יום רביעי, 1 בספטמבר 2021

מסרים מהמדריך העליון, סערת עלי, ארצי, הורות אינטימית, פעימות של תקווה, ימי בורמה , HEROCD, על כנפי יונה ומפגשים מן הסוג הרביעי - ספרים בהמלצה

 


סערת עלי, ארצי - אירועים שהסעירו את ישראל", מאת משה אלעד

התבוננתי על תמונת השער של הספר ומיד ידעתי מה מקורו של הציור המאולתר, הייתי בת עשרה בגילם של אותם נערים שהותקפו והפכו בני ערובה בזמן שהותם בבית הספר במעלות במסגרת טיול שנתי. סיפורם המפורט מלווה אותי שנים רבות עד היום. תמונת השער המקורית!! שהפכה לאייקון לא נמחקה מזיכרוני עד היום

"בשעה 04:30 של ה-13 בינואר 1955 שמע סמל הרפואה הסורי באגף הכלא בו שהה אורי אילן צעקה לא חזקה במיוחד. הוא הזעיק את הסוהרים, שללא השתהות מיותרת פרצו את דלת העץ וגילו את אילן תלוי על החבל שהכין מבד מזרנו. סמל הרפואה של הכלא נכנס אל התא, וראה את אורי תלוי בתא עם הגב אל הדלת. הסוהרים הורידו את אורי ממתקן התלייה המאולתר, והסמל החל להאזין בסטטוסקופ כדי לשמוע אם יש סימני חיים אפשריים, אך כבר בעת הבדיקה הוא החל להניד ראשו כאילו אמר: "לא, הוא כבר לא בחיים"... "הוא תלה את עצמו." (מתוך פרק ראשון בספר).




הרצח המזוויע של משפחת הרן על ידי סמיר קונטאר (1979). חילוץ התינוקות משבי המחבלים בפעוטון קיבוץ משגב-עם (1980). הוצאתו להורג במשפט שדה של הקצין החף מפשע, מאיר טוביאנסקי (1948). "ימי הכיפורים", המחדלים של השב"כ (קו 300, 1984) והמוסד (לילהאמר, 1973). טרור יפני בנמל התעופה בלוד (1972). הצתת מסגד אל אקצא (1969)... חטיפות מטוסים, פעולות טרור, טבח בכפר קאסם וטבח במינכן... אלה הם רק כמה מהאירועים שהסעירו את הציבור בישראל, שמתאר משה אלעד בספרו זה.

המחבר אינו מתאר את האירועים כך סתם. הוא מעמת לדוגמה, בין שני הקיבוצניקים של גן שמואל, אודי אדיב, שהורשע בבגידה, ובן קיבוצו, אורי אילן, שהתאבד כדי לא לבגוד, בין האצ"ל שפוצצה את "המלך דוד" לבין המחתרת היהודית ב"שטחים", שהתנקשה בראשי הערים הפלסטיניים, ובין חיסולו הפוליטי של ארלוזורוב (1933) לחיסולו של הרב דה-האן (1924).

ד"ר אל"מ (מיל.) משה אלעד הוא מרצה באקדמיה ומחוצה לה על מגוון נושאים, החל מהסכסוך הישראלי–פלסטיני ועד פרשיות שהסעירו את ישראל. הוא משלב ידע מתוך מחקר אקדמי עם שלושים שנות שירות צבאי, רובן ב"שטחים" ובלבנון שם שירת בתפקידים בכירים.
"סערת עלי, ארצי - אירועים שהסעירו את ישראל", מאת משה אלעד, איורים: אסף אלעד. הוצאת צמרת לרכישה לחצו כאן




מסרים מהמדריך העליון מאת חנוך סגל
"חנוך: מתחילים איפוא מספר בראשית. האם תוכל להסביר לי מה בעצם קורה בבריאת העולם?
המדריך העליון: הכול כתוב. מה לא ברור?
חנוך: אני רוצה ללמוד. הראה לי במה תיאור בריאת העולם מתאים למה שאנו יודעים מן המדע: המפץ הגדול, דרך יצירת היבשות, הים וכדומה.
המדריך העליון: טוב. אני מצטט מספר בראשית, כי זה קריטי להבנה:
“בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם".
לוּ היה כתוב שם: "הארץ הייתה תוהו... ובראשית אלוהים ברא את השמיים...". מבחינה כרונולוגית זה היה ברור הרבה יותר.
חנוך: נכון מאוד. אז למה כתוב מה שכתוב?
המדריך העליון: אלוהים רצה להכניס כבר בתחילת התורה, ולו רק ברמז, כי הוא אישית אחראי לבריאה. קודם לכול באה המילה "בראשית", ובתוך המילה הזאת כבר חבויות המילים "ברא" ו"אישית". זה ממש רמז מובהק, כמו ביציאת מצרים, כשאלוהים הוציא אותנו מעבדות לחרות. לא מלאך עשה זאת אלא האל בעצמו. האם אתה יורד לסוף דעתי?" (מתוך פרק ראשון בספר)

מודה, כשהתחלתי לקרא את הפרק הראשון בספר הציפו אותי כל כך הרבה תהיות באשר למהותו של הספר ורוחניותו, שהייתי חייבת לצטט את הקטע הזה מעל וגם הוא באורכו הרב, לא סיפק אותי. 
בימים אלו רואה אור הספר "מסרים מהמדריך העליון", ספר מעניין, מסקרן וחשוב המביא סוג של אמת שלא הכרתם או ידעתם על ספר בראשית.
ככל שמעמיקים, מבינים, שמה שידענו או למדנו על ספר בראשית, שונה ממה שפירשו אבותינו.
זוהי הטענה העיקרית של המדריך העליון, המורה שהציג בפני חנוך את העובדות.





הספר מבאר נושאים שהיו סתומים עד כה לפשוטים ובהירים כדוגמת השאלות שעולות בנושאים טעונים ומורכבים:
"מדוע מנחתו של קין לא התקבלה?", או "מדוע לא נענש לאחר שרצח את הבל אחיו?"
סוגיות כאלה מבוארות על ידי המדריך העליון.
הוא מוליך את חנוך בנבכי החומש ומביא הוכחות לדבריו.
ספר בראשית קורם עור וגידים חדשים ומואר בזווית שונה.

ספר מלא תהפוכות שווה קריאה והתלבטות דווקא היום לקראת חגי תשרי. 
"מסרים מהמדריך העליון" מאת חנוך סגל, הוצאת צמרת, 194 עמודים, לרכישה לחצו כאן 




הורות אינטימית מאת ציפורה שכטמן 
"גידול ילדים הנו האתגר הקשה ביותר העומד בפני הורים. אין הורה שלא עמד מול אתגר הורות לפחות פעם בחייו, וישנם הורים שעומדים מול אתגר זה יום יום, כמו הורים לילדים עם לקויות למידה והפרעות קשב והיפראקטיביות, הורים לילדים עם הפרעות התנהגות - התנהגות מוחצנת, תוקפנית, אלימה, הורים לילדים ממשפחות גרושות, הורים לילדים עם מחלות כרוניות, הורים לילדים עם קשיים חברתיים - מופנמים, ביישנים, חרדים, הורים לילדים מחוננים ועוד. ילדים עם קשיים כאלו מציבים בפני ההורים אתגרים מורכבים ומעמידים אותם יום יום במבחן."
ספר ההדרכה ,הורות אינטימית" הרואה אור בימים אלו מקבץ עדויות של הורים ומטפלים אודות חוויית העבודה בקבוצה, בשילוב תובנות מקצועיות ומחקריות על יחסי הורים-ילדים. בעקבות התנסות זו, הורים ילמדו לראות את ילדם באור שונה ומטפלים ילמדו גישה יעילה לעבודה עם הורים.


פרופ' ציפורה שכטמן היא חוקרת ומומחית בינלאומית בייעוץ/טיפול קבוצתי. בעבודתה, פרופ' שכטמן משלבת הנחיה והדרכה של הורים וילדים, עם מחקר רב ממדים בתחום הקבוצות. זהו ספרה הרביעי.
הספר מציע תובנות ועצות ליצירת הורות המבוססת על יחסים אינטימיים. הורות כזו מתחילה בהעצמת ההורה, המשכה בהבנת ההורה את עולמו הרגשי ותוצאותיה, בהתייחסות אמפתית, מעצימה ואוהבת של הילד.

"ספר זה מציע להורים מסע קבוצתי מרתק ומחזק בעקבותיו הם יראו את ילדם ואת עצמם באור חיובי יותר. התהליך הטיפולי מעוגן היטב בספרות ומתובל באין ספור דוגמאות, אשר יאפשרו להורים להבין שהם אינם לבד בסיפור הזה. למטפלים מוגש תיאור תהליך מבוסס ידע, מחקר וכלים טיפוליים, על ידי מחברת חלוצה בתחום הטיפול הרגשי והקבוצות, אשר הביאה את המיקוד הרגשי לניצן".
ד"ר מלי דנינו, מנכ”לית ניצן

"ספר הדרכה זה, העוסק בקבוצות ייעוץ לפיתוח הורות אינטימית, מיועד להורים, אנשי חינוך ואנשי מקצוע טיפוליים כיועצים חינוכיים, עובדים סוציאליים, מטפלים באמנויות ופסיכולוגים. הספר נכתב על-ידי קלינאית וחוקרת מובילה בתחום, בארץ ובעולם. ייחודו של הספר הנו בהזמנה לדרך חיים – בה היחסים בין הורים לילדים מבוססים על קרבה רגשית, על שפה רגשית, על הבנה רגשית על אמון ונאמנות. הספר מציע דרך ייחודית ויעילה שתוצאותיה נבחנו במספר רב של מחקרים אמפיריים".
פרופ' מיכל אל-יגון, החוג לייעוץ חינוכי וחינוך מיוחד, בית הספר לחינוך, אונ׳ תל-אביב.
הורות אינטימית מאת ציפורה שכטמן, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן 





פעימות של תקווה מאת גולן אשטון
"מבטי היה נעוץ בשמיים. צפיתי במערכת הכוכבים ובאין-סופיות שלהם ושל השמיים. ראיתי כוכבים נופלים, כוכבים נוצצים, כוכב קטן, כוכב גדול, אבל כולם זהרו ובהקו בעלטה שסבבה אותי. באותו רגע שאלתי את עצמי, איך זה שכוכב בוהק מדי לילה? האם אדם יכול לשמוח ולזרוח מדי יום? האם לעיתים גם כוכבים קמלים?

כפי שאתם רואים, בהודו היה לי זמן לחשוב על הרבה דברים. לצערי תשובות לא מצאתי שם. האמרה השגורה בפי כול, "נטול שכל נטול דאגות", היא כה נכונה ומדויקת. אכן הודו עשתה לי הרבה כאבי ראש - לא בגלל הסמים אלא בגלל המחשבות שהתעוררו בי - אבל תשובות לא היו בנמצא." (מתוך פרק ראשון בספר)  

מהרגע שהשתחרר מהצבא החליט גדי למצות את חייו ולנסוע להודו, בתקווה ששם יגלה עוד צדדים על עצמו ועל העולם. מעבר לשקט שמצא במקום המרוחק, הוא גילה שהתעוררו בו לא מעט שאלות שאינן מוצאות מנוחה. כשהוא חוזר הביתה, בעקבות ביקור של סבא מאיר בביתו לארוחת שבת, חייו משתנים מן הקצה אל הקצה. סודות אפלים מן העבר, מתחים, שנאה וכאב מתגלים רובד אחר רובד ומטרתם אחת – לכפר על העבר כדי להתקדם לעתיד טוב יותר.



פעימות של תקווה הוא ספר מרגש ומלא תקווה המבקש להראות כי ניתן להסתכל על החיים בצורה אחרת, לבחון את העבר, לסלוח, למצוא את הדברים החיוביים בחיים ובעיקר – לצרוך מינון מדויק של פעימות של תקווה, שביכולתן לעזור להתמודד עם כל קושי. בכתיבה סוחפת, נוגעת ללב ומטלטלת אנו יוצאים למסע שמציף לא מעט שאלות קיומיות ומהותיות, אולם בסופו תקווה, סליחה ואהבה.

גולן אשטון, עו"ד במקצועו, עוסק בתחום משפט העבודה. ספר זה נכתב לפני עשר שנים. המחבר החליט להוציאו לאור דווקא בימים אלה, בהם הערכים והאמון שעליהם גדלנו אבדו מהעולם, ברגעים שבהם נראה כי החושך גובר על האור, כדי שכל אדם ימצא את האור בליבו ויצא למסע, כפי שמציג ספרו פעימות של תקווה. הספר נכתב בהשראת בתו עמית אשטון, נקודת עוגן ואור בחייו בימים חשוכים ומלאי כאב. זהו ספרו הראשון.
פעימות של תקווה מאת גולן אשטון, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן








ימי בורמה מאת 
ג'ורג' אורוול
"אחרי שהגיע לסיפוקו, פְלוֹרִי הסתובב והִפנה אליה את גבו, מותש ומלא בושה, ושכב ללא הגה, כשידו השמאלית מכסה את כתם הלידה שלו. תמיד, אחרי שעשה מעשה מביש, הוא נזכר בכתם הלידה. בתחושת גועל הוא קבר את פניו בכרית, שהייתה לחה, והדיפה ריח של שמן קוקוס. החום היה נורא, וקול המייתן העקשנית של היונים הגיע אליו מבחוץ. מָה-הְלָה-מֵיי, עירומה, שכבה לצידו, כשהיא מנפנפת מעליו בעדינות במניפת נצרים שנטלה מן השולחן.
לבסוף קמה, התלבשה והציתה לעצמה סיגריה. אחר-כך חזרה למיטה, התיישבה עליה והחלה ללטף את כתפו החשופה של פְלוֹרִי. לובן עורו שהיה זר עבורה והקרין כוח, הקסים אותה. אבל פְלוֹרִי הקפיץ את כתפו בניסיון להדוף את ידה. במצבים כאלה היא הבעיתה אותו וגרמה לו בחילה. רצונו היחיד היה שהיא תיעלם מנגד עיניו.
“צאי מכאן,״ אמר. (מתוך פרק ראשון בספר)

“ימי בורמה“ הוא רומן המתאר חבורה של אנשי פקידות אנגלים שחיו בעיר קִיאּוקְטָאדָה שבצפון בורמה בין שתי מלחמות העולם, כחלק מהשלטון הקולוניאלי האנגלי בתקופה זו. הספר מתאר את חייהם שם, ומספק הצצה לזמנים אחרים, זמנים שבהם הפוליטיקלי-קורקט של ימינו לא היה קיים כמעט. בהומור סרקסטי ובהבנה עמוקה לנבכי נשמותיהם של הגיבורים, אורוול מצליף ביקורת נוקבת על האימפריאליזם, על הגזענות, על השחיתות ועל הערכים החברתיים – הן של החברה האנגלית והן של החברה הבורמזית.


אורוול עצמו שירת בצעירותו כשוטר אנגלי בבורמה, והתמונה שהוא מספק לקורא על נופיה של הארץ הזאת ועל מנהגי תושביה חיה ורוטטת. דמותו של הגיבור הראשי ברומן מבוססת, ככל הנראה, על דמותו של הסופר, והקורא אינו יכול להימנע מלהזדהות איתו ולכאוב את כאבו.

אורוול השתמש בספר במונחים בורמזיים והודיים (עד 1937 בורמה הייתה חלק בלתי נפרד מהראג’ – הממשל הבריטי בהודו) שקרוב לוודאי אינם מוכרים לקורא העברי. בצמוד להופעתו הראשונה של כל מונח כזה, צירפתי הערת הסבר, אך מכיוון שמונחים מסוימים מופיעים בספר יותר מפעם אחת, ומכיוון שהנחתי שהקורא לא בהכרח יזכור את ההסבר שצירפתי להופעתם הראשונה (אף אני לא תמיד זכרתי את ההסברים שצירפתי), הכנתי בסוף הספר לקסיקון למונחים אלה, והקורא מוזמן להיעזר בו (המתרגמת).
ימי בורמה מאת ג'ורג' אורוול הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן




HEROCD - גיבור טורדני כפייתי מאת טל שוורץ
ocd היא  פרעה טורדנית כפייתית ממנה סובלים 2-3% מהנשים והגברים. ההפרעה מופיעה במגוון צורות, ובדרגות חומרה שונות. היא נוטה להשתלט ולהתפשט על יותר ויותר שטחים בחיי האדם הסובל ממנה, ומגבילה אותו בתפקוד. לכן, חשוב מאוד לאבחן אותה ולטפל בה.
בגדול, אפשר לומר כי OCD מתאפיינת במחשבות בלתי־רצוניות, חוזרות ומטרידות, ש"נתקעות" בראש, ומעוררות חרדה. ברוב המקרים, מי שסובל מההפרעה מוצא לעצמו דרכים להקל על החרדה או על חוסר הנוחות שגורמות המחשבות האלו. ההקלה יכולה להתבטא בביצוע של טקסים שונים, או במחשבות אחרות שכאילו מנטרלות את המחשבות המטרידות. 

בימים אלו רואה אור ספר חדש HEROCD - גיבור טורדני כפייתי. במרכז הספר ניצבת דמותו של ביט נומריק. 
ביט נומריק הוא לא תלמיד אוניברסיטה רגיל משתי סיבות:
הראשונה - ביט מתמודד עם או-סי-די, הפרעה טורדנית-כפייתית, הגורמת לו לחשב ולספור באובססיביות כל פרט בחייו הסיבה השנייה: פרופ' גילן, מרצו של ביט, עשה בו ניסוי בניגוד לרצונו. כעת, לאחר שגילה שתכונות גופו כשל זבוב, ביט נאלץ לחבור לקירה, תלמידה מרדנית מכיתתו, כדי לחפש תשובות: איפה הפרופסור?
מהי תוכניתו הבאה? וכיצד הוא עומד לעצור אותו?
כל זאת בזמן שנלחם בהפרעתו.





"ביט וטובי סיימו את ארוחותיהם והלכו כל אחד לדרכו. ביט התקרב אל חדר ההרצאות של פרופ' גילן ונתקע בנערה בדרכו לכיתה, ובטעות מעד פנימה, רגל שמאל קודם. הוא התנצל, קם, לקח צעד לאחור ונכנס פנימה ברגל ימין. הנערה הנמוכה, שקצות שערה צבועים בכחול, הסתכלה מבעד למשקפיה העבים אל ביט בתמיהה מסוימת והלכה אל מקומה. גם היא וגם ביט לא ידעו כמה חייהם ישתנו כמה שעות לאחר מכן". (מתוך פרק ראשון בספר)

זהו סיפור מרתק, סוחף, מלא בהומור ואינטליגנטי. העלילה מיוחדת ויצירתית, מתפתלת במהירות ובקצב מסחרר ואי אפשר להניח את הספר לרגע.
בה בעת, הפנטזיה המסעירה מעלה למודעות הקוראים את הפרעת האו.סי.די ומסייעת להם להבין אותה ולגלות אמפתיה כלפי אנשים הסובלים ממנה.HEROCD - גיבור טורדני כפייתי מאת טל שוורץ, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן



סימני הזמן מאת מיה מזרחי

החיים שלנו מהירים, משתנים, משנים, דינמיים. בכל פעם מחדש אנחנו מעצבים את עצמנו ומוחקים, בונים גרסה חדשה ומחליפים. אנחנו סופגים עלבונות, מכילים אין-ספור צלקות. כל קמט וקמט מראה את העבר. כל מבט מסתכל על חלום. אלו הם סימני הזמן. מטרותינו הן לפקוח את העיניים ולראות אותם, לבחור להתמודד.




בדרכך
יש לי את דרכי,
שמובילה אותי לאור,
שממיסה את הייאוש,
שלומדת לעצור.

יש לי את דרכי,
שמלווה אותי בשקט.
שיודעת שרק בשקט —
מתחוללת אהבה.

יש לי את דרכי,
שגֵאה במכשוליי,
בעצירות הקטנטנות בשביל של צעדיי.

יש לי את דרכי,
אני מודה בגאווה,
לא אסלול לי שום דרך אחרת —
מלבדה.

“סימני הזמן” בנוי מקטעי כתיבה קצרים, שירים וסיפורים בנושאים שונים. ארבעה נושאים עיקריים זוכים בו לתשומת לב מיוחדת, והם הכוח להיות אנושי בעולם החדש, הטכנולוגי והקר לעיתים; דימוי עצמי ואהבה עצמית; אהבה, שברונות לב ופרידות; וכן סיום – היכולת להתמודד עם סוף ועם דברים שלא ניתן להשיבם לאחור. הקטעים והשירים כתובים בשפה נפלאה, קולחת, סוחפת ובעיקר אותנטית. זהו מסע בנבכי הנפש המעורר הזדהות ורגש כן על הדברים הקטנים בחיינו.
סימני הזמן מאת מיה מזרחי. הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן




על כנפי יונה מאת זכריאס יונה
מסקרן, מרגש ומאוד מעניין הספר על כנפי יונה הרואה אור בימים אלו בהוצאת צמרת. התחלתי לקרא ונשאבתי לתוך סיפור שהיה לי חדש, שונה שלא הכרתי. נחשפתי לקהילה מיוחדת והתרגשתי ללמוד אודות אורחות חייה וצניעות אנשיה.

"כילד, אני זוכר את המטלה הראשונה שלי — הטיפול בעגלים. בבוקר, לאחר חליבת הפרות, הוטל עליי לקחת את העגלים מאימותיהם. אם הייתה זו עונת הזריעה, הייתי צריך למנוע מהם לאכול את השתילים הרכים ששתלו אנשים. בערב, כששבו הפרות מהמרעה, תפקידי היה למנוע מהעגלים לינוק מהן. לא זכיתי במטלות ייחודיות; אלו היו המטלות שביצעו כול הילדים...
כאשר ראינו תלמידים נושאים מחברות וספרים, הולכים לבית הספר או שבים ממנו, התמלאנו קנאה. רצינו מאוד שיפתחו עבורנו בית ספר ולא הפסקנו לנדנד להורינו על כך. כשאבא בארוק, המנהיג הדתי של הכפר, פתח לבסוף בית ספר, התאספו כל הילדים ללמוד בעל-פה את הפידל הא-הו האמהרי (האלף-בית האתיופי הבסיסי), את התפילות ואת עשרת הדיברות." (מתוך סיפורו של יונה, פרק ראשון בספר)




שאיפתו ומשאלת הלב של יונה בוגלה, מנהיגם המיתולוגי של יהודי אתיופיה וביתא ישראל, הייתה לשפר את קהילת ביתא ישראל. סיפור חייו מתחיל בכפר יהודי קטן באתיופיה. בגיל שלוש-עשרה בלבד כבר הגיע לארץ ישראל, ומשם לאירופה, וכששב לאתיופיה, מולדתו, בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים, כבר היה אדם בוגר, דובר שפות, אשר רכש השכלה גבוהה במוסדות נחשבים באירופה, אינטלקטואל במלוא מובן המילה ובקיא ביהדות. יונה דחה את פנייתו של קיסר אתיופיה, היילה סלסיה, שהציע למנותו לתפקיד בכיר בממשלתו, והחליט להקדיש את חייו למען בני עמו, היהודים, והחל להקים בתי ספר, מרפאות ומושבה חקלאית. המאבקים שלו התנהלו מול כמה חזיתות: באתיופיה עצמה, מול הקיסר וממשלתו, נגד הכנסייה שחתרה להמרת דתם של המיעוט היהודי במדינה ואל מול מדינת ישראל ומוסדות יהודיים שונים, שלא רצו להכיר ביהדותם של ביתא ישראל והתנגדו לעלייתם. בספר מוצגים דרך האירועים הפטריוטיות הבלתי נדלית וערכי הברזל של יונה דרך העדויות השונות.

לאחר שלושים שנה של פעילות אינטנסיבית, ידו של יונה הייתה על העליונה. לאחר שחייו היו בסכנה בעקבות פעילותו הציונית, יונה עלה לארץ בשנת 1979 יחד עם משפחתו, והוא זכה לראות את פירות פעילותו ב"מבצע משה" (1984), כאשר אלפים עלו לישראל מאתיופיה, אך לא זכה לראות את פירות עמלו ב"מבצע שלמה" – כאשר 14,000 יהודים עלו לארץ מאתיופיה ב-1991.

יונה היה חדור מטרה, והיה לאייקון. הספר מתאר באופן אותנטי את השתלשלות האירועים להשגת המטרה, את אהבת הארץ, אהבת האדם, והמאבק, שהיה נחלתו עבור רבים.
על כנפי יונה מאת זכריאס יונה, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן



מפגשים מן הסוג הרביעי מאת דב קולני
"הכיסא הזה עניין אותי בגלל האגדה הקשורה בו ואשר נוגעת לנו, לעם ישראל:
בנישה שמתחת למושב מונח לוח אבן שטוח אשר נקרא "אבן סקון" (stone of scone). בעבר הרחוק שכנה האבן בסקוטלנד ועליה הוכתר המלך הראשון של סקוטלנד.
אדוארד הראשון, מלך אנגליה, הביא אותה כשלל מלחמה לאנגליה בשנת 1296, ומאז, על הכיסא הזה שהאבן בתחתיתו, מכתירים את מלכי בריטניה — האחרונה שבהם אליזבת השנייה.
ומה הקשר אלינו?
לפי המסורת בבריטניה, זוהי האבן שעליה הניח יעקב אבינו את ראשו כאשר חלם את חלום המלאכים העולים ויורדים בסולם!" (מתוך פרק ראשון בספר)

במהלך תשעים שנותיו של המספר, עו"ד דב קולני, בתחומי המשפט, הספרות, האומנות, האקדמיה והדיפלומטיה, הוא נתקל באירועים והתרחשויות מוזרים, הזויים ומפתיעים. אלה העלו בזיכרונו את המפגש - פרי הדמיון - של בני האדם עם חייזרים מן החלל החיצון כפי שהוא מתואר בסרט "מפגשים מן הסוג השלישי"; מכאן שמו של הספר - "מפגשים מן הסוג הרביעי".



אלא שכל האירועים המתוארים בסיפורים הקצרים שבספר הם אמיתיים לחלוטין; המידע על "אבן סקון" שבכיסא ההכתרה, בסיפור יידיש ו-עברית בכנסיית ווסטמינסטר, על מלצרית בויילס השואלת על מפלגת הליכוד, היחלצות באיראן, מבוכה בתחרות הפסנתר, סין ה״היברידית״, פגישה עם טייסים סעודים באלבמה, ירושלמי בוכרי במנזר השתקנים, נערות חסודות והלוויות רבנים בשכונת מאה שערים בירושלים ועוד ועוד. הסיפורים כולם יוצרים פסיפס ססגוני של רגעים יוצאי דופן, מפעימים ומרגשים וגם מצחיקים ומתובלים לא פעם בהומור, תוך שיבוץ של אזכורים ותמונות מתחומי הספרות, האומנות, ההיסטוריה והמדעים, אשר מעשירים את המסופר.

סיפורים סוחפים, הומוריסטיים, חובקי עולם ובעלי ממד נוסטלגי, שאי אפשר להרפות מהם ושכתובים ביד אומן ממש, ממקור ראשון.
מתברר שהמציאות עולה על כל דמיון.

״סיפורי ׳פסיפס מאה השערים׳ - העלו בזכרוני את ימי ילדותי בירושלים״
פרופ' שלומית רימון-קינן, האוניברסיטה העברית (בדימוס)

״הסיפור על מסורת יהודית, עברית ויידיש במינזר ווסטמינסטר – מרתק״
יצחק נוי, סופר ואיש רדיו (התוכנית ״שבת עולמית״)
מפגשים מן הסוג הרביעי מאת דב קולני, הוצאת צמרת לרכישה לחצו כאן
























ריקי ברוך

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה