יום שישי, 26 ביולי 2019

"מפחיד מה שחיוך יכול להסתיר" אתם חייבים לקרא את סיפורו של דניאל מרסר











"בראלק, תפסיק עם השטויות ותתאפס על עצמך. כנס לאוטו וטוס לחוף הצוק עכשיו. אני רצה ממך את כל הפרטים היבשים תוך חצי שעה."
"פרטים יבשים על מה"? התרומם משהבחין בבהילות קולו של העורך.
הבן של ראובן מרסר, דניאל, נמצא במכוניתו ללא רוח חיים"
דניאל מרבל? שאל בקול רם, מזנק במהירות מהמיטה ונזהר שלא להעיר את הבחורה שלצידו, שהיתה שקועה בשינה עמוקה.
"אתה מכיר אותו"?
"מכיר טוב", גישש דרכו באפלה, אעדכן מאוחר יותר. תן לי להתארגן. אני טס לשם." (עמוד 16 בספר)




על השתלשלות האירועים שקדמו להוצאת הספר: "מפחיד מה שחיוך יכול להסתיר" במשך חמש שנות כתיבתו עד הוצאתו לאור, שמעתי בדיעבד. לא הייתי חלק מחבריו הווירטואליים של אלון צ'צ'ק מחבר הספר ולא הייתי מודעת לטלטלה התודעתית שחוו חמשת אלפים חבריו עד לרגע הווידויי שרשם צ'צ'יק  מעט לאחר פרסום הודעת האבל על "התאבדותו" של גיבור הספר דניאל מרסר מה שגרם לרבים מקוראיו טלטלה רגשית ולא רק.








לכולנו, משתמשי הרשתות החברתיות, יש חיים וריטואליים וחיים אמתיים. 

יש מי שמקפיד לצייר אותם כלפי חוץ כחיי אושר ועושר. הכל מושלם, חוויתי, נינוח ומתגמל עד שמהווה מושא לקנאה אינסופית של הקוראים הווירטואליים שמעולם לא נפגשו.
זיוף-כבר אמרנו? 
של הכותבים ושל המגיבים. 
כשאלון צ'צ'יק נכנס כאן לתמונה הוא לקח את ה"משחק" הווירטואלי הזה צעד אחד קדימה שלא לומר צעד אחד רחוק מיד! - ימים יגידו! 


"רני הגיע לחניון מתחם צמרת לקראת פגישתו עם דורון מלניק. להגיד שהוא לא אהב את המתחם יהיה אנדרסטייטמנט, הוא לא אהב את השוכנים בו. לא אהב את המגדלים מנקרי העיניים, את כיסוי תקרת הרקיע של תל אביב. הוא שנא נובורישיות שגרמה לו עקצוצים בידיים. ובכלל, הוא שנא עשירים. כך לפחות נהג לחשוב ותמיד תהה אם היה עשיר בעצמו, האם גם אז היה שונא. תשובה לא היתה לו. גם לא כסף. אז שנא. העדיף את מעוז אביב, השכונה שבה הוא גר, אנשים פשוטים ומסבירי פנים, לא כמו האלו עם המלפפון שתקוע להם בתחת, שגרים בדירות היוקרה שלהם עם מכוניות היוקרה שלהם ונשות היוקרה שלהם וכל זה בעצם לא באמת שלהם.
בכל פעם שהיה מגיע לשכונות האלה היה נזכר בסרט "נשים מושלמות" עם ניקול קידמן. ה"משוכפלות" נהג לקרוא להן, כולן נראות בדיוק אותו הדבר, מתאמנות אצל אותו מאמן, קונות אצל אותה מעצבת, מדברות באותה אינטונציה, מסתפרות אצל אותו ספר, אוכלות באותן מסעדות, נוסעות באותו רכב, שותות את אותו קוקטייל, מחזיקות אותו סוג כלב, טסות לקוויקי לאותה הופעת להיט של הרגע באירופה, וכמובן מלהגות על אותם נושאים, מה שנקרא שומרות על אישיות עצמאית." (פרק 12) 


אדם נוטל ספר לידיו ולא יודע מה מסתתר מאחרי הכתיבה הקולחת שפוגש בין דפיו.
יש לו את כל מה שגבר יחלום עליו  לדניאל מרסר, בן למשפחת בורגנית עשירה בתל אביב. אישה יפהפייה, בית מרהיב, רכב חלומות ויותר מכל את מה שמנהל את דמותו ו"שמו הטוב" שם המשפחה הנכון. ואז יום אחד מחליט דניאל לשים קץ לחייו והוא בן 40. רני בראל, עיתונאי חוקר בעיתון המוביל במדינה, בן כיתתו של דניאל מרסר, מחליט להיכנס לעומק הפרשה. במסע קצבי, מותח ומפתיע הנע על קו לונדון וישראל, הוא מצליח לחשוף את פרצופה של מדינת תל אביב, לנפץ נורמות חברתיות, ומעל לכל להראות את המרחק הבלתי נתפס בין מה שאנחנו משדרים כלפי חוץ לבין מי שאנו באמת מבפנים. 

צ'צ'יק מפתיע ברומן ביכורים מבריק! כתוב בשפה קולחת, רהוטה, משובצת הומור על גווניו. התחברתי למקומות, לאנשים, לעלילה וישבתי מרותקת עד שזנחתי את מטלות היום, מסוקרנת לדעת כיצד תתפתח החקירה המסתבכת שהובילה את גיבור המשנה של הספר, את רני לטיסה משמעותית אל מעבר לים. משהו בדניאל מרסר היה כן, שפוי ומטורף בעודו מנסה לשנות את מסלול חייו בצל אבא עשיר שהונו מנסה לנהל את חייו של בנו, אך לא עוד.


"מפחיד מה שחיוך יכול להסתיר" הוא הרבה מעבר לרומן מתח מצויין, מועלות בו סוגיות חיים שהולכות בד בבד עם מציאות חיינו היום ומציפות שאלות שלא כולנו עוצרים לשאול מה באמת, אמת? 










מפחיד מה שחיוך יכול להסתיר- סיפורו של דניאל מרסר
כתב אלון צ׳צ׳יק
הוצאת ספרי ניב




















ריקי ברוך
























ריקי ברוך



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה