צידה לדרך – שירים וסיפורים לכל השנה מאת לאה נאור

לפני שהכרתי את לאה נאור כסופרת אהבתי את שיריה כפזמונאית. עם השנים נחשפתי לספרי הילדים הרבים שכתבה ולספרי המבוגרים שחלקם אף ניצבים אחר כבוד בספרייה המכובדת שבביתי.

בימים אלו יוצא ספרה "צידה לדרך – שירים וסיפורים לכל השנה" במהדורה חדשה בהוצאת טפר. 

הספר, שהפך כבר לקלאסיקה, ראה אור בעבר בהוצאת כתר. השיר "צידה לדרך", שנתן את שמו לספר, הולחן על ידי נורית הירש ואהוב על מטיילים מכל הגילים.

אִם אַתָּה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה אֶל הֶהָרִים,

הִזָּהֵר שֶׁלֹא תִּקַּח אִתְּךָ דְבָרִים מְיֻתָּרִים. 

קַח חֲלוֹם, לא כָּבֵד מֶדַּי, 

וְשִׂמְחָה לא גְּדוֹלָה מִדַּי,

וְגַם שִׁיר לא אָרוך מִדַּי. זֶה דַּי.

יש בספר כל מה שצריך לכל דרך שהיא: חלום ושמחה, סיפורים ושירים. הסיפורים: 'הגן של טובה', הכי גננת בעולם; 'שבר ענן', סיפור על ענן שבמקום להתענן היה מתאונן כל הזמן; 'אופנים משומשים', סיפור על סבתא של נועה שהייתה רוכבת על אופניים, ולא היה אכפת לה שאנשים מסתכלים וצוחקים;  'העולם מי זה?', סיפור על גוזל צעיר שפחד ללמוד לעוף אבל רצה לכבוש את העולם; 'גמדים בארגז המצעים', סיפור על שלושה גמדים: גם, מד ודים. גם, הגמד הכי חכם, מד, הגמד הכי נחמד, ודים שאוהב ילדים; 'הקיץ', שיר שהוא סיפור או סיפור שהוא בעצם שיר על הקיץ שהגיע במפתיע ושינה את מזג האוויר; 'מעשה בתרנגולת', הצגה על תרנגולת שלא רוצה לתת נוצה. וכמובן, גם המון שירים נהדרים.

לאורך כל הספר 'צידה לדרך' מתכתב הטקסט עם האיורים המקוריים של דני קרמן שהקרין מן הקסם שלו על הסיפורים והשירים והוסיף לייחודיות של הספר.

לאה נאור היא סופרת, משוררת, פזמונאית ומתרגמת. כלת פרס זאב לספרות ילדים על ספרה 'מקהלה עליזה', עיטור אנדרסן הבינלאומי לתרגומי מופת על סדרת תרגומיה לספרי דוקטור סוס, פרס מפעל חיים מיוחד על תרומתה לספרות הנוער העברית מטעם אקו"ם, אות יקירת העיר הרצליה, 'פרס דבורה עומר' של משרד התרבות והספורט למפעל חיים.

לאה נאור כתבה ותרגמה ספרים רבים ביניהם: 'בואי אמא', 'מקהלה עליזה', 'זרעים של מסטיק' (שהופיע במהדורות רבות מאז שנות ה-60), 'מלך הילדים' (סיפורו של לוין קיפניס), 'המשורר' (סיפורו של ח"נ ביאליק), 'צייד הצבעים' (סיפורו של נחום גוטמן),  'מרכבה מזהב' (לפי ציוריה של תום זיידמן פרויד), 'חג לי' ו'קרוסלה' (בעקבות תכניות הטלוויזיה שיצרה וכתבה).

בין שיריה הידועים: 'חיוכים', 'מקהלה עליזה', 'בואי אמא', 'קרנבל בנח"ל', 'איזה חג לי', 'הבית של פיסטוק', 'הלב' (שירו של מרקו) ורבים וטובים אחרים. 

ברשומות הספרייה הלאומית מופיעים שמות 228 יצירות שלה. היא עיבדה למחזמר את 'אלוף בצלות ואלוף שום' של ביאליק, וכתבה מחזות: ביניהם: 'ארץ צליל', 'מה קרה בארץ מי',  'למה למשל משל' ועוד.

לאה נאור מספרת כי בספר 'צידה לדרך' נאספו סיפורים ושירים שאהבה במיוחד, וסיפורים ושירים שנכתבו לספר הזה, למשל הסיפור על ילדי הגן של טובה שהלכו לבקר סוס.

"הגן של טובה", הכי גננת בעולם (מתוך הספר)

הגן של טובה אהב לטייל.
כל הגנים אוהבים לטייל, מי פחות ומי יותר. הגן של טובה אהב הרבה יותר.
כי זה היה גן כזה. עם גננת כזאת.
בכל בוקר פתחו הילדים את הריסים ואת התריסים. אם היה יום יפה הם לא אמרו: איזה יופי, יום יפה. הם אמרו: איזה יופי, יום טיול.
בוקר אחד היו עננים והשמש לא זרחה. אולי שכחה. הילדים היו עצובים, כמעט כולם חוץ מיוסי. יוסי נכנס לגן בריצה והיה לו טיול בעיניים, ובמקום להגיד שלום הוא אמר: היום מטיילים אל הסוס.
שלום יוסי, אמרה טובה.
שלום. היום מטיילים אל הסוס.
איזה סוס? שאלה טובה.
הסוס שהזמין אותנו. הסוס שראיתי בדרך מהבית. יש שם שדה שצמחו בו עשבים, ויש נחליאלי ויש סוס. והסוס רוצה שנבוא לבקר אותו היום.
איך אתה יודע מה הסוס רוצה? התעניינה טובה.
הוא הזמין אותי, ענה יוסי.
טובה לא התפלאה. היא הכירה את הילדים הרבה שנים, וכבר מזמן הפסיקה להתפלא.
איך הוא הזמין אותך? היא שאלה וכל הילדים הצטופפו מסביב לשמוע יותר טוב.
זה היה ככה, הסביר יוסי, אני ניגשתי אל הסוס ואמרתי לו: סוס סוס, אתה רוצה שנבוא לבקר אותך היום? והסוס אמר לי כן.
באיזו שפה הוא אמר לך כן? התעניינה טובה.
לא בשפה. בראש. הוא עשה בראש ככה, למעלה ולמטה. תנועה כזאת גדולה, וזה סימן של כן. הסביר יוסי בסבלנות, וגם הראה לה בראש שלו איזו תנועה גדולה עשה הסוס למעלה ולמטה.
טובה רצתה לצחוק אבל התגברה, כי כל הילדים היו רציניים ואף אחד לא צחק.
מה דעתכם, אנחנו יכולים לראות בזה הזמנה? שאלה טובה את הילדים.
בטח! אמרו הילדים בביטחון גמור. כי תנועה בראש למעלה ולמטה אומרת כן. כולם יודעים. וכולם אוהבים סוסים, וגם טובה... זה היה טיול נהדר. הנחליאלי עוד היה שם. גם הסוס, שהיה חום לבן עם כוכב קטן על המצח. הוא הפסיק לאכול עשב וצהל לקראת הילדים, כאילו שמח שהחליטו לבוא. טובה סיפרה להם על סוסי עבודה ועל סוסי רכיבה, ועל סוסים אצילים שעד היום מושכים את המרכבה של מלכת אנגליה, ועל סוסי מרוץ ועל כל הסוסים בעולם. הילדים דהרו במעגל גדול סביב הסוס. וגם טובה. כי טובה, אולי עוד לא אמרתי לכם, היא מין גננת שכזאת.

"צידה לדרך – שירים וסיפורים לכל השנה" מאת לאה נאור, איורים: דני קרמן, טפר הוצאה לאור, 61 עמודים. כריכה קשה, מנוקד. מחיר לצרכן 69 ש"ח. 

להשיג בכל חנויות הספרים ובחנות אתר

ריקי ברוך

מעיני מדברת עברית-ספר ילדים מאת רוחה אברמן

"מעייני מגלה את העברית ותוהה - האם לגשם יש ידיים? האם גם לחיות יש גן וגננת? איך נראה הראש של ההר? למה הרגל זקוקה לכף? ואיך מרגיש אבא כשסוחטים אותו?

ספר הילדים "מעיני מדברת עברית" מאת רוחה אברמן בהוצאת "טפר" עוסק בלשון, במטאפורות ובביטויי הלשון באופן שבו ילדים לומדים לדבר ומבינים את השפה. בספר ביטויי לשון ומטאפורות - מעניין לראות כיצד הם מבינים את השפה. מושגים וביטויים שלנו המבוגרים מובנים מאליהם נשמעים באוזני הילדים בצורה שונה. הם קולטים את המושג כפי שהוא באופן מילולי, ולכן בהתחלה מוזרה להם השפה. ''ראש ההר'' לדוגמה נתפס בעיני הילדה כראש שיושב על ההר כפי שהראש ''יושב'' על הצוואר ועלינו להסביר לה שמדובר על הפסגה. כשמעייני שומעת את אימה מספרת על ''גשם שתפס'' היא מעלה בעיני רוחה גשם שיש לו ידיים ואצבעות ויש לו יכולת לתפוס אנשים. גם כשהיא שומעת את אימה מדברת על ''כף רגל'' היא צוחקת כי היא מודעת לכך שיש כף  שבעזרתה אוכלים ומשעשעת אותה העובדה שאנו משתמשים במושג זה.

תוך כדי קריאה ניתן לחפש מושגים וביטויים נוספים ולהסבירם לילד או לבקש מילדים לחשוב על מילים נוספות כאלה (הם שומעים בבית ובגן).

בספר מוצגת התקשורת בין ההורים לילדים כאשר ההורים מנחים ושופכים אור על הביטויים.  דמויות ההורים אינן של אם במטבח ואב שעובד, אלא אב שמכין ארוחת ערב, קורא סיפור לפני השינה ולוקח את הילדה ליום ''כיף'' לבד. האימא היא אישה עובדת ואין חלוקה דיכוטומית בבית, אלא משהו שמזכיר יותר את המציאות כיום.

הספר עוסק בביטויי לשון ומיועד לגילאי הגיל הרך ועד הכיתות הנמוכות בבית הספר.

לאורך כל הספר מתכתב הטקסט עם האיורים המקוריים והססגוניים של נסה ראיין שהפיחה חיים בסיפור והוסיפה לייחודיות שלו.

רוחה (רחל) אברמן (62), נשואה לזמי, אם ל-3 וסבתא ל-5 נכדים, ילידת רעננה וכיום תושבת תל מונד. למדה מקרא ולשון באוניברסיטת באר שבע. לאחרונה פרשה מהוראה לגמלאות. היא לימדה בחטיבת ביניים ולאחר מכן בתיכון "מור מטרווסט" ברעננה. "אני אוהבת מאוד את המילה הכתובה והמילים בכלל ומייחסת להן משמעות. השפה העברית מרתקת אותי היות שיש בה את השורש שאיתו ניתן ליצור ולבנות שמות ופעלים, השפה חיה ונושמת וחלו בה שינויים רבים לאורך השנים ועדיין חלים, וטבעי היה בעיני לכתוב ספר שעוסק בשפה היפה והמגוונת הזאת. חשבתי גם על תפיסת הלשון כיום שבה ה''אימוג'י'' תופסים מקום נרחב שמוותר על מילים וביטויים, ולכן קסמה לי העובדה לכתוב ספר העוסק במילים ובמה שמאחוריהן. אני אוהבת מאוד ספרות ובביתי התקיימו ערבי קריאה לאורך שלוש שנים בהם עסקנו בספרות עברית ובספרות עולם".

"מעיני מדברת עברית" מאת רוחה אברמן, איורים: נסה ראיין, טפר הוצאה לאור, עמודים לא ממוספרים. כריכה קשה, מנוקד. מחיר לצרכן 59 ש"ח. להשיג בכל חנויות הספרים ובחנות המקוונת של ההוצאה. 

ריקי ברוך