השבוע עשיתי את שעותי בין דפיו של הספר "לאפשר להם לחלום", הגדה חינוכית ברחוב העליה פינת רחוב מולדת בתל אביב. ככל שהתקדמתי בקריאת הסיפורים המרגשים ועדויות חברי הצוות עד למונולוגים האילמים המתסכלים והלא אפשריים לעיתים, לא יכולתי להתנתק מסיפור העליה של אמי מדמשק ארצה, אז והיא ילדה בת 11 שאמה צררה למענה שקית בד דלה וצרפה אותה לקבוצת ילדים ונערים שהוברחו ארצה בשנת 1944 באישון לילה, אחרי מסע מפרך בשדות הטרשים לאורך 12 קמ מלבנון עד קיבוץ כפר גלעדי שם הוחבאו מפני הבריטים בלול התרנגולות המקומי. הבכי היתמות, הפחדים, הזרות, חוסר הידיעה והמפגש עם הלא ידוע היו צעדיה הראשונים לחיים בארץ ישראל.
כאן, בבית הספר 'ביאליק-רוגוזין', טמון סיפור של הצלחה עם ילדים שהוריהם הגיעו לארץ מתוך תקווה נואשת לחיים טובים ובטוחים יותר. כל אחד מילדים אלה וסיפורו, סיפורים אשר מתכנסים לעלילה אופטימית, מפתיעה בעוצמתה, בצומת בו מצטלבים שוליים של עוני, גזענות והדרה.
הספר מבוסס על עשרות ראיונות-עומק מפעימים עם תלמידים בוגרי בית הספר, אנשי צוות, מתנדבים והורים, מתוך רצון לפענח את סוד הצלחתו של המודל החינוכי (לימודי וחברתי) הייחודי המתרחש בקמפוס 'ביאליק-רוגוזין', במטרה לנסות להנחילו לבתי ספר נוספים.
פסיפס הראיונות המרגשים, לצד מחקר אקדמי המבקש לפצח את הנוסחה להצלחה, יוצרים יחד חוויית קריאה עוצמתית, מטלטלת ומעוררת.
"... אני בוכה בלילות. אני מפסיק לבכות. אני מתגעגע לאימא בלילות. אני מפסיק להתגעגע. אני מתנועע ומדבר לפי ההוראות שלהם. לא מסתכל על המתים, ולא על הנשים שצורחות כל הזמן. אני עושה רק מה שאומרים לי לעשות, לא מרחם יותר על אף אחד, לא מחכה יותר לשום דבר, לא זוכר יותר את הפנים של אמא, של האחים. לא חושב, לא מרגיש, לא פוחד... יום אחד לוקחים אותי לטלפון. אני שומע אותם מתווכחים על כסף. צועקים בטלפון שיהרגו אותי אם לא ישלחו להם את הכסף. שיהרגו. מה איכפת לי? בלאו הכי אני כאילו מת, אז שייגמר. שיהרגו." עמ' 167מתוך מונולוגים אילמים.
בשנים האחרונות, נוכח גלי ההגירה באירופה, הפך הקמפוס למודל ברחבי העולם במתן מענה לאוכלוסיות מודרות במעמד סוציו אקונומי נמוך, לרבות אוכלוסיות ללא מעמד אזרחי.
הספר מלווה במבואות מאת: ד"ר עמלה עינת, חוקרת, סופרת ומטפלת מומחית בקשיי למידה.
אלי נחמה, מנהל הקמפוס, איש חינוך ואומנויות.
פרופ' יונה רוזנפלד, עובד סוציאלי, פסיכואנליטיקאי, מפתח השיטה "ללמוד מהצלחות", זוכה פרס ישראל הראשון לחקר העבודה הסוציאלית.
ד"ר ארנה שמר, מרצה וחוקרת בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית.
רון פלג, חוקר הגירה ופליטות.
לצד הראיונות מכיל הספר: ניתוח מוטיבים, סיכום ודיון מאת עמלה עינת.
פרוייקטים מיוחדים: "כתיבה יוצרת"; "סיפורים באריגה" (סיפורי תלמידים השזורים בעבודות אריגה); "תהודת זהות" (פרוייקט שמטרתו הייתה לעקוב עם תלמידים ובני משפחותיהם אחרי תהליך גיבוש הזהות שלהם); "בין מידבר למידבר - מונולוגים אילמים" (עמלה עינת כתבה בהשראת שיחות עם בוגרי בית הספר) ו"אלבום תמונות".
כיום כולל בית הספר המאוחד מערכת בת שתים-עשרה שנות לימוד מכיתה א' ועד כיתה י"ב. בשל מיקומו ברחוב העלייה בדרום תל-אביב, אזור בו השתכנו מהגרי עבודה, פליטים ומבקשי מקלט, קיים בקמפוס מיזוג תרבויות ייחודי של תלמידים יוצאי חמישים ואחת מדינות.
מערכת הלימודים הותאמה לאופיו הייחודי של בית הספר והיא כוללת, לצד התוכנית הממלכתית לבתי- ספר יהודיים בישראל, גם התייחסות לחגים נוצריים ואיסלאמיים. בנוסף נלמדות בבית הספר תשע משפות המוצא של התלמידים.
כמחצית מתלמידי הקמפוס הינם בעלי תעודת זהות ישראלית והאחרים הינם חסרי מעמד אזרחי, שעתידם בישראל לוט בערפל. לאור זאת, עומדות ביסוד הגישה החינוכית של בית הספר התפיסות ההומאנית וההוליסטית, המתייחסות אל התלמיד כאל אדם שלם בעל זכויות שוות, ושואפות לבחון את צרכיו האישיים בהיבט הלימודי, החברתי והרגשי ולאור כל אלה לבנות עבורו מענים הולמים. לצורך זה מופעלות בבית הספר שיטות הוראה וחינוך קבוצתיות ואינדיווידואליות, הן על ידי צוות המורים והן על ידי מתנדבים.
כנגד כל הסיכויים רושם הקמפוס הצלחה בהישגיו הלימודיים והחברתיים – באחוז הזכאות הגבוה לבחינות הבגרות, במספר המתגייסים לצה"ל, במעורבות חברתית בקהילה ואף בהשתלבות בלימודים אקדמיים. שורת יוזמות חברתיות וחינוכיות זיכו את הקמפוס בפרסים מטעם משרד החינוך, עיריית ת"א ועוד.
בשנת 2010 זכה הקמפוס בפרס החינוך הארצי והסרט שנעשה עליו - " לא עוד זרים" - שהציג את המארג החינוכי יוצא הדופן המאפיין את המקום, זכה בפרס האוסקר בקטגורית הסרט התיעודי הקצר.
המחברים:
ד"ר עמלה עינת, חוקרת, סופרת ומומחית בכירה בתחום לקויות למידה. הייתה אחראית על מוקד התמיכה הרגשית במרכז התמיכה לסטודנטים לקויי למידה במכללת תל-חי במשך 14 שנים, מרגע הקמתו. בעלת תואר שלישי בנושא ליקויי למידה בקרב מבוגרים.
אלי נחמה, איש חינוך ואמנויות, מנהל את קמפוס 'ביאליק- רוגוזין' בדרום ת"א משנת 2011.
בעל B.Aבתאטרון, ו M.ED בשילוב אמנויות בחינוך.
בשנים האחרונות הוא מפתח את המודל הייחודי של הקמפוס ומציג אותו בארץ ובעולם.
יליד ת"א 1960. נשוי ואב לשלושה.
בשנים האחרונות הוא מפתח את המודל הייחודי של הקמפוס ומציג אותו בארץ ובעולם.
יליד ת"א 1960. נשוי ואב לשלושה.
ריקי ברוך
