לושיק היא ילדה קטנה שגדלה בקיבוץ קטן. בתחילת הספר היא רק כמעט-בת-שלוש ובסופו היא כבר כמעט בת-חמש. לושיק מוקפת באהבה של כל המבוגרים בחייה ובכל זאת לא את הכול היא מבינה, ויש אפילו דברים שהיא מפחדת מהם. לושיק הקטנה נדרשת לתושייה ולגבורה, כדי לפתח את עצמאותה בקיבוץ של אמצע המאה העשרים, בסביבה שחרטה על דגלה ערכים של שוויון, שיתוף, עבודה קשה וכמובן – הסתפקות במועט.
כמו לושיק גם אני הייתי ילדת מושב. למי שלא מכיר את חיי הכפר של פעם אומר שהם חיי קהילה קרובים ומאוד דומים לחיי הילדים כפי שגדלו אז בקיבוץ
אני אוהבת באופן אישי לחזור לסיפורי הילדות שלי לחזור לחיי המושב ולהתגעגע שוב למה שהפך אותי למי שאני היום.
אם אתם אוהבים סיפורים שמתרחשים על רקע קיבוץ, או אם אתם חובבי נוסטלגיה ושירי ארץ ישראל היפה, לא תרצו להחמיץ את הספר "חמישה סיפורים על לושיק" של הסופרת חנה בן צבי-גורן בהוצאת ספרי ניב, ספר מרגש ועדין על זיכרונותיה של חנה מילדותה בקיבוץ. סיפור על ילדה קטנה שמנסה לפלס נתיב משלה בינות לאידיאלים ולכללים.
הסיפור הראשון בספר נקרא "החלפת מצעים" והוא בעצם סיפור על תושייה. הסיפור השני הוא "הג'ירפה והזברה". זה עוד סיפור שחנה הייתה מספרת לילדים וראתה כמה הם אוהבים אותו. הסיפור השלישי מדבר על הסתפקות במועט: "חביתה משש ביצים". הסיפור הרביעי בספר נקרא "אל מטע התמרים", סיפור של בריחה אל מטע התמרים הרחוק שם עבדה אמה של חנה. הסיפור האחרון בספר של חנה הוא "שוויון ועצמאות".
לוִּשׁיק רצה ורצה. היא הייתה יחפה. היא עברה את השדה החרוּש שליד גדר הקיבוץ, רגליה שוקעות ברגבים השמנים, אחר כך חצתה שדה שזה עתה נקצר ועכשיו היה מלא שלף דוקרני. היא הגיעה אל תעלת המים ודילגה מעליה בלי כל חשש. עוד כמה צעדים והיא במטע התמרים. עוד מעט תפגוש את אימא, ואולי תקבל תמר מתוק. (מתוך הספר)
חנה בן צבי-גורן ממייסדי קיבוץ מעלה גלבוע, עסקה בחינוך שנה וכיום היא מתרגמת ספרים, רומנים היסטוריים וכן כ- 30 ספרי ילדים, עיון, מתח ופנטזיה. חנה גדלה בקיבוץ שלוחות שהיה הקיבוץ הראשון שהוקם לאחר קום המדינה בחודש סיוון תש"ח.
"חמישה סיפורים על לושיק"
מאת חנה בן צבי-גורן.
הוצאת ספרי ניב, 36 עמודים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה