מחסיר פעימה-ספר שני לסופרת שרית חיים, התמכרתי.

היא "עוצרת נשימה" והוא "מחסיר פעימה" כך פחות או יותר אפשר לאפיין אותם את מיקי מלמד וד"ר יונתן אביב בספרה השני של הסופרת המוכשרת שרית חיים.
התוודעתי אליו באקראי ולא נחתי עד שהספר היה מולי ויכולתי כבר לצלול אל השורות הארוכות המקפלות בתוכן רגעי מתח, כאב, התלבטות, הזדהות, תסכול ואי השקט 
שגדשו את גיבורי הסיפור כמו גם אותי. 

גם למי שקרא את ספרה הראשון עוצרת נשימה ולמי שטרם, מצפה הפעם מסע מטלטל של שני אנשים חזקים שמובלים על ידי אמונות מוצקות שצברו בעברם והם 
אינם מוכנים להרפות ולשחרר גם לא למען אותה האהבה אותה הם מבקשים.

ככל שהתקדמו פרקי הספר ידעתי למה אני שם! הבנתי עד כמה משמעותי חלקי, ואיך נוגע חלומה של מיקי בחלומי האישי שלי. האם תצליח להגשים. מה יעמוד בדרכה? 
על מה תסכים לוותר ועל מה לא תסלח לעולם.

מורדות ועליות מותחות עצבים הניעו אותי לעמוד הבא ולעמוד שבא אחריו ולא יכולתי לעצור את שטף הקריאה עד הסוף ה... (לא, לא תקבלו כאן ספויילר! )

"שמש עלתה, הבית הוצף באור אחרי החושך הגדול ששרר בדירה בלילה. אחזתי בכוס הקפה שהכנתי לעצמי. לגמתי לאט את המשקה המר, המוח שלי היה מרוקן, 
לא הצלחתי לחשוב על דבר. אולי זה מפני שכבר השתמשתי בכל המחשבות במשך הלילה. יכול להיות שיש מלאי מוגבל של מחשבות שאפשר לנצל ביממה?..."

נגד כל הסיכויים, יונתן מקבל הזדמנות שנייה. הוא חוזר אל מיכאלה, השוכבת בבית החולים רגע אחרי ששלחה יד בנפשה. אלא שעד מהרה הוא גם חוזר לדפוסי התנהגותו הישנים. 

אלא שמיכאלה כבר לא מוכנה לחיות בצילו. חייה החדשים מזמנים לה הזדמנות לעצמאות ולהתפתחות אישית וכלכלית, הזדמנות להכיר את עצמה מחדש ולממש את רצונותיה וכישרונותיה שאותם הדחיקה במהלך חייה המשותפים עמו.
למרות ניסיונותיו העקשניים להחזיר את מיכאלה לחיקו, ולמרות המשיכה הבלתי ניתנת לריסון ביניהם, דומה שדרכיהם עומדות להיפרד.

האם היצמדותו העקשנית של יונתן לעברו תגרום לו לאבד שוב את מיכאלה, והפעם לצמיתות? האם מנתח הלב המפורסם מסוגל לשנות את דפוסי ההתנהגות שאימץ לעצמו 

ולפתוח את ליבו? האם מיכאלה מסוגלת לסלוח לו, או שכבר מאוחר מדי עבור שניהם? 

ואולי הגורל שוב יתערב ויטרוף את כל הקלפים?

מרבית קוראי הספרים מבקשים להנות, לפנטז, להזדהות או שלא עם הדמויות ולהפליג על כנפי הדמיון. לדידי מתווספת סוגיה נוספת: השפה, חוכמת הכתיבה,

המשפטים המתפתלים, התאורים המפתיעים והנסוחים המדוייקים מהווים מושא למידה עם קצת קנאה ותקווה שאצליח כתוב ככה... 

אהבתי את "מחסיר פעימה" לא פחות שמאהבתי את "עוצרת נשימה" העובדה שחייה של מיקי מלמד התגלגלו למקום רחוק מתמונת החזון שלה כפי שנראתה 

בעשור השלישי לחייה, החזירו אותי שוב ושוב אל עצמי מנסה להשוות את הפער בין החלום למציאות.

"... פעם, לפני הרבה שנים, האמנתי באהבה.

חשבתי שכל האהבות מסתיימות ב'הפי אנד'

אבל אז החיים נתקעו באמצע והוכיחו שטעיתי בענק,

שהאהבה היא לא כמו בסרטים או בספרים, היא אחרת לגמרי.

היא כואבת, היא שואבת ממך את כולך היא גוזלת ממך עוד ועוד ועוד, 

ואז כשאתה מרגיש הכי מאושר בעולם, בדיוק אז 

היא יורקת אותךכמו חרצן ומשאירה אותך מרוקן לגמרי..."

מחסיר פעימה/שרית חיים

שרית חיים, מידענית, נשואה ואמא לשלושה. התאהבה במילה הכתובה בגיל ארבע. 

מאז ומתמיד נמשכה לסיפורי אהבה.כשהתוודעה לז´אנר הרומנטי התמכרה - ואז התחילה לכתוב.

אל תוותרו על הספר, הוא מפתיע, קולח, מעצבן ומקרב אותנו עד הסוף הבלתי נמנע.

רוצו לקנות!














ריקי ברוך