התפוח נפל רחוק מהעץ, אחי הנביאים לוחמי הצדק החברתי, ההפך מפלאפל, אילו הייתי, זמן חיים ופרשנוף - ספרים חדשים בשבוע הספר העברי

 

התפוח נפל רחוק מהעץ כתב עמיעד לפידות

מהן הסיבות שהמין האנושי וכדור הארץ נמצאים במסלול של התנגשות? מה הוא ייעודו של המין האנושי? מה צריך לעשות כדי לחולל שינוי שיציל את האנושות?

"השוטר היה כל כך מרוכז בעצם ההצלפה, שלא שם לב איפה מונחות רגליו. הוא מעד כשדחפתי אותו. הוא מעד על אותה לבנה ארורה שהייתה מונחת שם, לבנה שגלשה מערימת הלבנים שהעבד המסכן לא הניח בצורה מסודרת כי הוא עצמו קרס והערימה קרסה איתו. על זה שפך השוטר חמתו.
גם השוטר היה מסכן. המנהלים שלו הלחיצו אותו. כל עתידו היה בסכנה. הוא לא עמד ביעדים, העבדים תחת מרותו לא סיפקו את התוצאות הנדרשות. אם הוא לא יעמוד ביעדים עד סוף היום, הוא לא יקבל את שכרו, ואז מה יביא לבני משפחתו לאכול?
התסכול שלו היה מוחלט. הוא לא עמד בזה. הציבו אותו לשחק על לוח משחק שהוא לא רצה בו. מישהו ניהל אותו, החליט עבורו, קבע לו. לא רק אם הוא יאכיל את בני ביתו בסופו של יום, אלא גם מה יהיו רגשותיו.
החבטה בראשו הייתה קטלנית. הוא מת במקום."

ספר הביכורים של עמיעד לפידות מתאר את תפיסת הקיימוּת מזווית חדשנית ומקורית, שיכולה לסייע להבין איך הגענו עד הלום, ומה צריך לעשות כדי לצאת מהמשבר הסביבתי. בין השאר יובא הסיפור שמעולם לא סופר על משה רבנו, שככל הנראה היה הראשון שהבין שיש בעיה בתרבות שבה אנו חיים, ובמשמעות החברתית והסביבתית של הפערים בין שכבות החברה. בעקבות זאת, בורח משה ממצרים ועובר חוויות המעצבות את תפיסת עולמו ואת חזונו ליצור חברת מופת שתראה לעולם כי ניתן לעשות דברים אחרת, במציאות המשתנה. תפיסת העולם של המחבר, ובכללה ביקורת על המוטציה התרבותית שיצרנו כאן, נפרשת בהרחבה בספר זה, וכן מובאים כלים מעשיים המראים כיצד ניתן לחולל שינוי בעולם, בסביבה הקרובה ובחיים של כל אחת ואחד מאתנו.

עמיעד לפידות: הוא יזם סביבתי, בעל תואר ראשון בגיאוגרפיה ואקולוגיה ותואר שני בתכנון ערים בטכניון, רס"ן במילואים, יוצא שייטת הצוללות. היה ממקימי הקואליציה לבריאות הציבור. בנה את בית המגורים הירוק בישראל. יצר מודל של חקלאות בת קיימא. ראש תחום פסולת וקיימות בארגון אדם טבע ודין. אבן שואבת של ידע בנושאי הקיימות. זוכה פרס הגלובוס הירוק לשנת 2010. עם עמותת ארץ כרמל, אותה הקים, זכה בשנת 2011 בפרס השר להגנת הסביבה למצוינות סביבתית. עמיעד הוגדר בשנת 2013 כאחד ממאה האנשים מעוררי ההשראה בישראל.
"התפוח נפל רחוק מהעץ" מאת עמיעד לפידות, הוצאת צמרת, מחיר 89 ש"ח, לרכישה ישירה לחצו כאן

אחי הנביאים לוחמי הצדק החברתי מאת דניאל ויצמן

דומה כי כל מי שהיה כאן לפני עשור, זוכר קרוב לוודאי את אותו הקיץ כשהמחאה החברתית התחילה בתל אביב והתרחבה ממנה לאזורים רבים במדינה. 
המחאה החברתית הגדולה של 2011 השפיעה עמוקות על כלל החברה. באותם הזמנים, התבונן המחבר בחבורת המפגינים ומצא בהם נציגים מכל המגזרים. הגורם המאחד ביניהם היה: “תחושה של רמיסת הזכות הלגיטימית לחיות בכבוד". נושאים כגון: יוקר המחיה, הבדלים בין שכבות העם, ישראל הראשונה השנייה, ואולי גם השלישית, ריסוק מעמדן של השכבות החלשות; של הדלים, הגר, היתום והאלמנה, הקשישים, (חלקם שורדי שואה), בודדים, עריריים, ניכור חברתי בניצוחם של מוסדות השלטון. כל אלה ועוד עמדו לנגד עיניו של המחבר, שצלל באוצרות המקרא אל “אחיו הנביאים" ובדק איך הם הצליחו כבודדים לגרום למהפכה, שתצליח להיטמע בתודעה ובדברי הימים של ההיסטוריה ועם המידע הזה לחבר, תוך מלאכת מחשבת בין עבר להווה, מתוך הנחה, שמה שעבד בעבר, יעבוד בעתיד, וכך ליצור שינוי. 

ספר זה הוא השראה פורתא לכל קורא להביא אולי לשינוי המיוחל בחברה הישראלית.

"ספר זה הוא ניסיון לנתח את סוגיית הצדק החברתי אצל נביאי ישראל. נאתר את המודלים הספרותיים שבהם השתמשו הנביאים השונים, נתעכב על ניתוח המליצות (הלשונות הפיגורטיביות — מטאפורות) הקצרות, וננסה להבין את התמונות הרב עוצמתיות שהציג כל נביא לקהל צופיו ושומעיו.
נושא הצדק החברתי נחקר ונלמד, אבל סוגיית המודלים הספרותיים הקצרים לא נחקרה לעומק. אותם המוטיבים נשארו לוטים בערפל. בספר זה נציג כמה מהם בפני הקורא, וננסה לפענחם. לאחר קריאה מדוקדקת של הטקסטים נגלה מודל ספרותי שלא נחקר עד כה, מודל אשר חוזר על עצמו בנבואות רבות בספר זה.
הקדשנו לכל נבואה ונבואה פרק, ונוכחנו לדעת שנפתח צוהר חדש להבנת הכתובים. אנו מקווים שנצליח להכניס את קהל הקוראים למנהרת הזמן הנבואי, והם יצליחו לחוש כמונו את עוצמתם של המנהיגים הדגולים האלה ואת מסריהם לדורות." (תוך המבוא לספר)

הרב ד"ר דניאל ויצמן, כהן כרב הקהילה היהודית במקסיקו סיטי ונציג המחלקה לחינוך מטעם ההסתדרות הציונית העולמית בעיר טורונטו שבקנדה. מרצה למקרא במכללת אורות ישראל (רחובות) ומכללת תלפיות (חולון).מרצה אורח באוניברסיטאות בחו"ל, בשנים האחרונות עוסק בהתנדבות בהסברה יהודית ישראלית בקרב מדינות אמל"ט (אמריקה הלטינית) כפעיל באוניברסיטאות נגד ה-(BDS (Boycott, Divestment and Sanctions.שיטותיו החינוכיות הייחודיות מקנות לו מעמד סגולי בקרב רבים מתלמידיו ושומעיו זהו ספרו הרביעי העוסק בחיבור העבר עם הווה.

"אחי הנביאים לוחמי הצדק החברתי" מאת דניאל ויצמן, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן

ההפך מפלאפל מאת אלון שמילוביץ (בוסר)

"הסתכלתי על אבא מהמראה של הנהג, והא חייך לחלון ועשה פרצופים של "לא מאמין". חייכתי לעצמי, כי ניצחתי אותו קצת.

הגענו לכניסה לשביל, אבל שמענו את המים עוד מהאוטו. הם געשו, התפזרו לכל מקום. שלוליות גדולות בכל פינה, גם בפינות הרחוקות מהמפל. פברואר היה קר. אפילו בפתח תקווה הייתי חייב שתי שכבות.
העצים ירוקים ומרוצים, המים דוהרים בין מפל למפל. בדרך למטה ראינו מישהי ליד הצוק, עוצמת עיניים ועומדת על רגל אחת.
"מה אתה אומר, היא תתאבד?" הוא חייך והתקדם בשביל.
"רק מהקור היא תמות, בלי הנפילה," עניתי." (עמוד 15 בספר)

לפעמים כשמחפשים משהו בכיסים, מוצאים דברים אחרים כמו כסף קטן או מסטיק מעוך. אחרי כמה זמן יתברר שמה שחיפשתם היה תקוע במקום שבחיים לא חשבתם עליו. הפתרון הוא להפסיק לחפש. רק אם תשתעבדו לכאוס ותגרבצו בנונשלנטיות בסלון - פתאום תיתקלו בו.

אך ספר בדרך כלל אינו תקוע במקום לא צפוי, לרוב הוא נמצא בחנות הספרים או בבית. ובספר תמיד אפשר למצוא את מה שמחפשים – גם אם מתאמצים וגם אם לא.

מתי בפעם האחרונה קיבלת גֵּ'ט לֵב? למה זקנים רצים בבוקר?
האם כוכבים מכורים למשאלות? מה ההפך מפלאפל?
מקבץ סיפורים קצרים. בהם תמצאו תשובות לשאלות שלא חשבתם לשאול, ופיסות של אנושיות.

אלון שמילוביץ (בֹּסֶר), בן 22. כתב תחת השם "בוסר" ברשת, בתחרויות כתיבה\ פואטרי סלאם מגיל 15. את הספר כתב כשהיה לוחם בצבא, בבית לחם. שם הקריא לראשונה סיפורים שהמציא לחבריו מהפלוגה. הסיפורים נאגרו במשך ארבע שנים, ולאחר השחרור השתתף בסדנת כתיבה בה הספר קרם עור וגידים. זהו ספרו הראשון.

"ההפך מפלאפל" מאת אלון שמילוביץ, הוצאת צמרת,  לרכישה לחצו כאן

אילו הייתי מאת רחלי חיון

השיר שלי
לכתוב את
השיר שלי.
לכתוב
את המילים
שמייחֲדוֹת
רק אותי.
לכתוב את
היותי אישה
ואם לילדיי.
לכתוב ברינה,
לכתוב בעצב,
לכתוב כשניתן,
לכתוב בַּחֲטָף.
לכתוב בעמידה,
לכתוב בישיבה,
לכתוב אף
בשכיבה -
העיקר לכתוב.

להוציא את הפוסט
ולומר שלום
למילים הנחמדות
והמחייכות.
לכתוב בחשיבה,
לכתוב בזרימה,
לכתוב כמשהו
מוגדר ולכתוב
בהבזק של הרגע.
העיקר לכתוב
ושום דבר אחר
לא חשוב בחדר.
אז לסיכום נסכם
שכתיבה היא
בחוּבִּי ולי יש
חובה להמשיך לכתוב
לא רק בשבילי
אלא
גם בשבילכם,
ידידיי וחבריי.

כנות רבת-עוצמה עולה מבין המילים בספר השירים הנהדר של רחלי חיון. היא כותבת על הנפש, על הדמיון, על עולם חדש, על אושר, על הטבע וגם על הכתיבה. אף אחד מהשירים אינו מסב הרגשה דומה לזו של השיר שלפניו. בעדינות וברוך רוקמת רחלי חיון חוטי רגשות מפרפרים ונותנת להם שהות, זמן להתבוננות. כל שיר תופס חלק אחר בנשמה ונוגע בקרביים, וכל אחד, גם מי שלא קרא שירה מעולם, יוכל למצוא את עצמו בכתיבתה, להתחבר למילותיה ולהתרגש ממנגינתן.

אילו הייתי
חולמת חלום טוב,
רואה את מפת חיי,
מסתכלת על הנוף
שמחיֶיה אותי.

אילו הייתי גוף,
עם כנפיים שעפות
לעננים.
אילו הייתי נשר
שמחפש את מזונו
בעיניו הצוללות.
אילו הייתי אני
בלי מעצורים,
יודעת מה יקרֵב
אותי
הכי קרוב,
הכי קרוב,
אליי ואליו,
שם ברקיע
הכחול.

עיניי נהנות
מהנוף הדומם.
זרימת הרוח קלילה,
העצים רחוקים מחלוני
והחרמון שם במרומים.

אילו הייתי גוף,
עם כנפיים שעפות
לעננים.
אילו הייתי נשר
שמחפש את מזונו
בעיניו הצוללות.
אילו הייתי אני
בלי מעצורים,
יודעת מה יקרב
אותי הכי קרוב,
הכי קרוב,
אליי ואליו
שם ברקיע
הכחול.

ועכשיו זה הזמן הנכון
להיות אני
ולחלום דמותי
באור היום,
באור הערב
ובאור הלילה הנוצץ.

אילו הייתי גוף,
עם כנפיים שעפות
לעננים.
אילו הייתי נשר
שמחפש את מזונו
בעיניו הצוללות.
אילו הייתי אני
בלי מעצורים,
יודעת מה יקרב
אותי הכי קרוב,
הכי קרוב,
אליי ואליו
שם ברקיע
הכחול.

אילו הייתי" מאת רחלי חיון, שירים, הוצאת צמרת, לרכישה ישירה לחצו כאן

זמן חיים מאת אמיר קופמן

חדש, נוגע ואישי רואה אור בימים אלו ספר השירים מאת אמיר קופמן המקבץ מונולוג עם חיים, עם מות ועם אבא. ספר אישי מקרב ומרגש.
המונולוג נולד מתוך טלטלות חוויית החיים, אובדנם, התחיותם והתעלותם – דרך התפתחות עמוקה בנפש המשורר ותעצומותיה.

שנות חיים – תוך התבוננות מתמשכת – אפשרו לַמונולוג הפנימי עם החיים להיווצר, וזאת בְּמבט הפונה אל החיים הסובבים, אל הרבדים הפנימיים ואל מה שלמעלה מהם.

דרך הווייתם של אובדן האב והאבל היא שהייתה האור והזרע לגיבוש תובנות רבות על מהות החיים והמוות, ואפשרה לַמונולוג עם המוות – ועם האב – להיוולד.

אוֹתוֹת

וְאֵלֶּה הַמִּלִּים
צְרוּפוֹת אֱלֵי שַׁרְשֶׁרֶת מְעִירָה
לַחְווֹת אֶת אֵלּוּ הָרְגָעִים
לָהֶם צְלִילִים,
לָהֶם מַרְאוֹת הַזְּמָן,
לִדְאוֹת

וְאֵלּוּ הַגַּלִּים
לָשֵׂאת אוֹתְךָ בְּכָל אוֹרוֹת וּמַשָּׂאוֹת,
הֵם אֵלּוּ הַכֵּלִים,
הַמַּתָּנוֹת לְךָ שֶׁכָּאן,
לָגַעַת הַמַּהוּת לִחְיוֹת,
לִשְׂחוֹת

וְאֵלּוּ הַחַיִּים
לָהֶם נִקְרֵאתָ וְהוּבֵאתָ וְגִלִּיתָ,
אוֹת לְאוֹת לְאוֹת,
כָּל חַיֶּיךָ הֵם מַסָּע לִרְצוֹת,
לִקְלֹט,
אוֹתוֹת

כתמונת סרט חיים זורם, שירי המונולוג נבנים נדבך אחר נדבך. זאת, החל במבט הפתיחה הכולל אל החיים, בתנועה מעמיקה פנימה, בתהליך של חוויית הדעיכה המתפתחת, בעוצמותיהן של נגיעות האור המתגבר ובהשראתן של נשימות הרוח – וכלה במרחבים הפנימיים המתבהרים ומתחברים בשאיפה מעלה מעלה.

מסע הספר נפרש בשירים בוחנים ונוגעים, רגישים ועשירים בדימויים מפתיעים ובניגודים דקים הכוללים תערובת של תחושות סותרות אך משלימות. כל שיר הוא עולם ומלואו, ובקו זרימתם פועמים השירים ומתמזגים בגווניהם, בחדותם ובנגינתם.

ספר זה מתאר את רגעי המבט בשבילי החיים בסערות ובתובנות, בהתחדשות החיה והמְחַיָה, בפריחת הארצי ובהתגבשות הרוח – עד נשימתו של השקט הפנימי. שני ספרי המשך מכוונים להתקדמות במשעולי הדרך הרוחנית הפנימית.

הספר כולל 18 עמודי צבע עם תמונות מתוך 'זמן חיים', סדרת עבודות אומנות דיגיטליות, אמיר קופמן, 2019.
זמן חיים מאת אמיר קופמן, שירים, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן



פרשנוף-פרשה ונוף מן המעוף מאת יוסי מרצבך
פרשת השבוע, טקסט מחמשת חומשי התורה, נקראת מדי שבת בבית הכנסת זה כ- 2,000 שנה כמעט ללא שינוי. השפעת התורה על העם היהודי עצומה, אך גם השפעתה על שאר העולם גדולה ביותר. למעשה, חמשת חומשי התורה הם הטקסט המשפיע ביותר בעולם כולו. 

בימים אלו רואה אור פרשנוף – פרשה ונוף מן המעוף, אלבום דרשות קצרות על פרשות השבוע וצילומי נוף פנורמיים של יישובים שצולמו באמצעות רחפן. לכל פרשה רעיון וצילום אווירי של יישוב בארץ ישראל הקשורים לאותה פרשה. הצילומים מלווים בדברי הסבר, מה ניתן לראות בתמונה, קצת היסטוריה והקשר המיוחד של המקום לאותה פרשה. הצילומים מתמקדים ביישובים ביהודה ושומרון כדי להכיר לקורא יישובים, אשר לעתים נדמה כי הם רחוקים מן העין ורחוקים מן הלב, להראות את יופיים ואת הנוף הנשקף בסביבתם.

השבת ב' תמוז תשפ"א נקרא בבתי הכנסת "פרשת קרח" וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי (ט"ז, א) בפרשה זו מופיעה המילה "יצהר" פעמיים. יצהר הוא אביו של קורח והוא גם שמן משובח הניתן תרומה לכוהנים.

הישוב יצהר מצולם בהקשר לפרשה ראו פרטים עמודים 158-159 בספר. 

בכל דרשה בספר ניתן למצוא תובנות חדשניות ומעניינות בנושאים כגון, חינוך, התייחסות לחיים, משפחה, הבעיה הדמוגרפית, אמונה באלוקים ועוד. הדרשות מכילות מגוון של ציטוטים מחכמי הדורות, מעוררות למחשבה מעמיקה בכל מיני תחומי חיים הקשורים לחיינו, ואף מי שלא אמון על ספרי הקודש, ימצא בהן טעם.
קצת עליי, מהנדס מחשבים בחברת היי-טק, אוהב לעסוק בתורה ולטייל בכל רחבי ארץ ישראל. בספר זה הבאתי לידי ביטוי שתי אהבות אלה.
אני שמעולם לא הייתי קרובה לפרשות השבוע שמחה לומר שזהו אלבום נפלא ומרגש!
פרשנוף-פרשה ונוף מן המעוף מאת יוסי מרצבך, הוצאת צמרת לרכישה ישירה לחצו כאן.

ריקי ברוך