יום חמישי, 10 במרץ 2022

הכלבה, רומן מטלטל ומרגש המפלח את הלב מאת פילאר קינטנה

 


רק מי שמאמץ כלב ומגדל אותו באהבה גדולה כמו בין משפחה, יכל להבין כמה גדולה האהבה בין האדם לכלבו. בימים אלו  רואה אור הספר הכלבה מאת פילאר קינטנה.
יש משהו מרגש מאוד בקריאת ספר שמפלח את הלב. האהבה האינסופית לבעל החיים שתלוי בך והרגשות הצפים בזכותה מרוממים את לב הקורא ומעבירים אותו תהליך רגשני במקביל לקריאת הסיפור. 

עד לאן יכולה להוביל הכמיהה לילד?
דמריס, אישה שחורה וענייה בשנות הארבעים לחייה, מאמצת גורת כלבים אחרי שנים של כשלונות להרות. היחסים החדשים והמטלטלים עם הכלבה מביאים אותה, ואת הקוראים, לבחון את מהותו של האינסטינקט האימהי.

"המזרק לא עבד. הזרועות של דמריס היו חזקות אבל מגושמות, והאצבעות שמנות כמו שאר הגוף שלה. בכל פעם שלחצה, הבוכנה הגיעה עד הסוף וזרם החלב השפריץ מהפה של הכלבה ונשפך לכל עבר. הכלבה עוד לא ידעה ללקק, כך שהיא לא יכלה למזוג את החלב לקערה, והבקבוקים שמכרו בכפר נועדו לתינוקות אנושיים — הם היו גדולים מדי." (עמוד 12 בספר.) 




דמריס ובעלה רוחליו גרים בבקתה דלה על צוק על שפת האוקיינוס השקט, על גבול יער הפרא הקולומביאני. חיי היומיום הם מאבק מתמיד בטבע האלים הסובב אותם – גלי הגאות הזועפים, הגשמים הכבדים, הג'ונגל השורץ חיות מאיימות. התשוקה הלא מתממשת להרות מכבידה על דמריס, וכשהיא נתקלת במקרה בגורה, היא לוקחת אותה לביתה ומטפלת בה בחום ובמסירות. כשהכלבה גדלה דמריס מתקשה להתמודד עם עצמאותה.

"הבקתה שגרו בה הייתה מעץ ובמצב רע. בזמן סערה היא רעדה מכל רעם והיטלטלה עם הרוח, והמים חדרו פנימה מבעד לחורים שבגג ולסדקים שבקירות הקרשים. הכל נעשה קר ולח, והכלבה התחילה לייבב." (עמוד 14 בספר)

פילאר קינטנה נולדה בקאלי, קולומביה ב-1972. היא כתבה רומנים, סיפורים קצרים ותסריטים, עבדה בפרסום, טיפלה ביגוארים, מכרה בגדים, ארזה מנגו והוליכה כלבים. היא נסעה בעולם במשך שלוש שנים, ולאחריהן התגוררה תשע שנים עם בעלה הראשון בבקתה על חוף האוקינוס השקט, על גבול יערות הפרא.
קינטנה היא אחת הסופרות המצליחות בדרום אמריקה. הכלבה הוא ספרה החמישי. הספר זכה בפרס הספרותי החשוב ביותר בקולומביה - Premio Biblioteca de Narrativa Colombiana, והיה לרב מכר שם ובכל ארצות דרום אמריקה. הוא תורגם לעשרים שפות. 
סיפור של קינטנה הופיע באנתולוגיה "ספר התשוקות", תשע נשמות, 2018. פילאר קינטנה מתגוררת היום בבוגוטה עם בעלה השני ובנם.

בלשון בהירה ומפוכחת, בלי לגלוש לרגשנות, מעלה הרומן "הכלבה" שאלות מטרידות על אימהות, כמו גם על אשמה, אכזריות, בגידה ונאמנות, במציאות של פערים חברתיים וגזעיים. הכלבה הוא רומן מסעיר המפלח את הלב. קראתי אותו בנשימה אחת התחברתי לכאב כמו גם לשמחה, לציפייה האינסופית ולסוף המרגש. 

ביקורות נוספות:
"ספר חושני מאוד שחודר מתחת לעור. בחינה רבת עוצמה של התשוקה האימהית על רקע הנופים הפלאיים של קולומביה." לילה סלימאני

"הספר הזה משנה אותך. הוא בוחן לעומק אימהות ואכזריות וחושף כמה קשה ההתמודדות עם הטבע, בחוף הקולומביאני הפראי, היפהפה באותה מידה שהוא אכזרי. התוצאה היא ספר בלתי נשכח." מריאנה אנריקס

"הקסם של הרומן הקצר הזה הוא יכולתו לדבר על דברים רבים, כולם חשובים, בשעה שנדמה שהוא עוסק במשהו אחר לגמרי. מהם הדברים האלה? אלימות, בדידות, שרידות, אכזריות. קינטנה מדהימה בפרוזה המפוכחת, העניינית והחזקה שלה." חואן גבריאל ואסקס

"הכלבה" מאת 
פילאר קינטנה תרגום מיכל שליו, הוצאת חרגול-מודן, לרכישה לחצו כאן










ריקי ברוך

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה