כולנו גדלנו על המשחק אבן, ניר ומספרים ("אֶבֶנְיָרוּ מספרים או "אבן יָארוּ")המנצח בין השניים: אחת, שתיים שלוש. משחק שמטרתו לסייע לשניים לקבל החלטות ולפתור סכסוכים.
"לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים,
בָּאָרֶץ רְחוֹקָה וְעַתִּיקָה שֶׁשְּׁמָהּ
מַמְלֶכֶת הֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית,
חַי לוֹ לוֹחֵם בְּשֵׁם
אֶבֶן.
אֶבֶן הָיָה הֲכִי חָזָק בְּכָל הָאָרֶץ
אֲבָל הוּא הָיָה עָצוּב כִּי לֹא הָיָה
לוֹ בְּמִי לְהִתְחָרוֹת."
אבן יצא במסע אל היער שם פגש לוחמים שונים אבל, את כולם הוא ניצח ולכן יצא ממלכת החצר האחורית לחיפוש אחר מתחרה ראוי.
בינתיים בממלכת המשרד הביתי של אמא עוד לוחם גדול בקש לעצמו תהילה של מנצחים-הנייר. הוא היה הלוחם הכי פיקח בארץ, אבל גם הוא היה עצוב כי אף אחד לא הצליח להתחרות בו.
ובממלכת המטבח, בכפר הקטנטן של מגירת הבלגן, חיה לה גיבורה שלישית-המספריים. היה הייתה הלהב הכי מחודד בכל הארץ וגם לה לא היו מתחרים. אז מה עושים?
וְאָז יוֹם אֶחָד בַּמְּעָרָה הָעֲצוּמָה
שֶׁל מוּסַךְ הַחֲנָיָה הַכְּפוּלָה
נִצְּבוּ אֶבֶן וּמְסַפְּרִים
פָּנִים מוּל פָּנִים.
לאחר ששלושת הלוחמים הצליחו לנצח את כל מי שנקרה בדרכם, הם נפגשו לראשונה פנים מול פנים לקרבות מפוארים ובלתי נשכחים, בסופם מצא כל אחד מהם את היריב הראוי לו והשלושה הפכו לחברים הכי טובים.
עוֹד סִבּוּב וְעוֹד סִבּוּב הִתְחָרוּ הַחֲבֵרִים, בְּמִלְחֶמֶת הַשְּׁלִישִׁיָּה הֲכִי עֲצוּמָה
וַהֲכִי מְפֹאֶרֶת בְּכָל הַזְּמַנִּים
וְאוֹמְרִים שֶׁהַמַּאֲבָק הַכֵּיפִי עֲדַיִן נִמְשַׁךְ בְּעֹז
עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה