נפרדתי מעולם הרווקות בגיל 26 ואודה בכנות שבעצם מעולם לא הייתי שם ולא חוויתי את המירוץ אחר בן הזוג הראוי. איכשהו החיים זימנו לי את "בעלי האופציה" על הדרך וכשידעתי שזה נכון, פסעתי אל החופה כיום אני נשואה כבר 35 שנה לאותו בעל ועוד "דקה" אהיה גם סבתא!
את הספר של חן חלפון פגשתי לראשונה ברשת, תוך כדי מעקב שגרתי אחרי הספרים החדשים של מדיה 10. משהו בצעירה הדינמית הזו, עורר בי לקרא קצת יותר ולהבין שכל מה שנארז לספר חדש התחיל בקבוצת פייסבוק תוססת של רווקים ורווקות, גרושותם וגרושים. (אין כניסה לנשואים!! )
התחלתי לקרא את הבלוג של חן. והתאהבתי בדרך המחשבה, בכתיבה הכנה, במסרים מעוררי המחשבה ובדרך ההתמודדות שלה עם הרווקות גם כשאמא לוחצת שהגיע העת להינשא...
"אתמול בלילה חזרתי מעוד דייט.
עוד דייט מתיש. הרגשתי שאני נמצאת בראיון עבודה: בת כמה את? מה את עושה? במה את עובדת? מתכוונת להיכנס להריון בקרוב?
האותנטיות נעלמה, המסתורין נעלם, הכל כל כך גלוי, דייטים רשמיים, בהתנהלות של משרד ממשלתי כלשהו. את הדייט הזה יכולנו לקיים באותה מידה בווידאו או דרך הוואטס אפ, וזה היה מרגיש אותו הדבר.
ולפני הדייט? לפני שיוצאים מהבית? תמיד יש פרפרים בבטן, ואת הולכת בהרגשה של: "אולי זה זה הפעם?" "אולי נגמרו החיפושים?" ואז מתאכזבת. שוב מתאכזבת.
אבל לא משנה מה יגידו - אי אפשר ללכת בלי ציפייה מסוימת.
אני כבר מותשת מהקדמה ומהטכנולוגיה שהרסו לי את החוויות. מותשת לקבוע עוד דייט ולהתאכזב. מותשת לבדוק ולבחון כל צעד ולסמן וי או איקס. מותשת לשבת ולהקיא את כל קורות חיי: מי הייתי ומה עשיתי, ולחייך כאילו נחמד לי, אבל וואלה – לא נחמד לי. בא לי לקום וללכת. בא לי להגיד לו: "שומע? חבל על האנרגיות, זה לא זה. חבל שאשב מולך ואחייך ואשחק את המשחק, ומחר אתעלם ממך בנבזיות... חבל, פשוט חבל.
אז זה מה שעשיתי.
ועכשיו אני בבית במיטה, כותבת על עוד דייט..."
סוגיות שונות ומגוונות נידונות בספר הממגנט הזה. חלקן מהצד שלה וחלקן מהצד שלו. סוגיית הדייט הראשון-מה עושים? להיכן הולכים? מי משלם? האם וכמה לפרגן לו? לא לשכוח להירגע וגם לא לשכוח להתפשר. שאלת ה-מתי לגור איתו? מתי הזמן הנכון להיפרד? עד כמה חשוב לשמור על כנות, אנושיות, כבוד הדדי ואיך לחזור למגרש המשחקים. כל אלו ועוד רבים אחרים מנוסחים בלשון נוקבת לצד היטולית ומקרבת, מותירים את הקורא/ת עם מחשבה על איך אני מתנהל/ת במגרש הזה ומקרבים אותם/אותן למטרה.
"אתמול בלילה חזרתי מעוד דייט.
עוד דייט מתיש. הרגשתי שאני נמצאת בראיון עבודה: בת כמה את? מה את עושה? במה את עובדת? מתכוונת להיכנס להריון בקרוב?
האותנטיות נעלמה, המסתורין נעלם, הכל כל כך גלוי, דייטים רשמיים, בהתנהלות של משרד ממשלתי כלשהו. את הדייט הזה יכולנו לקיים באותה מידה בווידאו או דרך הוואטס אפ, וזה היה מרגיש אותו הדבר.
ולפני הדייט? לפני שיוצאים מהבית? תמיד יש פרפרים בבטן, ואת הולכת בהרגשה של: "אולי זה זה הפעם?" "אולי נגמרו החיפושים?" ואז מתאכזבת. שוב מתאכזבת.
אבל לא משנה מה יגידו - אי אפשר ללכת בלי ציפייה מסוימת.
אני כבר מותשת מהקדמה ומהטכנולוגיה שהרסו לי את החוויות. מותשת לקבוע עוד דייט ולהתאכזב. מותשת לבדוק ולבחון כל צעד ולסמן וי או איקס. מותשת לשבת ולהקיא את כל קורות חיי: מי הייתי ומה עשיתי, ולחייך כאילו נחמד לי, אבל וואלה – לא נחמד לי. בא לי לקום וללכת. בא לי להגיד לו: "שומע? חבל על האנרגיות, זה לא זה. חבל שאשב מולך ואחייך ואשחק את המשחק, ומחר אתעלם ממך בנבזיות... חבל, פשוט חבל.
אז זה מה שעשיתי.
ועכשיו אני בבית במיטה, כותבת על עוד דייט..."
סוגיות שונות ומגוונות נידונות בספר הממגנט הזה. חלקן מהצד שלה וחלקן מהצד שלו. סוגיית הדייט הראשון-מה עושים? להיכן הולכים? מי משלם? האם וכמה לפרגן לו? לא לשכוח להירגע וגם לא לשכוח להתפשר. שאלת ה-מתי לגור איתו? מתי הזמן הנכון להיפרד? עד כמה חשוב לשמור על כנות, אנושיות, כבוד הדדי ואיך לחזור למגרש המשחקים. כל אלו ועוד רבים אחרים מנוסחים בלשון נוקבת לצד היטולית ומקרבת, מותירים את הקורא/ת עם מחשבה על איך אני מתנהל/ת במגרש הזה ומקרבים אותם/אותן למטרה.
שואלים למה כדאי לכם לרכוש את הספר?
בואו להתאהב בחן חלפון ולהבין שכל התשובות בעצם כבר כאן
"דייטים זה מצחיק"!!!
כתבה חן חלפון
הוצאת מדיה 10
לרכישה ישירה מכאן
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה