לפני למעלה מעשור כאשר התחלתי לעסוק ב"אימון אישי" ולחוות עם אנשים תהליכים שמחוץ ל"אזור הנוחות", עסקתי גם ב"שדונים" שלנו. ה"שדונים" הם אותם קולות פנימיים: חרדה, פחד, דחייה, תסכול, פגיעה, השפלה ודומיהם-רגשות המוכרים לכל אדם ומלווים אותנו מילדותינו. את הרגלי התגובה לרגשות שלנו אנו מבטאים בצורות שונות בהן שמחה, צער, פחד וכעס.
לצערי, עד היום אני מכירה לא מעט אנשים מבוגרים שהכעס שולט בחייהם. למדתי, "כשזה קורה", לימדתי את עצמי שמוטב לי לקחת צעד פיזי ורגשי לאחור ולהתנתק. התגובה הבסיסית הזו שלי נובעת מההתנסות וההבנה שהעומד מולי לא לימד את עצמו לשלוט בכעס, מה שגרם להם (לאדם ולכעס) לגדול זה לצד זה, מבלי להיות מודע למחירים.
השבוע קראתי ספר ילדים מקסים "נמר אבל אחר" ומיד נזכרתי בכמה אנשים מבוגרים שהייתי שמחה להעניק להם את הספר במתנה. אלא ש... אותם "נזכרים" אינם מוכנים להודות שהם "כעסניים" ולכן בטלתי באחת את המחשבה להעניק להם את המתנה שתכעיס אותם עוד יותר. דומה שהחלום שלי כבר לא יתגשם...
מסע משמעותי מרגש אותו חווה גיבור הספר "נמר אבל אחר" מאת חני גרשון מפגיש אותנו עם ילד בגיל הגן המנסה להבין מה מתרחש בעולמו הפנימי. שאלות רבות מציקות שוב ושוב ואינן זוכות למענה. הגיבור שלנו אינו מבין מה עושים כשכועסים, ומדוע ברגעי כעס "הנמר" שלו צץ
מבפנים?
מדוע כשהוא שואג, מחמיץ פנים או
מתכנס בעצמו - "גם לאחרים יוצאים הנמרים"?
עם הזמן לומד הילד לזהות שמשהו
תמיד קורה לו "פתאום"- שהורס לו מיד את כל היום..! הוא נקלע לסבך
קונפליקטים והתסכול גובר. אט אט הוא נחשף ל"מחירים" שהוא משלם
ולקראת הסיום התובנות מחלחלות והוא מאמץ דרכי התנהגות חדשות.
נמר אבל אחר הוא ספר המזמן מקום לדיאלוגים ולשאלות. דרך ההזדהות עם הגיבור מוזמנים הקוראים הילדים, אנשי החינוך וההורים לחשוב על
הכוחות הטמונים בכל אחד מאיתנו - ילד או בוגר ומסייעים ברגעי המשבר.
היכולת שלנו המבוגרים, המטפלים ההורים או המחנכים לסייע לילד תוך שאנו מזהים את מקור הכעס, מאפשרים לו לאמץ התנהגות מיטבית באופן שתמנע את לבדידותו החברתית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה