"ברגע שלמדתי לשחות, למדתי שיש גם גלים"
דוריאן פסקוביץ'
לפני מספר שנים באחת ההרצאות ששמעתי, נחשפתי לדמותו של דוריאן "דוק" פסקוביץ'.(1921-2014)
"דוק" כפי שכינו אותו כולם היה אדם מיוחד עם נסיון חיים וחכמת גלים. דוק היה אביהם של תשעה ילדים שהפכו למשפחת הגולשים הראשונה בעולם, אביהם הרוחני
וגורו של גולשים רבים.
מי שעקב כמוני אחר התנהגותו של הים, יודע שהרוח יוצרת גלים וכשהם מגיעים למפגש עם חוף הים, הם מתנפצים בעוצמה רבה, בזה אחר זה. ניתן לגלות כי הים
דוק היה רופא, מאמן כושר, תזונאי ופילוסוף מבריק. הוא העניק ביד רחבה את מורשתו ואהבתו לעם היהודי ולמדינת ישראל, חי בתחושת שליחות, הביא ארצה את
הגלשן הראשון והכיר לגולשים כאן את רזי הרכיבה על הגלים.
ככל שהתקדמתי בפרקי הספר בין הגלים מאת בועז רוה אוהב ים, סקיפר מיומן בזכות עצמו, שבה ועלתה דמותו של דוק מולי.
רווה אהב את הים משחר ילדותו. הילדות לחופו יצרה את החיבור שלא ניתן היה להתרה והוא שהפך ברוות הימים לחלק בלתי ניפרד מהווית חייו ובחירותיו לאורך השנים.
"משטר הרוחות בקיץ בחו התורכי היה כזה שבבוקר מוקדם אין רוח, ורק לאחר שעה אחת עשרה, בערך מתחילה לנשב רוח שמגיעה לשיאה בשעה שלש
אחר הצהריים לערך.
הגולט השכורה שלנו... היתה מתחילה להפליג מהמעגן בן שהתה בלילה בשעה שש בבקר, כשכולם עדיין ישנים. בשעה שמונה ושלושים זומנו החברים
לארוחת בקר על הסיפון האחרונה, שבו מוצב שולחן ענק מתחת סככת הצל. לאחר הארוחה שחינו שחיית בוקר בים האינסופי שסביבינו. ..." עמ' 185
יודע לספור הגלים מגיעים בסדרות של שבע, כאשר הגל השביעי בסדרה הוא הגדול והחזק מכולם.
אחרי כן, מגיעה סדרה של שבעה גלים נמוכים יותר. אחרי ההתנפצות ממהרים הגלים אל החוף ואט־אט דועכים עד שהופכים למשטח של בועות לבנות
הגולשות על החול הרך ונסוגות בחזרה אל המעמקים כדי שיוכלו לחזור ולהסתער.
הים שלי אותו אני אוהב, קבע לי במידה רבה את נתיבי חיי, כמורה הקובע את אורחות החיים.
ראיתי את כל ההרפתקאות שעברתי כחציית משברים. כשאתה שוחה בים ומגיע גל גבוה, אתה צריך
להחליט אם אתה צולל מתחתיו ונותן לו לשטוף ולעבור מעליך, או שאתה מנסה לשחות ולעבור מעל הגל. בכל מקרה, אתה צריך להתקדם נגד הגל. כך נהגתי גם בכל מיני מצבים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה