יום שלישי, 25 ביוני 2019

שלושה יוצרים נמר רטוריקת הפופוליזם-המאבק על ההגמוניה. ספר חדש מאת פרופ יהושוע גתי








אנו מצויים בעידן של שיטפון מילים כתובות ומושמעות. ברשתות החברתיות, בבלוגים, ברדיו ובכל דרך אפשרית. כולם מרעיפי מילים ומתסיסים. המילים המרחפות באוויר פועלות. הן מגרות דעת קהל ויוצרות מצבים. בולטים בימנו אי רגישות לשונית, מוסרית ואישית של השתלחויות חסרות תקדים. מילים מלבות קהלים ופוגעות באופן אישי.












קיימות הגדרות מספר הגדרות למונח פופוליזם. המשותף לכולן הוא החשד כלפי העילית, כלפי הפוליטיקה המרכזית וכלפי המוסדות הממסדיים. הפופוליזם רואה עצמו כמי שמדבר למען ה"אנשים הנשכחים". האומנם?

בפופוליזם יש "אנחנו" מול "הם" והוא מופיע בחברה בעתות של קונפליקטים סביב הכללה או הדרה של קבוצות מדרגה משנית החותרות להגמוניה.
הפופוליזם מכוון את מסריו לנקודות הרגישות בקרב הציבור ונוגע בדאגותיו החברתיות והכלכליות תוך שהוא נוטה להציע פתרונות קסם לבעיות הרות גורל. 

"הרטוריקה עתיקת יומין" מבהיר פרופ' יהושוע גתי מבכירי חוקרי הרטוריקה במבוא לספרו החדש: שלושה יוצרים נמר-רטוריקת הפופוליזם-המאבק על ההגמוניה".
הסופיסטים, אדריכלי הרטוריקה של יון העתיקה וביניהם אריסטו, סברו כי הרטוריקה היא שתמתן את האלימות הפיזית באמצעות נאומים המתבססים על תפיסות משותפות לקהל ולנואם. 
ספר זה עניינו רטוריקה פוליטית. עיקרו עיצובם של המסרים הפוליטיים-חברתיים בחברה הישראלית. הספר מתמקד ברטורית הימין עם שימת דגש לתופעת הפופוליזם הישראלי תוך הצבת נאומי השרה מירי רגב מול המשפטנית איילת שקד. עוד נוגע הספר בשיח השמאל הישראלי באנלוגיה-השוואה לשיח הימין ואיכותו הרטורית. 

בספר, מביא הכותב דוגמאות ממשיות לכך שהמילים הן בבואות חברתיות המשקפות את אופי החברה עד שבכוחן להובילה. גתי חושף את מאבקי החברה הישראלית תוך הצגת תשקיף של הרטוריקה הישראלית הפוליטית העכשווית בשים לב לשיח הפופוליסטי. 

באופן מובנה תוך הבאת אינספור דוגמאות ממשיות מנאומיהם של אנשי פוליטיקה ואנשי רטוריקה מן העבר עוסק גתי במבנה הנאום ובדרכו לאוזני ולב הקהל. דומיננטיות הפתיחה, סוגי רטוריקה, הנאום הלעומתי, הנאום הפופוליסטי על חלקיו בהם ישולבו תאטרליות, הכפשות אישיות ומילות הפרדה ואיום. מיצוב המנהיגה במקרה מירי רגב. הממסד בראי הרטוריקה החברתית תוך התמקדות הקריקטורה הפוליטית-שוב מירי רגב. 
ניתוח הנאומים של איילת שקד מגלה כי הרטוריקה שלה אינה כשל מירי רגב. שקד מתבססת על רעיון של "חוכמת ההמונים". מירי רגב מצליחה למצב עצמה במרחב השיח הפוליטי תוך שהיא משלבת בנאומים התפרצויות מכוונות מטרות-לשבור את העילית התרבותית ולהראות שהפריפריה היא בראש סדר  העדיפויות שלה. 
מניתוחי נאומיו של נתניהו טוען גתי כי מנהיגים שנויים במחלוקת שהותירו חותם על היסטוריית העולם, הצליחו לעלות לשלטון בזכות נאומים מהסוג שנוהג בהם נתניהו נאומים המתבססים על הפחדה ואיום. 
נאומי ימין נוספים מובאים בספר להם מייחס גותי תוקפנות ושיח מתלהם ומלהיב, נאום הפונה לרגשות הציבור ולא להגיון שלהם. לעומת נאומי השמאל מאופיינים ברטוריקה רציונלית. הם מתווכחים, מחפשים הגיון והסברים ובכך על פי גתי טמון כישלונו של השמאל. 




הפתגם הסיני "שלושה אנשים יוצרים נמר", מצביע על האבסורד בטיעון של רטוריקת ההמונים: יש נמר משום ששלושה אנשים אמרו שיש נמר, ומשום שהאחרים מאמינים להם.
לכתיבת הספר חברה גם ד"ר דולי לוי, חוקרת, מרצה בכירה וראש תוכנית המצוינים במכללת לוינסקי.









שלושה יוצרים נמר רטוריקת הפופוליזם-המאבק על ההגמוניה
כתבו: פרופ' יהושע גתי, דולי לוי
כריכה רכה
235 עמודים
הוצאת אסיף
























ריקי ברוך


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה