יום שבת, 29 ביולי 2017

"קורות חיים" רומן מאת אמנון דביר


"הסיוט התחיל אמש. האמבולנס טס בצווחות סירנה לוהטות לעבר בית החולים וקיפץ על הכביש. באחת הקפיצות חל עלי הפסוק הידוע: נעתקה נשימתי. וגם הפסוק: ופרחה למעלה. בבת אחת פסקו הכאבים העצומים והמייסרים ושקט אטום השתרר. נותרנו רק אני וגופי, אני ונשמתי, אני ואני.
התחלתי להתרומם מעלה־מעלה בשכיבה מאוזנת ושקטה. הטיתי את ראשי מטה, וראיתי את עצמי שכוב על מיטת האשפוז שבלב האמבולנס ופני נשואות לעברי. נטע ונועם ישבו משני צידי המיטה והביטו בי. העוצמה השקטה המריאה יחד איתי למרומים. היא עטפה אותי כנייר
אריזה והגנה עלי מפני החיים. בדרך לגיהינום עצרתי לרגע קט בתחנה קטנה של גן עדן..."





'קורות חיים' הוא רומן מסעיר ויוצא דופן, הן בצורתו הספרותית והן בתכניו הנפשיים העמוקים והמתריסים. חיים נכלא במחלקה סגורה של בית חולים פסיכיאטרי בעקבות התקף פסיכוטי, והוא קרוע בין הכמיהה למצוא מחסה בטירוף ובאשפוז לבין הכמיהה לזכות שוב בחירותו, ולחזור לחייו האינטנסיביים מחוץ למחלקה.

הרומן מתרחש בשני מישורים מקבילים, מישור המציאות האפרורי והמרוקן של המחלקה הסגורה ומאושפזיה, ומישור הזיכרון היצירתי הרווי בחופש, דמיון ופנטזיה. בין שני המישורים מתנהלים יחסי גומלין מתמידים: דמויות מעברו של חיים שבות ומתגלות בין המאושפזים במחלקה, וביניהן אהובת נעוריו ואהובתו בהווה, ואילו המאושפזים, מצידם, יוצאים עם חיים שוב ושוב לטיולי תודעה מסתוריים בזמן ובמרחב.
לסגנון הכתיבה המיוחד והסוחף של דביר אין כמעט תקדימים. המציאות והתודעה נמצאות בתנועה מתמדת. 

"אני יושב על מיטתי ומביט בערימת העיתונים הישנים הפזורה על סדינים מוכתמים, כתושים ומקומטים. אני קם ופוסע על רצפה מזוהמת, עומד מול שולחן עמוס במטבח ומביט בעזובה המאובקת. פיסת לחם טבולה במים שוכבת ירקרקה בצלחת עמוקה. שרידי טונה צהבהבים מבצבצים מתוכה. אני חוזר לאיטי ונוחת על המיטה. שוב אני משתרע ובוהה, מתפלש בתוך עצמי. מתוך ריקנות תהומית צץ הדיכאון."


קורות חיים הוא בעצם סיפור מסע – מסע אל תוך עולמם המסתחרר והמתערבל של הזיכרון, המוזיקה, הספרות, הפנטזיה הארכיאולוגית והמיתולוגית, הכמיהה, הפחד והתקווה.

ד"ר אמנון דביר הוא היסטוריון, חוקר אמנות וארכיאולוג, ועוסק בשיקום נפגעי נפש. היה בעל תפקיד בכיר בתחנת אל-על בחו"ל, עורך מדעי, עיתונאי, גנן ומעצב גנים, מנהל חנות ספרים ומפיק תיאטרון. בין ספריו: סוגריים (עולם חדש, 2014), עיזבון שוויצרי (עקד, 1989). פירסם גם ספרי מחקר בהיסטוריה של האמנות ובארכיאולוגיה.



ריקי ברוך


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה