כבר אחרי שורות קצרות מתחילתו של הספר הבנתי להיכן נושבת הרוח.
התוכן, הדוגמאות וחיי הקיבוץ שהיו לב ההוויה של כותב הספר נגעו בי והחזירו אותי לימי בית הספר ולילדותי במושב.
שקעתי באמפטיה מוחלטת למכאובי התלמיד הנרדף ובו זמנית צפו בי ניצני המורה
שבי (בכל זאת 25 שנות הוראה וחינוך הותירו בי חותמם)
כמו גיבור הספר, גם אני הייתי תלמידת יסודי באותן
שנים גם אם הייתי צעירה מעט יותר.
ראיתי הכל לנגד עיני: הסמכות המורית הבלתי מעורערת, הווית הלימודים, המשמעת הנוקשה,
דרכי הענישה שלא היו עוברות היום את רף הביקורת הם ההוכחה
שאיש לא שמע אז על זכויות התלמיד ואף הורה לא היה מעז לחלוק על גירסת המערכת.
(צאו וראו את ההורים של היום...)
לא מבליג יותר- מביא את סיפור חייו של
הכותב תוך שהוא משלב בו מציאות ודמיון. לא מבליג יותר הוא רומן ומסמך חברתי אודות נער בעל לקות למידה, רגיש, מבריק, חכם,
שנון ובעל חוש הומור מפותח, העומד מול חברה נוקשה שאינה משכילה להתמודד עם לקויות אלה ואחרות. שזור בו סיפור דמיוני,
משעשע ומדמיע כאחד, המחבר בין חיי הקיבוץ וחיי העיר, במרכזו מפגש של גיבור
הספר עם נער קשה יום והקשר המיוחד הנרקם
ביניהם. במהלך בריחתם המתמדת, הם נקלעים לפרשיות מוזרות וסוערות.
"היכן זכויות התלמידים"?
שאלתי את עצמי ברגעים שהתמודדתי עם השורות שזעקו את עיוורון המערכת באותה תקופה,
ואת מסעו האישי של טסלר בדרך לגרום לסביבתו לפקוח עיניים.
"דבר לא יעצור אותי ויהי מה! אני יוצא למאבק! כישלון במבחן חשבון, חתימת הורים,
משיכת אוזן לגרישה שאינו אשם, שיעור
עזר עם גיזלה, העתקת ספר "שופטים",
השפלה בשיעור גאוגרפיה, לימוד
"שירת הים" בעל־פה
מה עוד צריך ילד כדי להיכנס לדיכאון?
עם עונש אחד קשה לי להתמודד, אז עם כל כך הרבה עונשים והשפלות ביום
אחד?
זה מלאי עונשים שיכול להספיק לחודש שלם. כדור
השלג החל להתגלגל
ולאסוף עוד ועוד שלג במדרו
ככל שנעשה כבד יותר וגדול תפס תאוצה
מהירה. לא עוד! אני שם את הדיכאון בצד, אני מוכן
לקרב!"
הגיבור של הרומן, נער בן -12 שעבר מסכת
השפלות והתעללות, הגיע לרגע שלא יכל עוד.
מרגע זה הוגה הצעיר ומבצע בהצלחה את
התוכנית שנועדה לזעזע את המערכת.
תוצאות התוכנית נושאות פרי מה שמביא לשינוי סדרי
בראשית.
מי היה מאמין שאותו נער שמחברותיו היו
ריקות וציוניו נעו בין "בלתי מספיק" ל"מספיק בקושי",
ירקום
בחן ובכישרון עלילה המתחילה בתחושת כישלון ומסתיימת בסיפור מתח עם סוף טוב.
לפניכם רומן אמיץ החושף חולשות של חברה שהייתה סגורה בפני הציבור במשך שנים רבות,
והתרחשויות שונות שהוסתרו תחת מסווה של אידיאולוגיה וחברתיות בעלת ערכים נוקשים.
שמוליק טסלר יליד קבוצת יבנה, 1954. התחנך (במקצת) במערכת החינוך בבית הספר של הקיבוץ.
סיים קורס קצינים ושירת כשליש גדודי בסדיר
ובמילואים, השתחרר בדרגת רב סרן.
עבד בחקלאות, ומילא מספר תפקידים ציבוריים
בקיבוץ.
נשוי
לנעמי ואב לארבע (גיל, דור, יהב וניבה).
ריקי ברוך
