אני אוהבת את שבירת השגרה של הקיץ. העדר המחויבות שאפשרתי לעצמי, מזכה אותי בשעות נפלאות של קריאה סוחפת ומביא אל ידי רומנים שאני נוטלת עמי לכל מקום שאני יוצאת. השבוע מצאתי את עצמי קוראת בתור לקבלת "דבר דואר" שהמתין לי כבר כמה ימים. ישבתי שקועה על אחד הכיסאות ומרוב ריכוז פספסתי את ההכרזה ל"מספר" שאחזתי בידי. גם כשהאור על המסך הבהב שוב ושוב, 😊איש לא קם לדלפק...
"מאמץ רב נדרש ממני לשלוף את עצמי מזרועות אלכסנדר-ומיטתו-על מנת לחזור לדירתי לכמה שעות. אחרי הסערה הפראית בשלושים השעות האחרונות, הייתי חייבת לנקות את ראשי. מחר היה עלי להיות במשרד ולהתכונן למצגות. מלבד זאת, לא דיברתי עם בל מאז שהתקשרה אלי בשישי בערב. הייתי חייבת לספק לה הסבר לפני שתתקשר לסקוטלנד יארד ותדווח עלי כנעדרת. נעצרתי בפתח ושאפתי נשימה עמוקה לפני שפתחתי את הדלת." (עמ' 95 בספר)
אלכסנדר ניצב על גג העולם ואני שסירבתי לכרוע לרגליו כמו כולם.
ידעתי שנפלתי. נפלתי חזק. עד שהסודות קרעו אותנו לגזרים, חצצו בינינו.
עליי להתרחק ממנו, אני חייבת לנוס על נפשי אבל התמכרתי,
השתעבדתי לו... לעונג ולכאב. הוא הזהיר אותי, מהצד האפל שלו... מהעבר שלו.
אבל גם אותי רדף סוד אפל משלי, רק יחד ננצח את השדים הרודפים אותנו... אם לא
נהרוס הכול במו ידינו.
לא תמיד אהבה כובשת, מנצחת הכול. אבל אותי היא כבשה בגדול...
לרכישה בגטבוקס הכנסו כאן
לרכישה באינדיבוק הכנסו כאן
לרכישה באינדיבוק הכנסו כאן
***
להחזיק אותך קרוב רומן אירוטי חדש מבית ספר לכל
"לא, שום בעיה," ליהפך. למעשה, מאז ואיאן ואני-אני לא יודעת אפילו איך לקרא לזה... יוצאים? שוכבים? משחקים באבא ואמא? מה שלא יהיה-אני מרגישה מאושרת כפי שמעולם לא הייתי.
"אז אכפת לך לשים לב למה שאני שאני אומר, ולא לבהות בחלל כמו שהילדה בת ה שש-עשרה שלי עושה כשאני מנסה לדבר איתה?" אני מבין שלה ממש לא אכפת ממה שיש לי להגיד אבל את מחכה לקידום השנה. אם את רוצה המלצה חמה ממני, כדאי לך שלפחות תעשי את עצמך כאילו אכפת לך."
אני מקמטת את מצחי. "אני מצטערת. אתה צודק." (עמ' 162 בספר)
איאן צ'ייס שבר לי את הלב בגיל 17, ואת 18 השנים האחרונות ביליתי בלשנוא אותו על זה.
וזה לא היה קשה כל כך, בגלל הפה החריף שלו וסגנון החיים ההולל – שלצערי אני חייבת להיות עדה לו, כי אנחנו גרים זה ליד זה. בכל פעם שאני רואה אותו יוצא מהבריכה שלו, חצי עירום וסקסי בטירוף, הגוף שלי מגיב אליו. היה לי קל לתעב אותו. מעולם לא תכננתי להזדקק לו.
וזה לא היה קשה כל כך, בגלל הפה החריף שלו וסגנון החיים ההולל – שלצערי אני חייבת להיות עדה לו, כי אנחנו גרים זה ליד זה. בכל פעם שאני רואה אותו יוצא מהבריכה שלו, חצי עירום וסקסי בטירוף, הגוף שלי מגיב אליו. היה לי קל לתעב אותו. מעולם לא תכננתי להזדקק לו.
לונדון פריש היא החברה הכי טובה של אחותי הקטנה, לא שזה מנע ממני להתאהב בה.
הסיפור שלנו מסובך. הדבר היחיד שמשותף לנו, הוא העובדה שהחיים שלנו השתנו ברגע טרגי אחד.
כעת אנחנו מנסים להתאבל על אובדן נורא, ולהילחם במשיכה הברורה שיש בינינו.
אסור שהרגשות הישנים שקברתי עמוק יצופו שוב על פני השטח, כי אני יודע שלעולם לא אצליח להשאיר אותה איתי, לא משנה כמה אנסה להחזיק אותה קרוב אליי.
כתבו מלאני הארלו, קורין מייקלס.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה