"הדוקטור מושיט את ידו, השניים לוחצים ידיים. הוא מרים את עיניו מסתכל על הנהג. ממוצע קומה, חסון. כתפיים רחבות. מביט בפניו-מכוער. מכוער משהו יוצא מן הכלל. שיניים בולטות, שיני סוס. שפתיים מעוותות. גם האף נראה משונה. מכוער, פרצוף של טמבל.
"נפתול, אומר הנהג, "נפתול הרשקוביץ. באמת, זה השם שלי." הדוקטור פונה לקצין הרפואה, "בוא רגע לצד," הוא אומר, "רוצה להגיד לך משהו."
הולכים הצידה, הדוקטור אומר, "אולי תחליף לי את הנהג. הנפתול הזה נראה כזה טמבל."
"נראה טמבל," אומר קצין הרפואה, אבל הוא בכלל לא. חושבים ככה בגלל שהוא כזה מכוער."
"אולי בכל זאת?" מנסה הדוקטור.
"אין בכל זאת, גם אילו הייתי רוצה אין לי." אומר קצין הרפואה, "זה מה שיש, אין לי נהג אחר וחוץ מיזה הוא גם חובש."
"אם זה מה שיש, אומר דקטור בכור באכזבה, "אז נצא לדרך."
הם נפגשו למחרת היום בו פרצה מלחמת יום הכיפורים, דוקטור אבנר בכור ונפתול.
נפתול הוא בחור מכוער מאוד. אבל כשיש חברים, חברי אמת גם זה יכל הראות קצת אחרת... במלחמת יום כיפור הם יצאו יחדיו בג'יפ אחד לעבר רמת הגולן ומשם מתחיל סיפורם.
"את החיים אני חייב לנפתול" אמר הדוקטור ועמד על מילתו להחזיר את החוב. בזכות סדרת ניתוחים ארוכה ומסובכת זוכה נפתול המכוער בפנים חדשות, ועם פניו אלו הוא פוגש את יוני מי שחזר שבור מהשבי בדמשק וגם את אחותו... אביגה.
החיים לא הופכים קלים... אבל ככל שהאופטימיות שורה בהם עדיין תהיו מופתעים.
"נולד באמצע החיים" כתב נתן שורק. הוצאת מדיה 10
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה