטורונטו ומתמודדת עם חיי משפחה קשים. היתקלות עם שודד אחרי העבודה מובילה אותה לחפש שיעורי הגנה עצמית. מה יכול להיות טוב יותר מקבלת שיעורים פרטיים מאלוף קרבות מחתרתיים?
סקלפט מנסה לשמור על מרחק מאמילי. עולמו אינו מקום מתאים לעכברונת שקטה וביישנית כמוה. אך הוא בכל זאת נמשך לתמימותה. ארור ככל שיהיה, המלאכית הזו יכולה להיות מקור גאולתו.
נקרעת ממך
"אתה מתכוון לספר לי את השם האמיתי שלך? כלומר, לא ייתכן שההורים שלך קראו לך סקלפט." רציתי להכיר אותו באמת, אך הוא היה סודי בכל הנוגע לילדותו, לעברו. הדבר היחיד שידעתי היה שקאיט הוא החבר הכי טוב שלו, ושהוא חשב על הלהקה כעל המשפחה שלו.
"אני לא משתמש בשם האמיתי שלי. לא מאז גיל שש עשרה."
"למה? הוא לא מתאים למתאבק-כוכב-רוק? כמו אֶלְמר או הֶרְבּרט?" צחקקתי כשניסיתי לדמיין את המעריצות צווחות את השם אלמר באחד הקרבות שלו.
הוא משך בכתפיו. "אף אחד לא יודע אותו, חוץ מקאיט. וככה זה יישאר,"
אהבה היא כמו מפולת שלגים. היא מכה חזק, מהר, וללא רחם.
כך האהבה הכתה אותי כשסְקָלְפְּט, הסולן הראשי של להקת הרוק קרועים לגזרים, סחף אותי איתו. הוא היה גם מתאבק – בלתי חוקי, כמובן – ולימד אותי להילחם. הוא גם לימד אותי לאהוב, והתאהבתי בו נואשות. כלומר, הבחור היה מתוק, כשהוא לא היה שתלטן, ואני אוהבת מתוק.
ואז הכול התנפץ לרסיסים...
חטופה.
מורעבת.
מוכה.
כששמעתי את קולו של סקלפט, חשבתי שהוא הגיע להציל אותי.
טעיתי.
איתך היא נובלה בסדרה קרועים לגזרים בת ארבעה ספרים
מאת נשודה רוז.
הוצאת אדל
סטלה
"הגעתי הביתה נסערת, שחררתי את הבייביסיטר ומייד ארזתי שתי מזוודות. לקחתי את דיאנה איתי ויצאתי מהבית. ידעתי שאם דון יֵדע לאן הלכתי, הוא ייאבק בי על דיאנה, וסביר מאוד להניח שבזכות כספו הוא גם ינצח. לא הייתי מוכנה נפשית למלחמה הזאת, לא יכולתי להילחם מולו. לא בחרתי במה שקרה.
כן בחרתי להשאיר את חיי מאחור, ולכן כל מה שלקחתי היה מעט בגדים וציוד של דיאנה. עליתי למונית שהורידה אותי בתחנת הרכבת הקרובה, ונסעתי רחוק ככל שיכולתי.
את הלילה הראשון בילינו במלון נחמד, את הלילה השני במלון אחר, ואז הבנתי שאני חייבת עוד כסף מזומן. פחדתי שדון ימצא אותי לפי המשיכות בכרטיסי האשראי, פחדתי ממה שיכול לקרות.
משכתי את כל הכסף שהיה בחשבון הבנק שלי ונסעתי לקצה השני של המדינה. קיוויתי שיהיו לי כמה חודשים של שקט ממנו. קיוויתי שהוא ישכח ממני, ישכח מדיאנה וייעלם מחיי."
בן
"לפני שבוע הבנתי שאין לי זמן לבזבז על שטויות. הגעתי לעוד ערב עמוס בפאב שבבעלותי והתיישבתי מול הברמן החביב עליי כדי לשתות כוסית ממשקה זהבהב. דקה לפני שחיי התהפכו, היה לי ברור איך אגמור את תקופתי על פני האדמה הארורה הזאת, כטרחן זקן שמנהל פאב שכונתי לא גדול ולא קטן, סתם עוד פאב שממלא את כיסיו בכסף. שנאתי את מי שהפכתי להיות, אבל זה כל מה שהיה, זה מי שהייתי. ואז זה קרה. לפאב נכנסו שני גברים שנראו קצת לא שייכים. הם נעמדו ליד אחת המלצריות, ומשם הכול צנח. אחד אחז רימון בידו, והשני כיוון את האקדח לראשה של המלצרית. הם דרשו את כל הכסף שנמצא בפאב. לא האמנתי כאשר נורתה ירייה לכיוון אחת הבחורות שהוציאה טלפון מתיקה. "הבא שינסה ליצור קשר עם מישהו מחוץ לחלל הדחוס הזה, יישלח היישר לגיהינום." הם לא בילפו, אפשר היה לראות בפניהם שהם מתכוונים לכל מילה. המחשבה הבאה שחלפה בראשי הייתה מושפעת מתוכניות משטרה שאהבתי לראות. למה הם לא רעולי פנים, למה הם נותנים לנו לזהות אותם? הרמתי את ידיי באוויר והחלטתי לקחת אחריות על המקום.
"אני הבעלים של הפאב," אמרתי בקול, "תן לה ללכת, קח אותי במקומה." הצבעתי על המלצרית."
***
לאהוב את סטלה אורית פטקין
סטלה
"הגעתי הביתה נסערת, שחררתי את הבייביסיטר ומייד ארזתי שתי מזוודות. לקחתי את דיאנה איתי ויצאתי מהבית. ידעתי שאם דון יֵדע לאן הלכתי, הוא ייאבק בי על דיאנה, וסביר מאוד להניח שבזכות כספו הוא גם ינצח. לא הייתי מוכנה נפשית למלחמה הזאת, לא יכולתי להילחם מולו. לא בחרתי במה שקרה.
כן בחרתי להשאיר את חיי מאחור, ולכן כל מה שלקחתי היה מעט בגדים וציוד של דיאנה. עליתי למונית שהורידה אותי בתחנת הרכבת הקרובה, ונסעתי רחוק ככל שיכולתי.
את הלילה הראשון בילינו במלון נחמד, את הלילה השני במלון אחר, ואז הבנתי שאני חייבת עוד כסף מזומן. פחדתי שדון ימצא אותי לפי המשיכות בכרטיסי האשראי, פחדתי ממה שיכול לקרות.
משכתי את כל הכסף שהיה בחשבון הבנק שלי ונסעתי לקצה השני של המדינה. קיוויתי שיהיו לי כמה חודשים של שקט ממנו. קיוויתי שהוא ישכח ממני, ישכח מדיאנה וייעלם מחיי."
בן
"לפני שבוע הבנתי שאין לי זמן לבזבז על שטויות. הגעתי לעוד ערב עמוס בפאב שבבעלותי והתיישבתי מול הברמן החביב עליי כדי לשתות כוסית ממשקה זהבהב. דקה לפני שחיי התהפכו, היה לי ברור איך אגמור את תקופתי על פני האדמה הארורה הזאת, כטרחן זקן שמנהל פאב שכונתי לא גדול ולא קטן, סתם עוד פאב שממלא את כיסיו בכסף. שנאתי את מי שהפכתי להיות, אבל זה כל מה שהיה, זה מי שהייתי. ואז זה קרה. לפאב נכנסו שני גברים שנראו קצת לא שייכים. הם נעמדו ליד אחת המלצריות, ומשם הכול צנח. אחד אחז רימון בידו, והשני כיוון את האקדח לראשה של המלצרית. הם דרשו את כל הכסף שנמצא בפאב. לא האמנתי כאשר נורתה ירייה לכיוון אחת הבחורות שהוציאה טלפון מתיקה. "הבא שינסה ליצור קשר עם מישהו מחוץ לחלל הדחוס הזה, יישלח היישר לגיהינום." הם לא בילפו, אפשר היה לראות בפניהם שהם מתכוונים לכל מילה. המחשבה הבאה שחלפה בראשי הייתה מושפעת מתוכניות משטרה שאהבתי לראות. למה הם לא רעולי פנים, למה הם נותנים לנו לזהות אותם? הרמתי את ידיי באוויר והחלטתי לקחת אחריות על המקום.
"אני הבעלים של הפאב," אמרתי בקול, "תן לה ללכת, קח אותי במקומה." הצבעתי על המלצרית."
הכול היה מושלם, כך לפחות חשבתי.
התאהבתי, התחתנתי ואז התעשתי, התעוררתי מהחלום בעל כורחי.
החיים שרציתי לא היו החיים שבחרתי, האמת שהכרתי התגלתה כשקרית.
ברחתי ממנו, או שאולי ברחתי ממני, ונחתי היישר בזרועותיו של מי שיכול להציל אותי מעצמי.
פגשתי את בן.
היא הגיעה כמו קשת צבעונית אל תוך חיי האפורים, האירה כל פינה חשוכה בתוכי, עזרה לי לשכוח את הזוועות שראיתי. פגשתי את סטלה. אך כמו שהגיעה כך נעלמה. רציתי להבין אותה, בחיי שניסיתי, אך האמת שלה לא הייתה ברורה לי. אני לא בטוח שהיא הייתה ברורה אפילו לה.
את מי היא אוהבת?
אני מסרב לחשוב שהיא סתם השלתה אותי.
הייתכן שאני זה שהשלה אותה? יכול להיות ששיקרתי לעצמי?
מסתבר... שישנן אהבות שחייבות להתקיים וישנן אהבות שאסור שייוולדו.
סטלה ובן האם הם סיפור אהבה או אשליה שבאה לפצות על מציאות עגומה?
התאהבתי, התחתנתי ואז התעשתי, התעוררתי מהחלום בעל כורחי.
החיים שרציתי לא היו החיים שבחרתי, האמת שהכרתי התגלתה כשקרית.
ברחתי ממנו, או שאולי ברחתי ממני, ונחתי היישר בזרועותיו של מי שיכול להציל אותי מעצמי.
פגשתי את בן.
היא הגיעה כמו קשת צבעונית אל תוך חיי האפורים, האירה כל פינה חשוכה בתוכי, עזרה לי לשכוח את הזוועות שראיתי. פגשתי את סטלה. אך כמו שהגיעה כך נעלמה. רציתי להבין אותה, בחיי שניסיתי, אך האמת שלה לא הייתה ברורה לי. אני לא בטוח שהיא הייתה ברורה אפילו לה.
את מי היא אוהבת?
אני מסרב לחשוב שהיא סתם השלתה אותי.
הייתכן שאני זה שהשלה אותה? יכול להיות ששיקרתי לעצמי?
מסתבר... שישנן אהבות שחייבות להתקיים וישנן אהבות שאסור שייוולדו.
סטלה ובן האם הם סיפור אהבה או אשליה שבאה לפצות על מציאות עגומה?
זהו ספרה העשירי של אורית פטקין.
קדמו לו "לורי", "חצויה", "נטע אהובתי", "מִיה רוזה", "שני מלאכים", "אהבתי אותך", "חיים של שקר", "פעמיים עשרים" ו"אהבה למכירה".
לאהוב את סטלה
קדמו לו "לורי", "חצויה", "נטע אהובתי", "מִיה רוזה", "שני מלאכים", "אהבתי אותך", "חיים של שקר", "פעמיים עשרים" ו"אהבה למכירה".
לאהוב את סטלה
מאת אורית פטקין
הוצאת אדל
ריקי ברוך
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה