שני ספרי עיון נוקבים שלא עם שפחות מהסכמתי עם הדיעות שהובאו בהן, ספר פרוזה מצויין וספר שירים מובאים בסקירת הספרים שאביא הפעם. כל אחד מכם יוכל למצא בהם ולו נקודת עניין אחת כדי לחלוק עימו את הכתוב. קריאה מהנה.
המגפה כבר כאן מאת רון ישועה
שלוש מסות לא גמורות על מגפת הקורונהלאורך השנה האחרונה אנו עוסקים בה, מדברים אותה, מתנהלים בהתאם לה ומייחלים שתתנדף מכאן. הקורונה הפכה כאן לדרך חיים ומהיותה שכזו גם נכתבים אודותיה מאמרים, מחקרים, פרשנויות ומסות.
מגפת הקורונה שפרצה בינואר 2020 אינה סיפור של שינוי התודעה של כולנו על המרחב שבו אנחנו חיים. ספר זה מבקש לעקוב אחר השינויים שחלים בתודעה של האזרח הדמוקרט מצד אחד ומנגד של השלטון לגבי המרחב המשתנה אל מול עינינו בתקופת מגפת הקורונה. ספר זה מבקש לתפוס את מגפת הקורונה בראש ושראשונה כדרמה של המרחב: הביתי, הציבורי, והגלובלי.
"האם אין מצב חירום זה מחייב את הסמכות הריבונית הנאבקת בנגיף לא ידוע להמציא פוליטיקה חדשה? פוליטיקה שאינה נשענת על אינטרסים אישיים ועל שחיתות פוליטית? אלה פוליטיקה המנסחת מחדש את חוקי היסוד של הטוב המשותף ושל נחלת הכלל? האם המרחב החדש שנוצר כעת אינו מחייב את הפוליטיקאים להמציא כללי התנהגות חדשים הפועלים בתוך המרחב, ותוך כדי כך משנים אותו ללא היכר? אך לא רק שינוי המחרב עולה עתה על הפרק, אלא גם שאלת ההתמצאות במרחב זה הופכת להיות סוגיה פוליטית לא פחות חשובה". (מתוך הספר)
רון ישועה, מחזאי, במאי, כותב על תרבות ומגדר. מוסמך התוכנית של תרבות הקולנוע באוניברסיטת חיפה. בין יצירותיו התיאטרוניות הבולטות: חקירות אפידמיולוגיות, אירוע זום תיאטרוני, תפילה חדשה, האחווה, בדרך לשם, אדיפוס הסיפור האמיתי, אבי תסמונת ואן גוך, ועוד. "יציאתו של הקולנוע הישראלי מהארון" בהוצאת אופיר ביכורים הינו ספר העיון הראשון, "המגפה כבר כאן – שלוש מסות לא גמורות על מגפת הקורונה" זהו ספרו העיון השני.
"המגפה כבר כאן - שלוש מסות לא גמורות על מגפת הקורונה" מאת רון ישועה. הוצאת "ספרי ניב", 139 עמודים. מחיר לצרכן 76 ש"ח. ניתן להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה.
יש משהו בחברות אמיצה שיכל להגיע לשבר כאשר משהו משמעותי קוטע את השיגרה. במרכזו של הספר החדש שהגיע לידי פגשתי את אותה לכידות שעמדה במבחן המשברים של השתיים והפכה להיות חזקה, אמיצה ומבריאה תרתי משמע. הצטרפו אלי לספר מטלטל והופך בטן ותחוו את כל מה שחציתי במהלך הקריאה.
"הזמנה
לקילימנג'רו" מאת תמי רש"ל הרואה אור בימים אלו, הוא סיפור מסע
מרגש ונוגע על חברות אמיצה שחושף שיח נשי אמיתי וחושפני, מסע חוצה ימים, מטלטל,
שזור בתהפוכות פיזיות ורגשיות, מסע אישי ומשפחתי שיש בו השלמה ומלחמה, מסע שאין לגיבוריו
ולקוראיו ברירה, אלא לחצות אותו עד תומו. המסר של הספר נועד
להסביר עד כמה קשה לחולים לחזור לחיים אחרי הטיפולים.
"הוא
חזר". בשתי מילים אלה נפתח סיפור המסע שלפניכם. לפני 25 שנה חלתה
ד״ר רעות בר בסרטן. כעת כשהיא רופאה המטולוגית בעצמה, חזר הסרטן. למסע הטיפולים במסדרונות בית החולים היא בוחרת
בחברתה הצינית ד״ר תמר מנור כבת לוויה. מה שרעות אינה יודעת הוא שתמר עברה לפני
שנים רבות אונס שהשאיר צלקת זיכרונות במוחה שהיא קוראת לה ״סרטן המוח״.
הזמנה לקילימנג'רו הוא סיפורן של שתי חברות, שתי רופאות, שני ״סרטנים״ ומסע בלתי נמנע אחד, לא זה שמתקיים בבית החולים, אלא זה שמתרחש בבית שבו רעות מאבדת את התואר "רופאה" והופכת להיות "אימא חולת סרטן". האם תצליח תמר להסיר את "חלוק הרופאים" ולהיות חברה למסע?
ד״ר תמי רש״ל היא רופאה זה 18 שנה, מומחית בפנימית והמטולוגיה. בשנתיים האחרונות היא עוסקת במחקר למציאת תרופה לסרטן. ד״ר תמי רש״ל: "הסיפור נכתב בהשראתה של ד״ר צופי ענבר, רופאה המטולוגית שניצחה את המחלה. אני זוכרת את אותו חיוך קטן שעלה על פניה כשסיפרה לי כבדרך אגב: ״אני הולכת לנצח את הסטטיסטיקה בפעם השנייה״. בשבילי היא השראה, לא כי היא שרדה את הטיפול, אלא כי היא חזרה לחיים".
"אני
חושבת שמה שמייחד את הספר שלי הוא שאני לא מציגה את הצד של הרופאים, אלא מנסה להראות
את הצדדים הפחות מוכרים של ההתמודדות עם טיפול כימותרפי, כמו הגיבורה תמר שחוותה
פוסט טראומה מאוחרת. אני מתארת את הקשיים הנפשיים בבית שבו אין תמיכה רפואית. את החששות
של החולים ולאו דווקא את ההתמודדות הפיזית עם בחילות והקאות. אני מדברת על החשיבות של המשפחה שהיא קריטית בחייו של החולה. בתור
רופאה הייתי סוג של מדריך טיולים במסע שאף אחד לא רוצה לפסוע בו. כדי להתמודד עם
המחלה צריך צוות שכולל משפחה וגם רופאים".
זכיתי להכיר מאוד מקרוב את כותבת הספר תמי רש"ל והשתדלתי ולכן גם נדרשתי לאובייקטיביות המתבקשת. נשבתי בקסמן של הנשים החזקות, נחלשתי כאשר כאבו ונסקתי כשהתרוממו. הזמנה לקילמנג'רו הוא נכתב רהוט ומדויק, זהו ספר קולח, מחדש, מעורר מחשבה, אמפטיה והרבה שאלות שלא על כולן יכולתי להשיב.
"הזמנה לקילימנג'רו" מאת תמי רש"ל. הוצאת "ספרי ניב", 377 עמודים. מחיר לצרכן 88 ש"ח לספר מודפס או 35 ₪ לספר דיגיטלי – 50 אחוזים מההכנסות של מכירות ספר דיגיטלי נתרמות לחליל האור - הבית של חולי סרטן הדם בישראל. ניתן להשיגו בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת, או באתר ההוצאה.
עמותת חליל האור קרובה ללב המחברת במיוחד היות שהיא תומכת בחולים בזמן הטיפול ועוזרת להם לחזור למעגל החיים אחרי
חדש על המדף הספר "כעבור עשר שנים". ספר שירה ופרוזה לירית מעניין ומרגש העוסק בהתמודדות, עם פנים אל העתיד. בין יצירות הספר שזור חוט של עבר, הווה ועתיד בצל מחלה כרונית ואוסף חוויות מורכבות.
קייטלין אוהבת להתעסק ביצירתה בנושאים של התמודדות עם העבר, התמודדות עם הגוף, ונושאים שבינו לבינה, בינה לבינה, בינה לביניהם. היא משלבת סלנג בכתיבתה הפיוטית והמקצבית, שוברת מבנה ומוסכמות גם במבנה הכתיבה, מה שיוצר סגנון כתיבה לירי מודרני, גם בקטעי הפרוזה שלה וגם בשירתה.
סָלַחְתִּי לַמָּוֶת
אֵיךְ סָלַחְתִּי
לַמָּוֶת בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ
ושְָׁכַחְּתִי
אֶת הַיּוֹם בּוֹ חָזַרְתִּי לָלֶכֶת.
הִתְחַלְתִּי
לִסְפֹּר אֶת הַדַּקּוֹת
עַד הַמָּוֶת הַבָּא
בְּלִי לְהוֹדוֹת
עַל הָא וְעַל דָּא,
נִשְׁאַרְתִּי
עִם טַעַם הַלְּוַאי
שֶׁל חֲרַכֵּי נִשְׁמָתִי
וְהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁרָאִיתִי
רֶגַע לִפְנֵי מוֹתִי.
קייטלין פינקל, בת 28, תושבת רמת גן, אמנית יוצרת, משוררת, תסריטאית ופרפורמרית. למדה משחק בבית צבי וזכתה במלגות הצטיינות, שיחקה תפקיד ראשי בסרט קצר שהוקרן בפסטיבל הקולנוע הגאה ת"א, יצרה סרטים קצרים לפסטיבלים, גילמה תפקידים בתיאטרון, למדה הדרכת כושר גופני וספורט על עמוד.
בימי אלה עובדת על סדרה חדשה ועוסקת בגוף וביצירה מתוך גוף.
קייטלין פינקל מספרת: "אני כותבת בלי רחמים עצמיים, כי אני מאמינה שאמת היא כוח המאפשר לצמוח מתוך הריסות (כדוגמת השיר "הבערה הזאת" מתוך הספר). השירים תמיד היוו עבורי אמצעי להתגבר על רוע, דרך להכיל מציאות שקיימים בה אכזריות וכאב. בתוכם, לפעמים, יש לי היכולת לצחוק על עצמי ועל החיים, צחוק חצי ציני שגם עוזר לי להוריד את הכאב חלק יותר בגרון".
לכי תתנצלי
כִי תִּתְנַצְּלִי
בִּפְנֵי עַצְמֵךְ שֶׁל אָז
שֶׁפָּסַחְתְּ עָלֶיהָ
וְתָבִינִי פִּתְאוֹם
אֵיךְ אַתְּ פּוֹסַחַת
מַמָּשׁ בְּרֶגַע זֶה
וּבִמְקוֹם לְהִתְנַצֵּל
תַּמְשִׁיכִי לָלֶכֶת
תְּקַפְּלִי אֶת הַבּוּשָׁה בְּאֶגְרוֹף
תֵּלְכִי שָׁעָה בָּרְחוֹב
וְתִשְׁאֲלִי: אֵיפֹה יֵשׁ פַּח?
"כעבור עשר שנים" מאת קייטלין פינקל. הוצאת "אוריון", 99 עמודים. מחיר לצרכן 58 ₪. ניתן להשיג בחנות ההוצאה בקניון ערי החוף, רחוב סחרוב 19, ראשון לציון ובחנות ההוצאה
מאמרים בשמאל-שמאל 2020-2015
מאת מיכאל בר
"מועצת הביטחון
חוזרת ומאשרת כי להקמת ההתנחלויות על ידי ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש מאז 1967,
כולל מזרח ירושלים, אין כל תוקף חוקי וכי היא מהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי
ומכשול עיקרי להשגת פתרון שתי המדינות ושלום צודק, כולל ובר קיימא" - מועצת הביטחון של האו”ם,
החלטה 2334, 23.12.2016
את ההחלטה לעיל שקדמה לה תכתובת (שהחלה במרץ 2016) בין מחבר הספר לברק אובאמה, נשיא ארצות הברית
באותם הימים, הגישה מצרים, ותמכו בה כל חברי המועצה, ובהם אנגליה וצרפת. ארצות
הברית לא הפעילה עליה את זכות הווטו שלה כפי שנהגה לעשות בשיטתיות במקרים קודמים ולכן
ההחלטה התקבלה ללא התנגדות.
"ההצלחה בייהוד הגדה משמשת למתנחלים, מזה שלושה עשורים, כ"הוכחה" ל"התערבות אלוקית", וכך מביאה את אותם גופים ביטחוניים שנשלטים בידי "הכיפות הסרוגות" (כמו למשל הרבנות הצבאית ולעיתים פיקוד החינוך הצבאי), להתייחס לחלליהם, בעיקר אילו שבגדה, כנופלים "על קידוש השם". כתוצאה מכך הקורבנות הופכים להיות מורמים מעם, טקסי הקבורה מועצמים בהשתתפות של המונים, הליכי הקבורה מלווים בבכיות ובזעקות שלא נשמעו בעבר, וכל זאת – תוך כיסוי טלווזיוני רחב ומקצועי המבוצע על ידי ארבעת ערוצי התקשורת הראשיים במדינה בהתלהבות גדולה." (מתוך הספר מאמר 6 השכול בישראל - אז והיום)
מיכאל בר, מחבר הספר, נולד ב-1937 בכפר סירקין. בעל תואר שני פיסיקה ומתמטיקה ותואר Ph.D. בכימיה תאורטית (עם דגש על כימיה גרעינית) שניהם מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. בהמשך קיבל תואר פרופסור מטעם ועדת המחקר העליונה של מערכת הביטחון (בגיבוי האקדמיה הישראלית למדעים) ופרופסור למחקר מאוניברסיטת הומבולדט, בברלין. מיכאל עבד, כמדען בכיר, 38 שנים במרכז למחקר גרעיני בנחל שורק (ממ"ג) ובמקביל כ-10 שנים במכון ויצמן. בין היתר פרסם מעל 350 מאמרים מדעיים, כולם בעיתונות המדעית הבינלאומית, ערך שישה (6) ספרים בכימיה תאורטית וכתב ספר לימוד בכימיה מתימטית שראה אור בהוצאת WILEY ב-2006.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה