לא אשכח את יום השבת ההוא יום הכיפורים בשנת 1973.
הייתי תלמידה בכיתה י' מנסה ללמוד לקראת מבחן בהיסטוריה שאמור היה להתקיים למחרת. במחשבה לאחור אני שואלת: מעניין מה היה קורה היום בעידן שזכויות התלמיד כל כך משמעותיות, האם גם היום היו קובעים תאריך בחינה למחרת יום הכיפורים? ומה יעשו כל הצמים? וכיצד יתכוננו?
אבל המבחן שלי לא התקיים למחרת וגם לא חודשים אחרי.
יוסי המורה להסטוריה גוייס באותה שבת למלחמה ולא חזר לבית הספר גם אחרי 90 ימי המילואים שעשה בגדה המערבית של תעלת סואץ.
אני זוכרת בפרוט את ארועי המלמה ההיא, הייתי מעורה ומעורבת בכל מיידע שהגיע מהחזית והשתתפתי בסיוע שנתנו כל בני הנוער במשקי החברים שגוייסו במושב בו גדלתי, אחרי 2 יממות ירדתי לפתחת רפיח לבית אחותי שנותרה לבדה עם עול כל השדות על אחריות ותינוק בן חודש, אחרי שבלילה כבר גייסו את בעלה ששרת אז בצנחנים.
התמונות הראשונים של כל הנופלים בשבי מלאו את דפי העיתונאים באוקטובר ההוא.
רבים מהאזרחים בני משפחות החיילים שנשארו בעורף, ניסו לאתר את יקיריהם
מהם לא נשמעו אותות חיים מאז שגוייסו.
לא שוכחת את התמונה ואת הרגע בו זיהו בבית השכנים במושב את בן דודה השבוי.
ד"ר דן פלג היה אז סטאזר במחלקה פנימית א' בבית החולים מאיר בכפר סבא כאשר יצא לשרות המילואים הראשון שלו באמצע ספטמבר 1973. מצוייד בספרי קריאה להפגת השיעמום במעוז ובתקווה לסיים את כתיבת עבודת הגמר במסגרת לימודי הרפואה המתמקם במעוז וספר את הימים לשוב את אישתו הצעירה והתינוקת.
כבר ביום השני למלחמה הופקר מעוז "מפצח" לגורלו. חיילי המעוז לחמו בחירוף נפש. רבים מלוחמי המעוז נפצעו וטופלו ע"י ד"ר דן פלג, אשר שימש כרופא המעוז במסגרת שירות מילואים שגרתי. שישה מחיילי המעוז נרצחו על ידי המצרים בדם קר לאחר הכניעה. יחד עם לוחמי המעוז אשר שרדו את תופת הלחימה מצא עצמו ד"ר פלג מנסה לשרוד 40 ימי שבי אכזריים.
"אנו
הולכים בתעלה לעבר היציאה מהמעוז, ידינו מורמות לאות כניעה. המצרים שכורי ניצחון,
עומדים על שפת התעלה, מכים בנו בקתות רוביהם...
הידים המורמות שלי מנסות להגן על
ראשי, אבל ללא הצלחה.
המצרים חובטים בראשי, בידי ובכתפי שבלטו מחוץ לתעלה...
אני
מותש לחלוטין קרוב לעילפו, חושי מעורפלים... כולי כואב, בקושי הולך..."
"אני לא
יכל לשכוח את המראה הזה, כשהמצרים הורידו את הדגל שלנו
והניפו במקומו את הדגל
המצרי.
מאז אותו אירוע תלוי על ביתי דגל ישראל באופן קבוע,
לא רק ביום
העצמאות".
ברגישות רבה, מנקודת מבטו האישית, מתאר ד"ר פלג את המהלך
המצמרר של המלחמה והשבי
רק בחלוף 40 שנה העז ד"ר פלג לראשונה לפתוח את
תיבה הפנדורה אשר הייתה נעולה כל השנים ולנסות למצוא מענה לשאלות המטרידות אותו עד היו
?מדוע לא פונו המעוזים, לרבות "מפצח", עם תחילת הקרבות
?סירוב פקודה במהלך לחימה - הלם קרב או פחד
היחס לשבויי המלחמה
השלכות המלחמה והשבי עליו ועל בני משפחתו הקרובים
מי שישרוד שיספר הוא מסמך אותנטי מרגש בו מנסח הכותב את צלקות חייו הפיזיות והנפשיות ממלחמת יום הכיפורים ותקופת השבי במצריים.
ד"ר דן פלג רופא נשים ומיילד שניהל את חדר הלידה של המרכז הרפואי רבין לאורך שנים רבות.
הספר: מי שישרוד-שיספר: מבט אישי על מלחמת יום הכיפורים מאת ד"ר דן פלג בהוצאת אסטרולוג
312
עמודים, 98 ₪
ריקי ברוך
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה