בשנים שדורי היה טיס בחיל האוויר, הייתי תלמידת תיכון, בת מושב שגדלה על אותם ערכים, תפיסת עולם וחיי קבוצה שגדל בהם דורי בקיבוץ. ככל שגמעתי את שורותיו של הספר יכולתי למצא עצמי מזדהה עם התאורים הסוחפים, יפי הטבע והויית היחד של בני הקיבוץ.
אלא שסיפור חייו היה מוסווה תחת דמותו וכישוריו כטייס מעולה, חריף, ממושמע, ובעל חוש אחריות ומוטיבאציה גבוהה ושקולה.
"דורי- תעלומת מותו של טייס קרב" הינו רומן מקורי, על פי עדות כתובה של טייס קרב, שבמהלך אימונים נפל מטוסו לים בתאונה אווירת. מחבר הספר המצוי בנושא התעופה תוהה, האמנם? ובכך מכניס אותנו למערבולת רגשות וכאב.
"...דני, המוביל החל לצעוק בקול מבשר רעות, קול שיוצא רק במצבי חרום:
"ישר כנפיים! משוך, משוך, קפוץ, קפוץ, קפווווץ! "
ואחר כך דממה.
שקט מוחלט שרר במשך שניות ארוכות, דני המוביל הודיע על הערוץ המות:
"מספר שלש נכנס לים. לא נראה מצנח."
המסר היה ברור. אין ניצול מהמטוס שבו טס דורי"
את הספר כתב אדם שהוא שכל דמותו והוויתו היא שילוב נדיר של טייס קרב ואיש מבצעים בכל
רמ"ח אבריו ותיאורטיקן של הכוח האווירי. זהו רומן על מלחמתו הפרטית של טייס,
בן הארץ, בן קיבוץ שידע לאהוב וידע לחיות את החיים בדרך שלו.
זוהי
גם עדות ממקור ראשון על תאונה טרגית. ועדת החקירה של חיל האוויר בדקה ומצאה שדורי
טייס מנוסה ומוכשר, לקה בוורטיגו ואיבד את השליטה על מטוסו. מפקדו אל"מ (מיל)
שמואל גורדון, טס במהירות אל מקום התאונה
וראה את שרידי מטוסו של דורי מיד לאחר שהתרסק בים הוא חזר מהטיסה נרעש ואבל, והופתע
כשהקמב"צית מסרה לידיו מעטפה שדורי השאיר בכספת של הטייסת עבורו. במכתבו בקש
ממנו דורי לגשת לתא ההלבשה שלו. "שם מאחורי הנעליים תמצא קופסא ובה דברים
שכתבתי אני מבקש ממך, תוציא אותם לאור. אל תחשוף שמות אבל פרסם את דברי."
"לא
יכולתי לעשות זאת שנים רבות." מודה גורדון, "כאב לי. אנחנו הטייסים לא מסגירים
את חולשותינו, ובכתביו גיליתי, שלמרות שהיינו חברים קרובים, הרבה ממה שנכתב שם לא
ידעתי. לא ידעתי על אהבותיו, לא ידעתי שדורי היה אדם אבוד. גליתי את סיפור חייו
שהוא הסיפור של הדור שלי: דור שמסלול חייו ברור לו מילדות. האמונה בצדקת הדרך
סימנה את מטרותיו, את המחויבות לשרת את המולדת, וסיומו באובד –דרך, בכאוס מוחלט."
דורי אינו שמו האמיתי של הטייס, בן הקיבוץ, שלא האמין שיקבלו אותו לקורס טייס, שקיבל
כנפי טייס ויצא למבצעים אוויריים קשים כדי להגן על חיי העם והאומה. "דורי
שכשמו כן הוא, הדור שלי!" מסביר המחבר, דור שהאמין בעקרונות וערכים ובמילים
הגדולות. בהבטחות וביושרם של מנהיגיו והתאכזב. בכתביו מתגלה האמת על מותו, כיצד
התמודד עם התהום שנפערה בפניו. ויש את הצד
הרומנטי של חיי האהבה שלו, ומכתבים שקבל מאהובתו.
לרכישה מקוונת הכנסו לכאן
על המחבר: שמואל גורדון התגייס לחיל האוויר בשנת 1963 שימש מפקד טייסת 105.בשנים 1974-1977 בשנים 1982–1984 שימש מפקד מוצב השליטה המרכזי של חיל האוויר.1985–1988 היה מדריך במכללה לביטחון לאומי וראש צוות מחקר בנושא שדה הקרב העתידי. לאחר שחרורו כהן בשורה ארוכה של תפקידים רמי דרג וכתב מחקרים וספר עיון
ריקי ברוך.
אכן ריקי היטבת להבין ללבם של דורי והמחבר שמואל גוריון שהיה מפקדו. ספר בהחלט מרתק .
השבמחקאכן ריקי היטבת להבין ללבם של דורי והמחבר שמואל גוריון שהיה מפקדו. ספר בהחלט מרתק .
השבמחק