שני קבצי סיפורים משובחים ורומן מפתיע ומרתק בסקירת הספרים שלפניכם.
"מנחם בחן אותה ארוכות בשעה שחלפה בזריזות במעברים הצרים שבין מדפי הירקות, וכשראה כי היא מתלבטת, המליץ על זן ירק שונה מזה שהושיטה את ידה לקחת. הוא שאל לכוונותיה בבחירת הירקות, אם לבישול או לאפייה, וייעץ לה על טיבם. איילה הקשיבה והנהנה, וחלקה עימו את מטרת בחירת הירקות לבישול, על פי מרשמי תבשילי ירקות הונגריים. הצהרה זו עוררה את סקרנותו, והוא שאל למוצאה ולמוצאם של הוריה. משהבין כי ילידת הארץ היא אך למדה את רזי הבישול מאימהּ, נחה דעתו. הוא שאל אם היא מרבה לבשל או קונה בדרך כלל מאכלים מוכנים. איילה הסבירה בחיוך כי הבישול אהוב עליה, וטעמם של תבשילים ביתיים עולה על מזונות הנשלחים ממסעדות. גבותיו של מנחם התרוממו, כאילו ציפה לתשובה שונה מזו שניתנה." (עמוד 11 בספר)
איילה, אומנית רב תחומית, מספרת את סיפוריה לאורך ציוני דרך בחייה המקצועיים והאישיים: הילדות בחיפה בצל תקופת הצנע, החשיפה למתחים עדתיים בתקופת השירות הצבאי, החיים בירושלים על כל גווניה וניגודיה והמעבר לשכונה ותיקה ברמת גן שמנסה להתמודד עם שינויי הזמן. כל אלה פותחים בפניה של איילה צוהר להצצה אל המרקם החברתי בארץ על קיבוץ הגלויות שבו.
בין היתר, נוגע הספר בטראומת השואה המשפחתית והלאומית. בפרק "לא שוכחת ולא סולחת" מציגה המחברת את הדילמה שקיימת עדיין בקרב בני דור שני ושלישי לשואה בקשר ליחסים עם גרמניה והביקורים בה. האם יש מקום להתקדם ממשא הזיכרונות וחרדות הקשורים לשואה?
בסיפור "בשל חופן צימוקים", בפרק "כי אני שווה" ובפרק "עוד יום רגוע" מטפלת המחברת בתופעות של אלימות כנגד נשים וילדים והזנחה בחברה הישראלית.
"רחל העובדת הסוציאלית , ניסתה לדובב את הילדה, אם כי ידעה כי סביר להניח שהילדה לא תגלה מי פוגע בה. במקביל בירר ד"ר מרון במחשב אם הילדה הגיעה כבר לחדר המיון בתקופה האחרונה. התמונה שהתקבלה הייתה קשה. אסנת הקטנה הגיעה כשבע פעמים נוספות לחדרי מיון שונים, לעיתים ... בכל פעם הייתה סיבת האשפוז- לפי עדות האם - גמלוניותה של הילדה וחוסר הזהירות שלה" (עמוד 88 בספר)
בסיפור "ילדים של אנשים אחרים", אנו קוראים על מערכת נישואין חריגה, שמתרחשת לעיתים בחברה הישראלית. האם הביולוגית הפכה לכינור שני בהרכב המשפחתי, את בנותיה גידלה האישה הראשונה, ואילו היא באחרית ימיה מטפלת ומגדלת ילדים של אחרים בשכר.
בסיפור "שלוש כפות עץ", מסכמת איילה את סדר החשיבות בחייה שנתנה לחפצים בעלי ערך רגשי בלבד, ולא לתכשיטים או חפצי בית אחרים.
בסיפור "לשמר חיים אבודים", עוסקת המחברת בעליבותה של הזיקנה, של הדילמה של בני המאושפזים - האם לנתקם ממכשירי ההנשמה, כשברור שאין כבר פעילות מוחית וגם על התמודדותם של רופאים עם דילמות מוסר אלה.
ד"ר עיינה פרידמן, ילידת חיפה שמתגוררת כיום ברמת גן, היא אומנית רב תחומית (פיסול, צילום, מיצב ומיצג) ואוצרת תערוכות אומנות שמתמקדות בעיקר בנושאים חברתיים. עד כה פרסמה שנים עשר ספרי ילדים, שעוסקים אף הם בנושאים חברתיים. "דווקא אשכנזייה נחמדה" הוא הרומן השני שלה למבוגרים אחרי "שיק פריז", שיצא אף הוא בהוצאת אוריון.
ד"ר עיינה פרידמן מספרת: "הספר מעלה אנקדוטות מחיי האישיים ומניסיוני בעיקר מתקופת הצבא, מהשיכון לזוגות צעירים בירושלים וכיום בעיר רמת גן. הסיפור "החיים ב'זום'", דן בהשתנות אורחות החיים בחודשים הארוכים מאז התפרצות המגיפה ובמחשבות שהטרידו - האם להמתין לעתיד יותר ברור ובהיר עם העבודות או להחליט על הפסקת תחום היצירה, שנראה תמיד בתקופות מלחמה כ'מיותר'".
"כרגע אני עוסקת במקביל בכתיבת שני ספרים. האחד הוא ספר שירים שיהיו בו תצלומי יצירות שלי, והנוסף - רומן שמרחיב למעשה את אחד הסיפורים בספר הנוכחי. הפרק נקרא 'החיים במגדל', כשאת גלריית הדמויות והאירועים בסיפור הזה אני מרחיבה לספר".
"דווקא אשכנזייה נחמדה" מאת עיינה פרידמן. הוצאת הספרים "אוריון", 158 עמודים. מחיר לצרכן 68 ש"ח. ליצירת קשר עם הסופרת: 054-4682108 . להשיג בחנויות הספרים המקוונות וכן בחנות ההוצאה בקניון ערי החוף, רחוב סחרוב 19, ראשון לציון ובאתר
משהו היה חסר לי. קצב פעימות הלב כבר לא התנגן במנגינות שאהבתי אלא רק בקולות צורמים. רציתי ללמוד לנגן על כלים נוספים בתוך הנשמה, ולהרכיב מחדש את מנגינת חיי מהתווים הנכונים.
אז הובלתי את עצמי כל הדרך לאיבוד אי שם בדרום אמריקה, במסע לא מתוכנן של אדם אחד, שארך שלושה חודשים." (עמוד 7 בספר)
"רגע אחד של אומץ" הוא אסופת סיפורים
קצרים, מרגשים ונוגעים, שנכתבו במהלך טיול בדרום אמריקה שאליו יצאה הכותבת בגיל 27, לאחר שירות קבע ממושך ורגע לפני "החיים האמתיים".
מקובצים בספר סיפורים
חשופים וכנים שחוותה בעצמה או כאלה שפגשה בדרך ונתנו לה השראה לחיים. משולבת בהם
פרשנות מעולם הקואצ'ינג, שבעזרתה הקורא יוכל לעבור אימון אישי תוך כדי הקריאה.
שלי חייקא:
"רגע אחד של אומץ הוא כל מה שהייתי צריכה באותו הלילה כדי להסתכל עמוק
בעיניים המשתקפות אליי במראה ולהודות שאני צריכה שינוי. משהו היה חסר לי. קצב
פעימות הלב לא התנגן במנגינות שאהבתי אלא רק בקולות צורמים. רציתי ללמוד לנגן על
כלים נוספים בתוך הנשמה, ולהרכיב מחדש את מנגינת חיי מהתווים הנכונים. אז הובלתי
את עצמי כל הדרך לאיבוד אי שם בדרום אמריקה, במסע לא מתוכנן של אדם אחד, שארך
שלושה חודשים. כמאמנת מנטלית, החלטתי שהפעם הסנדלר לא ילך יחף. כתבתי לעצמי מטרות
לטיול, בדיוק כמו שאני מלמדת את האנשים שאני מאמנת – כאלה שידרשו ממני להתמודד עם
הפחדים ועם החולשות שלי ושיעזרו לי לעצב את האדם שאני רוצה להיות".
"רגע
אחד של אומץ" מאת שלי חייקא. הוצאת "ספרי ניב", 134 עמודים. מחיר לצרכן 74 ש"ח. ניתן להשיגו
בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת, או באתר ההוצאה.
*****
בימים אלו רואה אור הספר "גורלו של מהמר". רומן פשע מרתק המספר סיפור חיים מרגש.
ג'ו פגן נולד כיוסי אפרגן למשפחה מסורתית שעלתה לארץ ממרוקו ונקלטה יפה בארץ. ליוסי, צעיר האחים, תכונה מיוחדת, זיכרון צילומי מדהים. רצה הגורל ואירוע בילדותו גרם לו להיות אובססיבי לממון. אובססיה זו הפכה אותו למהמר על גורלו, שעיתים הנסיק אותו לגבהים ולעיתים הפיל אותו לתהומות.
"גורלו של מהמר" הוא ספרו העלילתי השני של מרדכי מורד דוד. קדם לו הספר "מאבק החיים בארץ נולדת". מרדכי הוא משפטן, מחבר ספרי ילדים ומאמרים פובליציסטיים ומתרגם את משלי יהדות בבל בחרוזים.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה