כל מי שמכיר אותי יודע שיש לי רגישות יתרה לזכרונות ילדות. מקומות, ארועים ודמויות שהיו חלק מעברי מעוררים בי רגשות וסוחפים אותי לדמיונות מרתקים.
השבוע זה קרה לי שוב כשקראתי את "מספר הסיפורים", ספר השירים שכתבה אירן דן, ספר שרואה אור בימים אלו ממש ומקבץ בין דפיו גם פיסות חיים של הכותבת.
בלשון ייחודית, מילים ותאורים מעוררי השראה מאירה דן את תולדותיה ושורשיה.
כשקראתי את "אדוארד מהמכולת" חזרתי להיות הילדה הקטנה. זו שהיתה הולכת למכולת כשאצלנו קראו לה: צרכניה,
לא עומדת ברצון לקחת עוד משהו מתוק מבלי שאמא תדע מבלי שאמא תכעס...
בְּנוֹת הָאוֹר / אירֵן דן
בְּיַלְדוּתִי, בִּזְמַן אַחֵר רָחוֹק מִכָּאן,
נָהַגְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן בְּדוֹדוֹתַי
פּוֹרְשׂוֹת סְדִינִים לְבָנִים עַל גַּג הַבַּיִת,
מַשְׁטִיחוֹת זִרְעִי אֹרֶן לְיִבּוּשׁ
וּפֵרוֹת גֶּפֶן עֲסִיסִיִּים תַּחַת הַשָּׁמַיִם.
נָהַגְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן בְּדוֹדוֹתַי
פּוֹרְשׂוֹת סְדִינִים לְבָנִים עַל גַּג הַבַּיִת,
מַשְׁטִיחוֹת זִרְעִי אֹרֶן לְיִבּוּשׁ
וּפֵרוֹת גֶּפֶן עֲסִיסִיִּים תַּחַת הַשָּׁמַיִם.
הֵן זָכְרוּ דְּרָכִים קְדוּמוֹת,
נִסְתָּרוֹת בָּהָר
וּמְאוּרוֹת הַשּׁוּעָלִים,
לִילִי מְעַפְעֶפֶת רִיסֶיהָ
כְּמוֹ איסמַהאן,
מְחַזְּרִים לוֹחֲשִׁים
תּוּפִינִים בְּצַוָּארָהּ .
מַארִי רוֹכֶנֶת עַל סִיר חֵמָר
רוֹקַחַת דְּבַשׁ עֲנָבִים כֵּהֶה,
שְׂעָרָהּ אָסוּף לְאָחוֹר,
שׁוֹבֶרֶת לֵב.
נִסְתָּרוֹת בָּהָר
וּמְאוּרוֹת הַשּׁוּעָלִים,
לִילִי מְעַפְעֶפֶת רִיסֶיהָ
כְּמוֹ איסמַהאן,
מְחַזְּרִים לוֹחֲשִׁים
תּוּפִינִים בְּצַוָּארָהּ .
מַארִי רוֹכֶנֶת עַל סִיר חֵמָר
רוֹקַחַת דְּבַשׁ עֲנָבִים כֵּהֶה,
שְׂעָרָהּ אָסוּף לְאָחוֹר,
שׁוֹבֶרֶת לֵב.
גם לא נתבקשתי לבחור כי בכל מקרה היה לי קשה להניח את אצבעי על הטוב שבשירים.
יש ביניהם כאלו שמפליגים בדמיונות, יש המציפים בגעגועים, אחרים מציירים תמונות ומספרים על אהבה.
זה לצד זה צועדים בספר יומנה האישי והפנטזיה אותם הצליחה אירן לרקום בכישרון ולהפוך ליצירה מעוררת השראה.
מספר הסיפורים מאת אירן דן
מתוך סדרה לשירה חדשה-כתוב
עריכה אמיר אור
בהוצאת פרדס
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה