בימים אלו רואה אור הספר השואה שהוצנעה, בלגיה כמשל. זהו ספר עיוני מקיף, יסודי ומפורט ראשון בשפה העברית אודות השואה שאירעה בבלגיה בשנים 1944-1940.
הספר מתאר את שורשי הקהילה היהודית בבלגיה וצמיחתה בראשית המאה ועשרים. הוא מגולל את גורלם של יהודי המדינה במהלך שנות הרדיפה והגירוש, בוחן את פעולות שלטונות הכיבוש ואת תגובתן של האוכלוסייה והרשויות הבלגיות.
בהמשך משרטט הספר את תהליך עיצוב זיכרון השואה בבלגיה, החל משחרור המדינה בספטמבר 1944 ועד ימינו ואת חוסר המודעות והשכחה הכמעט מוחלטת אודות הנושא כאן בישראל.
הספר מתמקד בתולדות השואה בבלגיה ובהשוואה לשתיים משכנותיה, הולנד וצרפת, ונמנע מלאזכר את מאורעות המלחמה והשואה במזרח אירופה, בה ישב והושמד רובו המכריע של העם היהודי. כפי שאופן הלחימה בחזית המערב היה שונה בתכלית מהמלחמה הטוטלית שנוהלה בחזית המזרחית אשר הובילה למעשי זוועה בקנה מידה נרחב, כך גורסים היסטוריונים כי אין היגיון בחקר השוואתי של השואה במזרח ומערב אירופה, מאחר שהגרמנים פעלו באופן שונה לחלוטין בשני מרחבים אלה.
"אבא שלי עם אמו ושתי אחיותיו גורשו בסוף ספטמבר 1942 למחנה אושוויץ בפולין והוא נשאר במחנה במשך 28 חודשים. עדיף היה לו להישאר באושוויץ מבחינת הסיכויים שלו לשרוד וזה מה שהוא עשה. בזמן פינוי המחנה, אבא לא השתתף בצעדות המוות מאחר שהוא נמלט יחד עם אנשי קומנדו העבודה שלו. הוא היה בקומנדו החיטוי של הבגדים, הם היו עשרה אנשים והם נמלטו בלילה של ה-19 בינואר 1945. אחרי המלחמה הוא חזר לבלגיה והתחיל ללמוד עיבוד יהלומים. בשנת 1948 הוא התנדב להילחם במסגרת המח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) במלחמת השחרור. הוא נלחם בחטיבת הנגב במשך שנה עד יולי 1949 וחזר חזרה לבלגיה".עוד טוען בליץ: "שלושת מוסדות השואה במגזר הקיבוצי, שבו אני חי - בקיבוצים לוחמי הגטאות, יד-מרדכי ותל-יצחק - ממשיכים לפתח את הנרטיב של מרד גטו ורשה, שעם כל חשיבותו הגיע הזמן להפסיק להתעלם ממה שקרה מעבר לו", הוא קורא. "לפני חודש היה יום עיון בבית לוחמי הגטאות בנושא של יהודים מצילים יהודים. בצורה מוזרה מאוד לא עלה בה השם של בלגיה, שבתקופת השואה הייתה בה מחתרת יהודית יעודית, שהביאה להצלת כ-3,000 ילדים וכ-5,000 מבוגרים"
כרוניקה של דקות
"ביום העצמאות הלבנוני נסענו בזחל"ם בערב. השמיים הוארו באורות נותבים. בתחילה שמענו קולות של ירי מרחוק, ואחר כך, זה החל להתקרב אלינו, כשפנינו בנסיעה לכיוון פאתי צור. מישהו אמר שהיום יום העצמאות של לבנון, ואז כולם בזחל"ם החלו לירות השמימה. הייתה השתוללות רבתי, ואף אני יריתי לאות הזדהות עם יום זה, ולא בגלל רגשות פטריוטיים. רצינו לקבל ניסיון קרבי, וזו הייתה דרכנו. הייתה סיבה למסיבה וחגגנו בירי. לאחר חמש דקות חדלו אותנו מירי.
שלוש שנים לאחר מכן, לחורף שחוויתי בישיבה בצור הייתה משמעות אחרת בעיניי. הזיכרון העמום של הישיבה בביצה בצור עורר בי את השאלה, איך אנשים יכולים להרגיש קודרים בימים סגריריים ואפורים של החורף?! עבורי הימים הסגריריים, האפורים, הקרים עם הרוחות הכי רעות הם הימים הכי מאושרים שלי. השמיים אפורים ויורדים גשמים ואני שמח." (מתוך עמוד 20 בספר)
אלן בליץ נולד באנטוורפן ב-1957. אביו גורש מבלגיה לאושוויץ והיה לניצול יחידי ממשפחתו. עלה לארץ בשנת 1975 והתיישב בקיבוץ הסוללים, בו הוא חי גם כיום. בוגר לימודי חינוך והיסטוריה במכללת "אורנים". לקח חלק בכתיבת הספר All Our Brothers and Sisters: Jews Saving Jews During the Holocaust, אשר יצא לאור בשנת 2021.
"השואה שהוצנעה, בלגיה כמשל" מאת אלן בליץ, ספר עיון, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן.
כרוניקה של דקות
"ביום העצמאות הלבנוני נסענו בזחל"ם בערב. השמיים הוארו באורות נותבים. בתחילה שמענו קולות של ירי מרחוק, ואחר כך, זה החל להתקרב אלינו, כשפנינו בנסיעה לכיוון פאתי צור. מישהו אמר שהיום יום העצמאות של לבנון, ואז כולם בזחל"ם החלו לירות השמימה. הייתה השתוללות רבתי, ואף אני יריתי לאות הזדהות עם יום זה, ולא בגלל רגשות פטריוטיים. רצינו לקבל ניסיון קרבי, וזו הייתה דרכנו. הייתה סיבה למסיבה וחגגנו בירי. לאחר חמש דקות חדלו אותנו מירי.
שלוש שנים לאחר מכן, לחורף שחוויתי בישיבה בצור הייתה משמעות אחרת בעיניי. הזיכרון העמום של הישיבה בביצה בצור עורר בי את השאלה, איך אנשים יכולים להרגיש קודרים בימים סגריריים ואפורים של החורף?! עבורי הימים הסגריריים, האפורים, הקרים עם הרוחות הכי רעות הם הימים הכי מאושרים שלי. השמיים אפורים ויורדים גשמים ואני שמח." (מתוך עמוד 20 בספר)
הספר כרוניקה של דקות, שנכתב בשנים 2013-2011, מגולל אירועים אמיתיים שחווה המחבר עצמו כלוחם בצנחנים בעת שירותו הצבאי בגזרת דרום לבנון במהלך מלחמת לבנון הראשונה בשנים 1986-1984. מסופר בו על החיים בארץ טרם המלחמה, תחילתה, ומיד לאחר מכן על האירועים שהתרחשו במהלכה ושרבים מחיילי צה"ל, והמחבר ביניהם, חוו. לעיתים, בין תיאורים של מצבים ואירועים מלחמתיים טראומטיים קשים יש אתנחתא, כותב המחבר אודות המציאות היום יומית של שנות כתיבת הספר. בין הכאוס הפנימי שהתחולל לתקופות שקטות יותר נותן המחבר מקום חשוב לפרוזה ולאירועים מההווי היום יומי, מהמילואים, מהמשפחה ועוד.
הספר הוא ספר היסטורי ונוגע לכל חייל, חיילת או אזרח בשנות הימצאות כוחות צה"ל בלבנון.
"כרוניקה של דקות" מאת ליאור משריקי, ספר מורשת, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן
זָאלזָלָאק
מאז שוחררו היהודים לחופשי בידי כורש הגדול והגיעו לאיראן, בכל תקופה לאורך ההיסטוריה הם חיו באושר ובעוני, תחת פוגרומים, אך גם בשלום ובשלווה. בתקופות מסוימות חוו היהודים רציחות ורדיפות, ואילו בזמנים אחרים הקהילה היהודית באיראן פרחה ושגשגה.
לידה נאמן ישראלי, כותבת הסיפור המרתק, מתארת את חיי המשפחה הנפלאים תחת משטרו של מוחמד רזא שאה והחיים בצל האסלאם, עד התקופה הקשה שבה הקרקע רעדה תחת רגליהם, ומולדתם חוותה הפיכה.
זָאלזָלָאק
מאז שוחררו היהודים לחופשי בידי כורש הגדול והגיעו לאיראן, בכל תקופה לאורך ההיסטוריה הם חיו באושר ובעוני, תחת פוגרומים, אך גם בשלום ובשלווה. בתקופות מסוימות חוו היהודים רציחות ורדיפות, ואילו בזמנים אחרים הקהילה היהודית באיראן פרחה ושגשגה.
לידה נאמן ישראלי, כותבת הסיפור המרתק, מתארת את חיי המשפחה הנפלאים תחת משטרו של מוחמד רזא שאה והחיים בצל האסלאם, עד התקופה הקשה שבה הקרקע רעדה תחת רגליהם, ומולדתם חוותה הפיכה.
"המשכנו ללכת, אף על פי שהיינו שבורים, וחוסר האונים והייאוש כמעט הכריעו אותנו, אבל אסור היה לנו לעצור. ככל שהתקדמנו שמענו יותר ויותר מטחי יריות, והם הפחידו אותנו עד מוות, לא פחות מהקור והחושך. קולות היריות והפיצוצים התחזקו וכבר היה ברור לנו שהטורקים רימו אותנו והחזירו אותנו לאירן. הלכנו וחיממנו את הידיים שלנו בנשיפות חמות מפינו. גררנו בכוח את הרגליים הקפואות שכבר בקושי הרגשנו. הקור כמעט הכריע אותנו." (מתוך עמוד 101 בספר)
זָאלזָלָאק מתאר לא רק את סיפור המשפחה וסיפור בריחתה מאיראן, אלא גם את הסיפור ההיסטורי המרתק של יהודי איראן, על רקע נופים עוצרי נשימה, תוך התייחסות לחיי היום-יום שלהם לפני ואחרי המהפכה, אורחות חייהם ומנהגיהם המיוחדים, אהבתם העזה למולדתם איראן, ומעל הכול – מסירותם והשתייכותם הבלתי מעורערת לארץ האבות, ארץ ישראל.
כגוף האדם, הלב הוא המולדת איראן, והמוח הוא הארץ המיועדת ישראל ולא ניתן להפריד בין השניים.
זהו ספר סוחף ומותח על מסע משנה חיים – רווי כאב, תלאות, אכזבות, אכזריות, ויחד עימם גם רווי אופטימיות ותקווה לחיים חדשים.
זהו ספר שהוא למעשה מסמך חיים מתעד, המתאר באופן יוצא דופן יופי וכאב המשולבים זה בזה.
המחברת לידה נאמן ישראלי מחייה מחדש את אותן הדמויות, והקוראים מרגישים את סיפור חייה המפותל.
המחברת לידה נאמן ישראלי מחייה מחדש את אותן הדמויות, והקוראים מרגישים את סיפור חייה המפותל.
"זָאלזָלָאק" מאת לידה נאמן ישראלי, ספר מורשת, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן.
על תזונה ואימון גופני
כולנו רוצים להיות בריאים ולא שמנים (שלא לומר רזים) כולנו רוצים להיראות ולהרגיש טוב ולכן מוטב שנזכור גם נתנהל באופן שיסייע בידינו להגיע למטרה. בימים אלו רואה אור הספר על תזונה ואימון גופני שכתבה שרית זנדני. הספר נכתב בעקבות מחקרים, קורסים, לימוד וידע שצברה עם השנים.
כשהתחלתי לקרא ויצאתי מנקודת מבט שאני יודעת את רוב בנתונים מעצם ההתנהלות היומית שלי לאורך שנים, נוכחתי שעדיין שיש הרבה מידע חיוני שאינו ידוע לציבור וראוי שיהפוך לנחלת הכלל.
הפרק הראשון בספר מביא עובדות מעוררות מחשבה בנושא השומנים. הופתעתי מהכתוב בפרק ואני מצטטת קטע חשוב שמוטב לנו לזכור.
"שומן הטראנס הוא אחד החומרים הזדוניים ביותר שנמצאים במזון שלנו בצורת שמנים מוקשים חלקית או לחלוטין. שומני הטראנס משנים את קרום התא וגורמים לתאים לפעול באיכות ירודה. תא המושפע משומני טראנס לא מתפקד בצורה תקינה, מה שמביא בין השאר להאטה בקצב חילוף החומרים בגוף ולחוסר יכולת להילחם בגלוקוז ואף בסרטן. שומני טראנס נמצאים במזון מעובד כמו עוגיות, חטיפים, פופקורן למיקרו ועוד. גם שמנים צמחיים לא מוקשים כמו שמן סויה, תירס וזרעי כותנה, שהם עדיין מזוקקים מאוד ומופקים בתהליך תעשייתי, לא בדיוק משמשים אלטרנטיבה בריאה. שמנים אלה מופקים בחום ובלחץ גבוהים מאוד בעזרת ממיסים ומלבינים רעילים בתהליך הזיקוק. תהליך זה יוצר שמנים רעילים במיוחד המלאים ברדיקלים חופשיים שאחר כך מגיעים אלינו למדף בשמני בישול זולים, או נכנסים לתוך מזונות מעובדים אחרים. רוב השמנים הצמחיים הנמצאים על המדפים בסופר עברו את התהליך הרעיל הזה, אלא אם כן כתוב "לא מזוקק", "כתית" או "כתית מעולה" על התווית שלהם. (מתוך עמוד 17 בספר)
"שומן הטראנס הוא אחד החומרים הזדוניים ביותר שנמצאים במזון שלנו בצורת שמנים מוקשים חלקית או לחלוטין. שומני הטראנס משנים את קרום התא וגורמים לתאים לפעול באיכות ירודה. תא המושפע משומני טראנס לא מתפקד בצורה תקינה, מה שמביא בין השאר להאטה בקצב חילוף החומרים בגוף ולחוסר יכולת להילחם בגלוקוז ואף בסרטן. שומני טראנס נמצאים במזון מעובד כמו עוגיות, חטיפים, פופקורן למיקרו ועוד. גם שמנים צמחיים לא מוקשים כמו שמן סויה, תירס וזרעי כותנה, שהם עדיין מזוקקים מאוד ומופקים בתהליך תעשייתי, לא בדיוק משמשים אלטרנטיבה בריאה. שמנים אלה מופקים בחום ובלחץ גבוהים מאוד בעזרת ממיסים ומלבינים רעילים בתהליך הזיקוק. תהליך זה יוצר שמנים רעילים במיוחד המלאים ברדיקלים חופשיים שאחר כך מגיעים אלינו למדף בשמני בישול זולים, או נכנסים לתוך מזונות מעובדים אחרים. רוב השמנים הצמחיים הנמצאים על המדפים בסופר עברו את התהליך הרעיל הזה, אלא אם כן כתוב "לא מזוקק", "כתית" או "כתית מעולה" על התווית שלהם. (מתוך עמוד 17 בספר)
"על תזונה ואימון גופני" הוא ספר חשוב וממוקד בכל הנוגע לשיפור איכות חיינו, השופך אור ומפרט את הדרך בה נוכל להפוך את גופנו לחטוב יותר, בריא יותר, מהיר וחזק יותר.
השקעה באימון גופני יום-יומי, ללא הקפדה על התזונה שלנו - לא תקדם אותנו, וכל מאמצינו לא ישתלמו. אם נקפיד על תזונה, אך לא נתאמן כלל – גם בכך לא יהיה די. השילוב המנצח הוא השמירה על הגוף גם בהיבט התזונתי וגם בהיבט של האימון הגופני.
השקעה באימון גופני יום-יומי, ללא הקפדה על התזונה שלנו - לא תקדם אותנו, וכל מאמצינו לא ישתלמו. אם נקפיד על תזונה, אך לא נתאמן כלל – גם בכך לא יהיה די. השילוב המנצח הוא השמירה על הגוף גם בהיבט התזונתי וגם בהיבט של האימון הגופני.
מטרת הספר להתמקד בדברים החשובים באמת, שאינם ידועים לכול, וזאת כדי לא לבזבז את זמנו של הקורא בקריאת דברים ידועים ומוכרים, להפריך סטיגמות רבות בנושא תזונה, ולשקף את האמת כולה. בספר רעיונות ומידע שיסייעו לנו להגיע לאורח חיים בריא יותר, שמיטיב עם גופנו לאורך זמן.
שגית זנדני, בעלת תואר שני ועובדת הייטק. נושא שיפור אורח החיים לבריא יותר נגע לליבה מאוד, ולכן במשך שנים קראה למדה וחקרה אותו והחליטה להוציא את המידע ואת מסקנותיה לאור כדי לשתף אותן עם הכלל.
"על תזונה ואימון גופני" מאת שגית זנדני, הוצאת צמרת, מדריך, לרכישה לחצו כאן.
"על תזונה ואימון גופני" מאת שגית זנדני, הוצאת צמרת, מדריך, לרכישה לחצו כאן.
מה קורה מאחורי דלת סגורה?
איך מתנהלים חיים עם סודות מעיקים?
האם ניתן ליצור שינוי?
בהתבוננות פנימית מפוכחת היא מדברת על הרע ועל הטוב שליוו אותה בחייה, תוך תיאור התחושות הקשות ולעומתן התחושות המעצימות שבהן הייתה שרויה.
לאחר פרימת הסודות מגיעה גם אריגת חיים חדשים המונעים בסקרנות, לימוד ואהבה.
הפתעה
אתמול ציפתה לי הפתעה,
ואיך לא הרגשתי.
אתמול — הבאתָ לי מתנה,
ואיך לא ידעתי?
היה לי כל כך נעים
לקלף את העטיפה.
לאט. לחוּש
את הריגוש
המטפס בקצות האצבעות
עם הרכּוּת המשתקפת
בעיניך, העוקבות
אחר שמחתי.
מתי עשית זאת
בפעם האחרונה?
כל כך נעים לקבל מתנה
ממישהו שאוהבים.
"פורמת סודות, אורגת חיים" מאת נורה בראל, שירים, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה