גשם - ספר חדש מאת מילה קידר

'כשהגיע תורו להשתתף בדיון הרים את עיניו המבולבלות מהספר, בחן במהירות את שתי העמודות בטבלה שעל הלוח, ופלט "ישראלי." המורה הוסיפה את שמו לטבלה. הקול שלו השווה לתֵיקו זמני עם העמודה המתחרה, "יהודי". "אתה יכול להסביר לנו למה?" התעניינה. כי אמא שלי לא יהודייה, אז בשבילכם אני לא יהודי בכל מקרה, חשב. כי לא חתכו לי את הזין, אז בשבילכם אני לא יהודי בכל מקרה. כי כשאני אמות אתם תקברו אותי מאחורי גדר, כדי שבתחיית המתים שהבטיחו לכם העצמות היבשות שלי לא יתערבבו חס וחלילה בעצמות היבשות שלכם, ולא ייווצר מהעצמות שלכם ושלי יצור הכלאיים, השעטנז, התועבה, חצי יהודי וחצי גוי. אבל בקול רם אמר, "כי אני מזדהה יותר עם מדינת ישראל והאזרחים שלה מאשר עם העם היהודי בתפוצות."' 

'בווריאציה עדכנית על רומן החניכה, מבקש "גשם" לספר את סיפורם של בני העלייה הרוסית של שנות ה-90. ברגישוּת הנענית למתח בין העברית לרוסית, ולאופנים בהם הן יכולות להדהד זו בזו, משתקפת הדרמה הנפשית של יאיר במלאכת התרגום שלו; בקשר עם אמו, החיה לבדה, בקשר עם ענבר, מלצרית ואמנית בעלת נפש סוערת, וברסיסי זיכרונות מאביו, המתגורר בחו"ל; וכל זאת נוכח סאטירה שופעת רמזים על התנהלות המדינה בעִתות משבר, המרקיעה לפרקים אל מחוזות האבסורד.'

– יואב רוזן, עורך הספר

גשם הוא "ריאליזם עשיר ובשל, נוגע בפרטי פרטים ופורץ כל מסגרת אלגורית נתונה..." ד"ר עודד וולקשטיין

"ספרה של מילה קידר מצליח להוריד גשם בבצורת הישראלית בעזרת חיבור לשורשים של הגיבור והכותבת ובזכות חיבור לאמנות בחיי איש היי־טק... ספר שהייתי יכולה לכתוב – או, ליתר דיוק, ספר שלא הייתי יכולה לכתוב, ואני יודעת זאת, מפני שפעם ניסיתי לכתוב אותו ולא הצלחת – ואילו מילה קידר הצליחה"                                                 סיון בסקין, הארץ ספרים

מילה קידר, החלה לכתוב את "גשם", ספרה הראשון, לפני כ-5 שנים, בימים השחונים של סוף 2010. היה אז רצף של שנות בצורת בארץ, ונראה שלעולם לא יירד עוד גשם. 

יאיר קוגן, גיבור הספר, הוא מתכנת צעיר, בן העלייה הרוסית של שנות ה-90, שגדל בבת ים וגר בתל אביב. הוא השיל מעליו, כבר בתור ילד, את הזהות הרוסית שלו, אבל גם לא מרגיש לגמרי ישראלי. גם בהייטק הוא לא ממש מוצא את עצמו. הוא מנסה לגשר על שני פערי הזהות האלה, באמצעות אגדה של פושקין, אותה הוא מתרגם מרוסית לעברית. כשהארץ סביבו נסחפת לתוך בצורת קשה ומשבר כלכלי, יאיר מתמודד עם בצורת מסוג אחר.

הספר החל להיכתב כרומן דיסטופי על מדינת ישראל, שמתמודדת עם בצורת קשה, על-טבעית, ועל יאיר קוגן, שגם בחייו שוררת בצורת. קידר לא תכננה לכתוב על העלייה מברית המועצות, אירוע רחוק ולכאורה חסר חשיבות מעברה, אך הסיפור התגלגל אחרת. כמו שיאיר קוגן חייב לתרגם לעברית את האגדה של פושקין שאהב בילדותו, מסתבר שקידר חייבת לכתוב על העלייה, על מפגש התרבויות, ועל מובניו השונים של תרגום. כך נשזרו זה בזה בצורת וזכרונות על שלג, שמיים ריקים ממשקעים וההעדר בחייו של יאיר ובמשפחתו, סאטירה פוליטית ואגדה.

מילה קידר, פסיכולוגית ומתכנתת, נולדה בקייב בריה"מ (1985). עלתה לארץ עם הוריה וסבתה ב-1990, בהיותה בת 5. גדלה בחיפה והיום מתגוררת בתל אביב. נשואה לשחר ואם לתום.

שייכת לקבוצת הכותבים של "דור 1.5" – קבוצת צעירים ישראליים דוברי רוסית השואפת להנכיח את העלייה הרוסית של שנות ה-90 בשיח הישראלי.

בעלת תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני בפסיכולוגיה קלינית. היום פסיכולוגית מתמחה. למדה כתיבה יצירתית במסגרת לימודי ערב במכללת "מנשר לאומנות".

"גשם" הוא ספרה הראשון.

תגובות קוראים

הספר מרתק, הרגשתי שפתחת לי צוהר לעולם שלם, לתרבות שמתקיימת ממש לידי, ובכל זאת מעבר להרים. הכתיבה הייתה מעולה, מהודקת וחכמה."  רוני גלבפיש, סופרת ומנחת סדנאות כתיבה

תעשו לעצמכם טובה ושימו ידיכם על "גשם", של הסופרת המוכשרת מילה קידר. סיימתי לקרוא אותו זה עתה והתבאסתי כל כך כשהוא הגיע לסופו... סיפור קטן (לכאורה)... רק שבסיפור "הקטן" הזה מהדהדים קולות מתוך סיפור גדול בהרבה, שלנו, כחברה, במשבר מתמשך. תודה על תענוג קריאה צרוף. יעל מרום.                                                                                                                                         

"את "גשם" סיימתי לקרוא 72 שעות מרגע שהתחלתי, וכשסיימתי התחלתי מיד מההתחלה, הפעם לאט יותר. זה תענוג השמור לספרים שעניינו אותי במיוחד, ספרים שאני מרגישה שיש בהם עוד רבדים שאני צריכה לחקור, עוד סיפור מאחורי הסיפור שאני רוצה להפנים. "גשם" הוא ספר מאוד קריא, קולח, מרתק ומהנה. ובאותה מידה הוא גם עמוק ומעורר מחשבות ודילמות שעוד לא לגמרי עיכלתי." גל ליבר

לקריאת הפרק הראשון ולרכישה ישירה הכנסו לכאן


ריקי ברוך