יצאתי למסע בעקבות מסע.
כשלקחתי את הספר לידי, גַאָה בי סף הסקרנות ומצאתי עצמי תוהה מהיכן שאבה את העוז והחוצפה לקרא לעצמה: בוראת?!
אני יודעת לא מעט על צמיחה, על תודעה, על רפוי אנרגטי, על חוסר איזון ועל הרמוניה בניגוד לו.
מכירה מקרוב את התחושה הפיזית-רוחנית כאשר משהו חסום ולא מתפקד בגופי ומכירה את הצורך המתמיד לריפוי.
עם הידע הזה ועוד קצת נגשתי לקרא את הספר ולהתחבר אל מסעה של הכותבת.
איש מהעוסקים בספרות ובסיפורת לא היה חושב לרגע לסווג את בוראת מאת רינת כהן תחת הכותרת: "ספר מתח", אבל אצלי זה עבד אחרת
מרבית הזמן ישבתי צפונה בתוך עצמי, אפופת מתח ושבויה תחת המסתורין שגבר כל איימת שהתקדמתי בקריאה ולא שַׁבָע גם לא שהגעתי לשורה האחרונה של הספר.
בכל פרק שחציתי במסעה, ספרתי מעגל נוסף בתהליך הספרלי שחוותה כותבת הספר ועדיין.
למה זה קורה לאחרים ולא קורה לי? שאלתי את עצמי בעודי גומעת את השורות ולעתים גם שבה וחוזרת על פסקאות כדי להאמין שהבנתי נכון.
למה דווקא היא נבחרה להיות שליחת הבורא לסייע ליצירת הבריאה והחיים?
ומה היה בה ברינת בגילגוליה הקודמים שזיכה אותה ביכולת לתקשר?
"במשך שנים של תקשורים שאלו אותי אנשים מסביבי העוסקים גם הם בתקשורים, מי מתווך לי את התקשורים?
ניסיתי לגלות, אולם פעם אחר פעם ראיתי שזהו ידע שלי, לא דרך מתווך ולא באמצעות מלאך או ישות.
הכל בוקע ממני. התעוררות הזכרונות והיכולות.
כבר שנים ששואלים אותי על התפקיד בחיים הנוכחיים שלי ובנתיב החיים שלי, אני אומרת שאני הבורא והיוצר היחיד והמוחלט של המציאות שמסביבי.
כעת אני יודעת גם למה". (ע' 212 בספר)
חוויתי את המסע המקביל שלי עם רינת, מתוך בחירה. התחקתי אחרי הארועים, האיזכורים והמקומות שעברה בדרך, היו רגעים שהתחשק לי לדלג על הדפים כדי להבין מהר יותר איך הסתיימה האפיזודה, אבל לרוב עמדתי במאבק הפנימי מתוך הצורך והסקרנות להבין בדיוק, על מה ולמה הפכה רינת לבוראת.
תאהבו את הספר מאוד או לא תתחברו אליו. מושגי הרוח הכתובים כמות שהם עלולים אולי ליצור בכם חוסר הבנה עם המתרחש, אבל לא תוכלו שלא לאהוב את רינת, להתפעם מאישיותה, גודל מסעה ותרומתה הרבה מעצם היותה שליחה של שינוי.
רינת כהן היא אמנית ויוצרת תמונות מנדלה ייחודיות בהן משלבת טקסטים
להעצמה אישית. המנדלות משלבות ציורים וצילומים פרי צילום ויצירה שלה.
מנחה סדנאות "תמונה מנצחת" ליצירת מציאות.
רינת מאמינה בכוחה של ברכה שניתנת מכל הלב.
בוראת/רינת כהן, הוצאת מדיה 10 , 239 עמודים.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה