שונה אבל שווה-יום הנגישות הבינלאומי מצויין היום בישראל.

הכרתי אותו עוד בימי צעירותו כאח הגדול של אורי תלמיד בכיתת החינוך שלי כשהייתי מורה בתחילת דרכי. התגוררנו באותה שכונה בעיר, מרחק מספר בתים. הקשר עם המשפחה התהדק לקראת ערב השורשים שערכתי בכיתה. בחטיבה שלימדתי נהוג היה לקיים את ערבי המשפחה בספריית בית הספר שהיתה ממוקמת בקומה השלישית. אביו של אורי המתנייד על כסא גלגלים, המתגורר בבית מונגש באופן שינסה להעניק לו את מירב הנוחות לנוע במרחב הפרטי שלו, היה מנוע מלהשתתף בערב זה ובנסיבות אלו בחרנו לערוך את הערב בקומת הקרקע באודיטוריום ולאפשר לו להיות נוכח. כשהגיעה המשפחה לערב החגיגי פגשתי לראשונה את יובל, אחיו הבוגר של אורי שהיה אז פרח טיס צעיר. בשנת 1986 כבר ענד יובל את כנפי הטייס. תאונת אימונים קשה בה היה מעורב שנה אחרי, הותירה אותו משותק ומתנייד בכסא גלגלים. אחרי שיקום ממושך חזר יובל לבית המשפחה שהיה כבר מונגש לטובת אביו. 

   

  

כמיליון ארבע מאות אנשים עם מוגבלות חיים כיום בישראל והם מהווים כחמישית מאוכלוסיית המדינה. ככל שהגיל עולה שכיחות המוגבלות עולה. כל אדם עלול להתמודד עם מוגבלות במהלך חייו, או בסביבתו הקרובה ולכן יש לכולנו אינטרס להתגייס למען הנגשה.

במסגרת הפעילות של נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות לקראת היום הבינלאומי, הושק קמפיין דיגיטלי באמצעותו יכול כל אזרח לקחת חלק בתהליך מיפוי ליקויי הנגישות במרחב הציבורי. הקמפיין מבקש מהציבור הרחב, ומאנשים עם מוגבלות בפרט, לגלות ערנות בנוגע למצב הנגישות בסביבתם ולדווח לנציבות, באמצעות תיוג  #אלתגבילואותי, בצירוף אמירה אישית ותמונה של המפגע. הצטרפו לקמפיין כאן. 

לאחרונה התפרסם באחד מעתוני הצהריים מיידע אודות מחקר שבחן את מידת הנגישות של ערי ישראל לטובת אנשים עם מוגבלויות. התוצאות העגומות דרגו את הערים הוד השרון והרצליה מבין המונגשות שבערים לעומת העיר נצרת שהתייצבה בתחתית הדרוג . לפני למעלה מעשור עבר בכנסת פרק הנגישות כחלק מחוק שיוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות. ומסתבר שהדרך להשלמתן עדיי ארוכה. ככל שהזמן מתארך, רבה הפגיעה ביכולתם של אנשים עם מוגבלות להשתלב בחברה בשוויון.

בנוסף ייפרסו השבוע ברחבי הארץ עשרות מוקדים בהם ניתן יהיה למצוא חומרי הסברה אודות נגישות המרחב הציבורי לאנשים עם מוגבלות והפעלות קצרות וחווייתיות. תושבים שיהיו מעוניינים בכך, יוכלו לחתום על אמנת "מחויבות התושבים", הקוראת לכל אזרח לדרוש נגישות.

זכרו אנשים עם מוגבלויות 

שווים בזכותם לקבל יחס אנושי ומכבד. 

נזכור:

ככל שהגיל עולה שכיחות המוגבלות עולה. עלינו החברה מוטלת האחריות לנסות ולהסיר את המכושלים הפיזיים והתודעתיים העומדים בפני אדם עם מוגבלויות הבא לקבל שרות. 

ריקי ברוך