ספרו לי, פוגה, לאמא שלי יש סרטן, ברגלים יחפות, האושר בגיל הזהב, האיש עם המספרים, לגעת, תרגיל בחיוכים, מסילות רכבת ואפשר להירגע - מבחר ספרים בהמלצה

 

ברגלים יחפות מאת ארז צור

רבים נוהרים למקומות הרוחניים שהיא מזמנת, חווים תהליכים משני אורחות חיים ומתמלאים באנרגיות שרק המקום והמהות יכולים לעשות זאת. מעולם לא הייתי בהודו ואף פעם לא התעוררה בי הסקרנות לחוות את הפלא הרוחני שאנשים כה רבים מתחברים אליו. 
בימים אלו רואה אור הספר "ברגליים יחפות" המביא סיפור מסע מרתק ומרגש בהודו, על התרחקות פיזית ומנטלית מזהות ישראלית ועל תהליך אותנטי של חזרה.

תצאו באמצעות הקריאה בספר למסע על שביל החומוס הידוע לחיוב וגם לשמצה וגם על מקומות ועל חוויות שונות וייחודיות; על מפגשים עם אירופאים, ישראלים והודים; על בדידות וגעגוע, אהבות, אכזבות ותהיות, וכמובן על כמה קלקולי קיבה. ברגליים יחפות, הכתוב בשפה יומיומית המעניקה לכל קוראיו מקום להזדהוּת ולהנאה, יטיס אתכם בחזרה אל הזיכרונות המרגשים ואל המקומות האהובים, ואם עוד לא טעמתם מהודו, הספר יאפשר לכם "נחיתה רכה" לתוך מחשבותיהם של אלו שנוחתים בהודו ומתעקשים להישאר בה. אם עוד לא הבנתם מה יש בהודו ששואב את כולם, עכשיו זה הזמן...

"הצגה מקומית בקראלה שבהודו: הקהל במתח שיא, רק שהוא אינו יודע שהראשון לצוץ מאחורי הקלעים אינו הודי בעל עשרות שנות ניסיון, אלא בחור לבן ובלונדיני! עמדתי לעלות כדי להציג את הקידה שבה אנחנו פותחים כל אימון, ואז בעל הבית עצר אותי. הוא דיבר ברוגע ובסבלנות. "מה הכי אהבת בהכשרתך עד כה?" שאל במסירות, מתעלם מכל מחשבה על הקהל שמאחורי הווילון. עצמתי עיניים לרגע וחזרתי לעיניו הרכות: "המפגש עם המאסטר. הדרך שבה איצ'ו מסתכל עליו ומכבד אותו. לא הרגשתי דבר כזה מימיי ושמחתי כל כך להכיר את הקסם הזה.״ בעל הבית, עדיין סבלני ורגוע, תפס בידי ואמר לי: "בהודו, קודם כול אימא, אחר כך אבא, מורה, גורו או מאסטר, ורק אז אלוהים,״ ודחף אותי לכיוון הבמה בגאווה" (מתוך הספר)

ארז צור כמו רבים אחרים, יצא בגיל 21 לטיול הגדול. וכמו רבים אחרים, הוא לא יכול היה לדמיין לאן יגיע עם המוצ'ילה ועם החיוך שסחב איתו תמיד. ארז מספר: "זהו הסיפור האישי שלי לאחר שמונה וחצי חודשים בהודו ובאחותה הקטנה נפאל. אנו, הישראלים, כמגפה שמביאה איתה רעש, חומוס ולילות לבנים, השתלטנו על כל הערים המתוירות בהודו. ומי אמר שצריך טנקים ורובים בשביל לכבוש מדינה? צריך כמה סטלנים!

"ברגליים יחפות" מאת ארז צור. הוצאת "ספרי ניב", 306 עמודים. להשיג באתר ההוצאה ובחנויות הספרים ברשת.

האושר בגיל הזהב מאת דני הורוביץ

בני ה- 60+ נמנים על שכבת גיל שהולכת וגדלה מידי שנה. תוחלת החיים נמצאת בעלייה מתמדת ובישראל של שנת 2018 היא הייתה 81 שנים לגברים (וגבר שפרש מעבודתו בגיל 65 תוחלת החיים שלו מגיעה לגיל של 86 שנה) ו- 85 שנים לנשים. מידי עשור עולה תוחלת החיים בכ- 2.5 שנים נוספות ועד שנת 2045 צפויה אוכלוסיית המבוגרים בארץ לעמוד על 14.6% מכלל תושבי המדינה - כ-1.7 מיליון איש. המשמעות היא שהפורש מעבודה בגיל 67 צפוי לחיות עוד כשליש מחייו. לכן, מן הראוי שבני הגיל השלישי ישכילו לדעת כיצד להיות שבעי רצון במהלך תקופה ארוכה זו של חייהם.

המושג אושר קיים זה אלפי שנים כמרכיב עיקרי ברצון האנושי. אין ספור ספרים נכתבו בנושא חשוב זה, אולם מעט מאוד ספרים נכתבו על אודות אושרם של בני גיל הזהב - אלה שפרשו לאחרונה לגמלאות ואלה שצפויים לעשות זאת בשנים הקרובות. דווקא בני קבוצת הגיל, שהם בעלי הפוטנציאל להגיע לשיא האושר בחייהם, חסרים את הכלים לכך.
"האושר בגיל הזהב" מאת דני הורוביץ, בהוצאת הספרים "אוריון", הוא ספר מקיף וייחודי שמטרתו להכשיר את בני גיל הזהב לקראת היכנסם לתקופה חדשה בחייהם ולהדריכם לשינויים בדרכי החשיבה, בהתנהגות ובאורח החיים שלהם, כדי להשיג את המטרה החשובה ביותר בחיינו: הגדלת האושר האישי.

בספר מגוון גדול של המלצות מעשיות אותן יישם ומיישם המחבר באופן אישי שמתבססות על ספרות מקצועית עשירה: מתורות הפילוסופים היוונים וחוכמת המזרח העתיקה ועד לממצאי מחקרים וכתביהם של סוציולוגים ופסיכולוגים מרחבי העולם מתחום מדעי האושר. הדברים מוצגים בתמצות, בפשטות ובדרך ידידותית, בשילוב ציטוטים ותובנות של מיטב אנשי הרוח, הסופרים והמשוררים.

בין פרקי הספר: הגורם הראשון לאושר - מבנה האישיות, הגורם השני - הנסיבות החיצוניות והגורם השלישי - הרצון שלנו. וכן: משמעות תחושת המשמעות, הנאות החיים, ניהול הרגשות, היה עצמך, אל תהיה מושלם - תהיה שלם עם עצמך, הדרך לשינוי, על העושר ועל האושר, יתרונות הגיל השלישי, תרבות הפנאי, תכנון והתנהלות פיננסיים והאושר בתקופת משבר.
הספר עוסק גם בדרכים שיש על בני הגיל השלישי לנהוג בתקופת משבר, כמו הקורונה, כדי שהאושר האישי שלהם ייפגע בצורה הקלה ביותר.

דני הורוביץ נולד בשנת 1946 בתל אביב. למד משפטים ושימש לאורך שנים סגן היועץ המשפטי של התעשייה האווירית לישראל. במקביל עסק ועדיין עוסק במגוון פעילויות התנדבות למען הקהילה המוחלשת. בין היתר, עמד בראש עמותת "ליונס ישראל" והקים את עמותת "נוער רענן" להעסקת נוער בסיכון. בעשורים האחרונים הוא מתמקד בחקר הדרכים להגברת האושר האישי. דני נשוי, אב לשלושה בנים וסב לארבעה.

דני הורוביץ: "ספר זה עוסק באושר. אין הוא עוסק בעצב, באומללות, בסבל ובדיכאון, תחושות שאפשר לראותן כתמונת הראי של האושר. העובדה שכמות החומר המקצועי העוסק במצבים נפשיים אלה עולה אלף מונים על זאת שעוסקת באושר לא גרמה לי לשנות את החלטתי לעסוק רק ברגשות ובמחשבות חיוביים, ובעיקר באושר. לתפיסתי, גישה זאת כשלעצמה מעצימה את האושר. האושר הוא מונח ערטילאי, עמום וקשה להגדרה, אך מאז ומעולם כולם מאחלים אותו לעצמם ולאלה שהם רוצים בטובתם. סוקרטס, הפילוסוף היווני הידוע, זיהה את האושר כ'טוב היחיד שאנחנו מחפשים או משתוקקים אליו בזכות עצמו'. אריסטו, שבא אחריו, אף הוא כתב ש'האושר הוא המשמעות והתכלית של החיים ואליו מכוון כל הקיום האנושי'".

"ניתן לאמץ נוסחה פשוטה ביותר לחיים מאושרים: ככל שיפחתו מספר הדברים שאנו עושים מתוך אילוץ ומכאן גם בעצבנות וכעס, ויגדלו מספר הפעילויות שאנו עושים מבחירה ומתוך רצון ומכאן שהם גם ייעשו בהנאה - כך חיינו יהיו מאושרים יותר. אולם, מאחר שהחיים מאד מורכבים כמו מושג האושר, הנוסחה לאושר אף היא אינה פשוטה".

"עלינו לנהל חיים בעלי תוכן ממשי, כאלה שהם בעלי משמעות. אדם שחי חיים בעלי משמעות הוא זה שפועל כדי לשנות ולשפר את החברה שבה הוא חי, לאו דווקא במעשים גדולים, ובמעשיו אלה הוא מותיר את חותמו בעולם. נתינה לזולת היא דרך מצוינת לניהול חיים בעלי משמעות. הצטרפו למעגל העשייה בהתנדבות".

פרופ' דנה מרגלית, פסיכולוגית בכירה בבי"ח "שיבא", תל השומר: "זהו ספר נהדר מלא חוכמה והומור שאינו מתעלם ממגבלות הגיל ומתחשב בהן, אך מתווה דרכים לצעוד לקראת מימוש פוטנציאל עצמי והנאה. העושר האינטלקטואלי, הציטוטים המרהיבים ואפילו הסטטיסטיקה שממחישה שלא מדובר רק בדעות, אלא גם בעובדות מוכחות. זהו ספר חשוב בצורה בלתי רגילה".

"האושר בגיל השלישי" מאת: דני הורוביץ. הוצאת הספרים "אוריון", 371 עמודים. מחיר לצרכן 98 ₪. להשיג בחנויות הספרים המקוונות או בחנויות הספרים ברחבי הארץ, וכן בחנות ההוצאה בקניון ערי החוף, רחוב סחרוב 19, ראשון לציון ובאתר ההוצאה. 






האיש עם המספרים מאת דנה יזרעאלי
יש משהו מאד מיוחד, מסקרן ומהנה באוסף הסיפורים הקצרים - "האיש עם המספרים" הרואה אור בימים אלו ועוסק באנשים, באהבה, בחיים ועל מה שבין השורות, סיפורים שמפגישים בין היומיומי, האישי והטריוויאלי ובין העולם האלטרנטיבי- בדיוני, החד-פעמי, האוניברסלי.

על הסיפור קיפוד: כשנעה נולדה, אחרי שבע שעות ועשרים ושמונה דקות של צירים, אימא ואבא של נעה הופתעו. אימא של נעה לחצה ולחצה ואחרי שלוש לחיצות יצאה החוצה בתם בכורתם, שנולדה קיפודית עם קוצים על כל הגוף. אבא של נעה אמר שהוא לא מבין איך דבר כזה קורה, כי באולטרסאונד לא ראו כלום. ראש המחלקה הסביר שמדובר במצב מאוד נדיר שקורה רק כמה שעות לפני הלידה. יש כמה מקרים מתועדים בעולם, אבל לא יותר מדי. אף אחד לא יודע מה גורם לזה לקרות. ואבא של נעה אמר, שעכשיו יש לה קוצים של גור, אבל מה יהיה כשתגדל?

על הסיפור אלי: אלי, מתקין קווים בבזק, לא התכוון למות באותו יום. אבל מה שכן, המוות שלו היה מתוק. זה לא היה ברור שהוא יהיה כזה. דווקא היו לו הרבה רגעים שמחים בחיים, אבל אף אחד מהם לא היה כל כך מתוק. תמיד היה בהם משהו שהשאיר אחריו מין טעם לוואי לא ברור שסירב לעבור.

על הסיפור ארבעים: זוג מיוחד, שחוגג ארבעים שנה מיוחדות ביחד, מגיע לפגישה באולם אירועים. הם רוצים - סוף סוף - לערוך אירוע אהבה - משהו בֶּסט - שכל מי שיגיע לא ישכח עוד הרבה זמן.

על הסיפור מסריח: נירה עבדה במשרד מסריח. זה לא שהאנשים לא היו נחמדים או שהמשכורת לא הייתה סבירה. הם היו והיא הייתה, ובגדול, לא היה לה הרבה על מה להתלונן. חוץ מזה שהוא היה מסריח. המשרד. היה לו מין ריח חלש של ביוב. ריח שאף פעם לא עבר. והיה עוד משהו. בחדר הישיבות הייתה נברשת שמורכבת מעשר נורות קטנות בקוביות זכוכית ותמיד שתיים מהנורות היו שרופות. זו הייתה תעלומה. אב הבית היה מגיע ומתקן, ועוד באותו היום היו נשרפות שוב שתי נורות. בכל פעם שתיים אחרות.

"אבא של נעה יצא אל הפרוזדור. על הקירות היו המון תמונות של תינוקות והמון ברכות – ממשפחת אמסלם ומשפחת אדר ומשפחת לוי – שמודות לצוות הרפואי על טיפולו המסור. לא הייתה שם אף תמונה של קיפוד. אבא של נעה בלע את הגוש שהיה לו בגרון. הוא לא היה בטוח שהוא לא עומד להתעלף. הוא ניגש אל האחות שישבה בעמדת הקבלה וביקש כוס מים. האחות שהייתה שם כבר שמעה על זה שנולד לו קיפוד, אז היא קמה מהר והלכה ומילאה כוס מחדר האחיות במים מהברז ונתנה לו". (מתוך הספר)

דנה יזרעאלי, ילידת תל-אביב, היא עורכת דין בעברה, מפיקה ומייעצת בתחום האירועים והכנסים הבין-לאומיים בהווה, פעילה חברתית, מרצה, בלוגרית ולאחרונה גם אימא של נגה. "האיש עם המספריים" הוא ספרה הראשון.

"האיש עם המספרים" מאת דנה יזרעאלי. הוצאת "ספרי ניב", 87 עמודים. מחיר לצרכן 68 ש"ח, ניתן להשיג באתר ההוצאה  או בחנויות הספרים ברשת.





לגעת מאת נגה בנימין.
כשערב יום הכיפורים נטה לערוב והייתי כבר שבעה, התכרבלתי בכורסא הרחבה, נטלתי לידי את הספר ויצאתי למסע של יממה בתוך עולמה הפנימי וחייה של נגה בנימין כותבת קובץ ה"שיפורים" שקבלו את הכותרת "לגעת". אני אוהבת ספרי שירה ולא פחות מהם קבצי סיפורים קצרים הערוכים לספר אחד.

"לגעת" מאת נגה בנימין הוא ספר "שיפורים" – שירים וסיפורים, המאגד בתוכו עשרות שירים, ולצידם האירועים והסיפורים שהולידו אותם והיו רקע לכתיבתם.
לטייל בין דפיו זה לערוך סיור לא שגרתי בעולמה הפנימי של הכותבת, מסע אל נבכי חייה: חוויות קצה במערכת טעונה ואלימה, פחדים ושבילי מילוט, התרגשויות קטנות מחום אנושי, החלטות כבדות משקל של אישה כבדת משקל, אהבה בפריחה ובשלכת, הכבוד הגדול למילים והתכלית... התכלית... בכל חיפושיה לא התקבעה על דבר, למעט המסקנה הפשוטה שלגעת זו תכלית! לגעת במבט, בשיח, בחיבוק.


"הדמעות זרמו כמו מברז פתוח, הגוף רעד מלחץ ומפחד. הבנתי שהסשן האלים הזה הולך להסתיים... כשאני מצונפת ומקופלת על הרצפה, זה נמוך לו מדי, אלא אם כן יבחר לבעוט... האם יבחר?..." (מתוך הספר)

נגה בנימין (53), תושבת אשקלון, משוגעת לכתיבה שיצאה לפנסיה מוקדמת משירות הביטחון הכללי, מציירת, מגלפת, מנגנת, אבל יותר מכל, אוהבת לכתוב! המילים, האריזות הקטנטנות שמחביאות בתוכן הגיגים, חוויות, רגשות, נובעות ממנה כנהר שוצף על נפש צמאה כאדמת לס.

"ובעודי מסתובבת בין כל המחשבות, לפתע ראיתי אותה, נקודה קטנה וזוהרת מהבהבת בשולי הדברים, בפינה. אספתי אותה אליי באצבעי בעדינות רבה על שום שבריריותה וכמו שאלתי, 'מי את ומה את אומרת'? היא הביטה, עפעפה אליי במבט מנצנץ וחולמני והשיבה בקול דקיק, 'נו, בסדר, אני אולי לא ממש מחשבה, אני נקודה למחשבה!'" (מתוך הספר)

"לגעת" מאת נגה בנימין. הוצאת "ספרי ניב", 230 עמודים. מחיר לצרכן 78 ש"ח, ניתן להשיג באתר ההוצאה ובחנויות הספרים ברשת.



אפשר להירגע מאת יונתן הריסון

"כאשר אתה מזדהה עם ציפיותיך, אתה שופט את העולם בהתאם למידת ההלימה בינו לבינן. זהו סוג של אי-שפיות. כשאתה מזדהה עם העולם האמיתי, אתה שופט את ציפיותיך בהתאם למידת ההלימה בינן לבין המציאות. זוהי שפיות" (מתוך הספר).

האם זה חשוב מה אני עושה אם הכול קורה בין כה וכה? מהו מקומה של אחריות? האם כל זה אינו מוביל להשתמטות מאחריות? האם אתה מאמין במושג הבחירה החופשית? איך אוכל ליישם זאת בחיי היומיום? איך אוכל להיות מאושר אם איני אוהב את מי שאני? האם אוכל להיות מאושרת אם ילדַיי אינם מאושרים? אני יכולה לעשות את התרגול הזה כאן, אבל איך לקחת את זה אתי הביתה ולעבודה? אני נדיב כלפי אחרים, אבל הם אינם נדיבים כלפַּי. האם אני פראייר? אני מטפלת באחרים, אבל לא בעצמי. איך אוכל לשנות זאת?

"אפשר להירגע" מאת יונתן הריסון בהוצאת "סימפלי מדיטייט", הוא מדריך מעשי, שמראה לכם איך להבין את טבעכם האמיתי ואת הדרכים להשגת אושר יציב ונטול-מתח ביחסים בינאישיים ביומיום.

הקריאה בספר תסייע לכם להעמיק בהבנה הלא-דואלית, להבהיר את טבעכם המשותף עם אחרים ולעזור לכם לפוגג מחסומים שניצבים בדרככם לתקשורת וליחסים בינאישיים מיטיבים.
״אפשר להירגע״ יעזור לכם לטפח דינמיקה מפרה עם בני-משפחה, חברים, עובדים, עמיתים, מורים, תלמידים, מטפלים, מטופלים, לקוחות – למעשה, עם כל אחת ואחד. הדבר אינו שונה במהותו מחמלה, אהבה או טוּב לֵב, ויאפשר לכם לעזור לעצמכם באופן יותר יעיל.

כל אחד מהפרקים דן בנושא ספציפי וכולל מדיטציות מעשיות שנועדו לסייע לכם בהפנמת התובנות מאותו פרק. פרקים אחד עד ארבע מרחיבים ומפתחים סוגיות מפתח מסוימות בהן נוגע המדריך הראשון של יונתן הריסון ״להכיר במציאות. לדעת שלווה״. בפרקים חמש עד שמונה עשרה מחקר והבהרה של מכלול העבודה הזאת בהקשר המעשי של אינטראקציות ויחסים בינאישיים. ייתכן שיעדיפו הקוראים לקרוא מדריכים אלה מתחילתם ועד סופם או לעיין בסוגיות מסוימות שמעניינות או מטרידות אותם במפגש עם מצבים שמופיעים בחייכם. שתי הדרכים טובות.

"מה שקורה, קורה. שום דבר אחר אינו קורה. המציאות, מה שקורה, אינה יכולה להיות שונה מכפי שהיא. כל החלופות למראית-עין למה שקורה הן בהכרח לא אמיתיות, מחשבות ותו לא (מתוך הספר).

"הספר הזה הוא חד, בהיר, מרפא, ישיר, מצחיק וחכם. בכל צעד וצעד הוא עושה חקירה מפרקת ומבהירה. כמו ניתוח קטרקט. בסופה של חקירה הוא מציג את המציאות הבהירה, שאי אפשר לתאר אותה באבחנה מבריקה או בסיסמת-מחמד. אי-האפשרות הזו היא מסר מרפא מאוד" - מתוך פתח דבר מאת יעקב רז

יונתן הריסון מלמד אנשים להסיר דחק מחייהם ולטפח מודעות טבעית באמצעות מדיטציה לא-דואלית. הוא נולד באנגליה ב-1943 במנצ'סטר, אנגליה וחי בארץ מאז 1969. הוא אב לשלושה וסב לשבעה. הריסון מלמד מדיטציה בהשראת מאסטרים של המסורות הלא-דואליות דזוגצ'ן, מהמודרה, זן, מדהיימאיקה, אדוואיטה ודאו. הריסון הוא בעל תארים אקדמיים בפיזיקה ומתמטיקה מאוניברסיטת אדינבורו, סקוטלנד. את גישת התבונה הלא-דואלית למד מד"ר פיטר פנר בצרפת ומהדזוגצ'ן רינפושה בהודו. הידע שלו בפסיכולוגיה מערבית ובודהיסטית סייע לו לפתח גישה ישירה לתרגול ולהוראת מדיטציה לא-דואלית שמשתקפת במדריך זה.

כיום מלמד יונתן הריסון יחידים וקבוצות. שיטת הלימוד שלו ישירה וקלה ליישום. היא חודרת לעומק ההבנה הלא-דואלית היסודית שממשיכה להנחות אותו. בשנת 2013 הוציא לאור את ספרו הראשון "להכיר במציאות. לדעת שלווה" שהפך לרב מכר וזכה להצלחה רבה. הספר מתמצת את הוראתו בצורת מדריך מעשי למי שרוצים להסיר דחק מחייהם ומחיי אחרים. ספרו החדש "אפשר להירגע" מרחיב את משנתו הפשוטה, הישירה והבלתי-מתפשרת.

"אפשר להירגע" מאת יונתן הריסון. הוצאת "סימפלי מדיטייט", 148 עמודים. מחיר לצרכן 89 ש"ח, ניתן לרכישה באתר ובחנויות הספרים.






תרגיל בחיוכים מאת עמית ירון
"תרגיל בחיוכים" מאת עמית ירון הוא קובץ סיפורים המביא אסופת חוויות וסיפורים מטיולים בשביל ישראל ודרום אמריקה שהצטברו לספר. חלק מהסיפורים נכתבו מנקודת מבט של ילד הבוחן ומתאר את עולמו, חלק מהסיפורים עוסקים בנושאים פוסטמודרניים-פנטזיים.

"מאז עברו הרבה ימים והרבה אנשים בשדרה. כולם נראו לעקרב אותו דבר. אותה הליכה, אותן אוזניות באוזניים. חלק יצאו לטיול עם הכלב, חלק לריצת בוקר מרעננת, חלק הרימו את ילדיהם הקטנים על הכתפיים אחרי סיבוב מוצלח בגן השעשועים. הרבה זמן עבר מיום שמישהו התיישב על הספסל הקרוב. סבלנותו של העקרב איימה לפקוע. עד שבוקר אחד התיישב לו בנחת על הספסל איש זקן כפוף גב, חובש כובע טמבל לבן עם סמל של חברת היי-טק, כזה שקיבל במתנה עם צאתו לגמלאות" .(מתוך הספר)

זהו ספרו הראשון של עמית ירון, בן 24, שמספר שכמעט את כל הסיפורים בספר כתב ב"פתקים" שבסלולארי. "זה לא היה קל בכלל. פעם בכמה ימים בערך "העתק הדבק" לוורד. עם הזמן זה התחיל לקבל צורה. עשרה סיפורים – הרגשתי טוב. עשרים – שמחתי. שלושים גרמו לי לחשוב שאולי כדאי שאנשים נוספים יקראו. תהליך הכתיבה התחיל בדרום אמריקה, החוויות היומיומיות שקרו השפיעו עלי בכיוונים שווים. כל פגישה עם אדם חדש יצרה עניין והתרגשות. התחלתי לכתוב. הכתיבה הזאת אינה בקבוק יין ישן שנשמר במרתף לארוחות חגיגיות. היא די בסיסית, היא פשוטה, לא תמיד יש בה מסר. אבל זה כיף ככה סתם לכתוב. להוציא. מהלב, מהראש. זה ספר של רעיונות שעלו במהלך שבעה חודשים של יציאה מהבית, שכללו "שביל ישראל" וטיול של אחרי צבא. שבעה חודשים של לראות עולם, להבין דברים, לחשוב ולספר סיפורים".

ספר מקסים! אהבתי כל שורה.

"תרגיל בחיוכים" מאת עמית ירון. הוצאת "ספרי ניב", 116 עמודים. מחיר לצרכן 70 ש"ח, להשיג באתר ההוצאה ובחנויות הספרים ברשת.

מסילות רכבת מאת אלכסנדרה ברנר
מהי אהבה? כיצד אנו נסחפים לתוכה? למה דרכים מצטלבות? ואיך אוהבים נשארים יחד "לתמיד" או לפחות עד שהגורל יפריד ביניהם? אלו רק חלק מהשאלות שאת התשובה עליהן מעניק לנו הרומן החדש "מסילות רכבת" מאת אלכסנדרה ברנר. רומן מרתק, מרגש שמסייע לו לגלות את סודות האהבה אחת ולתמיד. 

בד בבד הקריאה תגרום לכם לכאוב, לאהוב, לצחוק, להרגיש וחשוב מכך – לטעום מטעמה של אהבה נוסטלגית.
הספר מבוסס על אירועים אמיתיים שהתרחשו ברוסיה בשנות ה- 60 של המאה הקודמת ונכתב כיצירה מרתקת בהשראת סבה וסבתה של המחברת, לובוב וגרגורי ברנר מאס.

אלכסנדרה ברנר היא סופרת בתחילת דרכה ואת "מסילות רכבת", ספר הביכורים שלה, כתבה במהלך שירותה הצבאי. המשפט שהיא מאמינה בו הוא "הכול אפשרי כל עוד נשקיע את הזמן והאנרגיה הנכונה".

"מסילות רכבת" מאת אלכסנדרה ברנר. הוצאת "ספרי ניב", 206 עמודים. מחיר לצרכן 68 ש"ח, ניתן להשיג באתר ההוצאה ובחנויות הספרים ברשת.





לאמא שלי יש סרטן מאת צופיה בר און
מה באמת מרגישים ילדים החיים בצל מחלת הורה? מה באמת יודעים המבוגרים סביבם על הכאבים שהם חווים, על המחשבות, על הפחדים?

"לאמא שלי יש סרטן" מאת צופיה בר און הוא סיפור מרגש ונוגע, הפותח צוהר לעולמה הפנימי של נערה החיה בצל מחלת אימה, עולם שרק היא מכירה, זה שאף אחד מסביב לא ידע שקיים.

הסיפור מציג מחשבות ורגשות שילדים בצל מחלת הוריהם חווים ולא מדברים עליהם: פחד, תסכול, כעס, אי-ודאות, חוסר אונים, בדידות, נטישה ואשמה, ואז – הדחקה, וכן את התובנות של הילדה שהפכה לאישה, אשר מתבוננת לאחור, תוהה, חושבת, מתמודדת ובוחרת לקבל, לסלוח ולצמוח באהבה.

צופיה בר און היא אמא לחמישה ילדים, אשת חינוך מזה 32 שנה, בוגרת תואר ראשון בלקויות למידה.
צופיה מספרת: "בהיותי בת 16 אמי נפטרה מסרטן, לאחר 3 שנים של התמודדות עם המחלה. בספר שכתבתי "לאמא שלי יש סרטן" אני מנסה להביא את הדברים הלא פשוטים כפשוטם, כפי שחוויתי אותם כילדה, בלי לייפות, בלי להסתיר. לתת לגיטימציה גם לרגשות הקשים ביותר שחוויתי ולהתנהגויות הלא מקובלות שהתנהגתי.
הכתיבה הייתה כואבת, הרבה דמעות זרמו בין המילים. כשסיימתי לכתוב, נשמתי עמוק וקראתי את הספר כיחידה אחת. מצאתי את עצמי חושבת על כל אותם בני נוער, שחווים מחלת הורה, שלעיתים אף מסתיימת במוות ומרגישים אבודים. שמעתי מתוכי קריאה עזה להיות שם עבורם, ללוות אותם, לתמוך ולעזור ככל שאוכל.
המטרה שלי היא לחשוף את הספר לכמה שיותר אנשים – הורים, בני משפחה, מטפלים, מורים, יועצים, פסיכולוגים, בני נוער וילדים, שהנושא נוגע אליהם והם יכולים להיתרם מהכתוב בו".

"לאמא שלי יש סרטן" מאת צופיה בר און. הוצאת "ספרי ניב", 68 עמודים. מחיר לצרכן 74 ש"ח, ניתן להשיג באתר ההוצאה ובחנויות הספרים ברשת. 10% מההכנסות נתרמות למלחמה בסרטן

פוגה מאת שלווה קנצ'לי
"פוגה" מאת שלווה קנצ'לי, הרואה אור בימים אלו, הוא רומן מקסים ומרגש המביא את סיפורו של ילד שלא היה לו כלום מלבד חלומות גדולים, וההרפתקאות שעבר בחייו אילצו אותו להיות יצירתי, לחשוב אחרת ובעיקר לצחוק כל הזמן, אחרת, סביר להניח שהיה מת.

אם תשאלו את פּוּגָה, דחליל בשבילכם, מה הדבר הכי מפחיד בעולם, הוא מיד יגיד לכם ששעמום. הפחד מהשעמום הפך לדלק שהניע את רכבת ההרים של חייו, שלא היה בהם רגע דל.

על רקע נופיה של ברית המועצות המתפרקת, דרך השווקים של גיאורגיה ועד להסתבכות מוזרה במוסקבה ואף עצירה לשנתיים לא פשוטות בגוּלאג, מחנה העבודה הסובייטי הידוע לשמצה, הספר נקרא בנשימה עצורה עם הפסקות צחוק מתגלגל ובו-בזמן יגרום לכם להזיל דמעות של אושר וכאב גם יחד.
דומה כי זהו הסיפור הטרגי הכי מצחיק שתקראו. והסוף? עולה על כל דמיון, כמו שרק החיים יודעים להציע.

"כשאתה מכוער, הפנים היפות שלך לא יכולות לפתוח לך דלתות. תמיד תצטרך לחשוב על דרכים יצירתיות להיכנס דרך חלונות". (מתוך הספר)


שלווה קנצ'לי, דחליל בהכשרתו, נשוי ללריסה, אב לארבעה ומתגורר בערד, הוא איש עסקים מצליח המתמחה בהגשמת חלומות. את העסק הראשון שלו פתח שלווה בגיל עשר, וכיום הוא מכהן כמנכ"ל של ארבע חברות בין-לאומיות מצליחות. את השיעור שתלמדו ממנו, על עסקים ועל החיים בכלל, לא תוכלו ללמוד בשום מקום אחר. בוודאות.

"פוגה" מאת שלווה קנצ'לי. הוצאת "ספרי ניב", 190 עמודים. מחיר לצרכן 78 ש"ח, להשיג באתר ההוצאה ובחנויות הספרים ברשת.

ספרו לי מאת שולה פיורה

דומה כי רבים מאתנו חוו את הרגע הזה בו החיים שלו מקבלים סוג של תפנית. יש שזה קיצוני ודרמטי ויש זה בקטן אבל עדיין בעל השלכות שהמשך החיים.

בימים אלו רואה אור הרומן החדש "ספרו לי" עלילה מרגשת מתחילה באובדן טלפון נייד המוביל את אביב, פסיכולוגית שאפתנית ומושקעת בעבודתה הטיפולית והאקדמית, לעצור ולהתבונן בחייה. מכאן נחשפת רשת קורים, גלויים ונסתרים, שנקשרים ונפרמים, מסתבכים ונפתרים. אביב נעה בין לב האורבניות התל-אביבית לבין עיר ששמרה על אווירת עיירה, שדרות, שבה בחרה להשתקע, וזו מחבקת אותה. תנועת ההתרחשויות מפגישה את הקורא עם דמויות עשירות בהיסטוריה שעקבותיה עדיין פועמות בתוככי ההווה הישראלי.

בנגיעה דקה, חדה ורגישה רוקמת הכותבת חומות הגנה המתפוררות אט-אט, ואז פורצות קרני אור מלאות תקווה לקראת עתיד מחייך ורך.

"בימי חורף, כאשר החלונות היו סגורים והשמיים היו כהים וממטירים את גשמם, הצטנפה אביב בכורסה הגדולה וכרכה סביב גופה הצנום שמיכה מצמר רך שאביה הביא לה, כשחזר מאחד מסיבובי ההופעות שלו בארצות ניכר. בינה לבינה קראה לימי השישי-שבת האלה, שבהם הוא היה כולו שלה, "ימי האושר שלי".

את דמות אימה היא זוכרת בעיקר מתמונה אחת קטנה שבה שתיהן עומדות חבוקות על סלע. תמונה אחת ויחידה נותרה לה, תמונה שהשמיים בה כחולים, ומאחוריה כתוב בכתב יד מעוגל: "אביבה, ילדה יקרה שלי, יום אחד תביני. אוהבת אותך לעולם, אימא". " (מתוך הספר)


"ספרו לי" הוא ספרה השני של ד"ר שולה פיורה PhD בספרות עברית, פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות. ספרה הקודם רק עונות נולדות מחדש (תמוז, 1985) זכה להדים חיוביים ולאהבת הקהל.

"ספרו לי" מאת שולה פיורה. הוצאת "ספרי ניב", 278 עמודים. מחיר לצרכן 82 ש"ח, להשיג באתר ההוצאה ובחנויות הספרים ברשת.

ריקי ברוך