נולדתי בארץ ישראל להורים שעלו ארצה מתורכיה (אבא) ומדמשק (אמא), נפגשו בפלמ"ח והקימו תא משפחתי מפואר שהפך לשבט גדול ושורשי. אני צברית בכל רמ"ח אברי ומעולם לא ידעתי מהי התמודדות אמיתית של עולה בארץ זרה שמנסה להרגיש שייך אך נתקל במהמורות, חסמים, אנשים ואתגרים. בימים אלו רואה אור ספר חדש דקלים על האספלט. רומן עברי על העלייה הרוסית של שנות ה-90, מאת הסופרת והמחזאית ילנה אולנובסקי.
31 שנים חלפו מימי העלייה הגדולה מברית המועצות. כמיליון עולים הגיעו לישראל, מדינה שאת מנהגיה, שפתה, תרבותה או אקלימה לא הכירו. מדינה שכמו במערכון האלמותי של "חבורת לול" - תמיד לועגת לקבוצת העולים שהגיעה לפניה. מה עבר על טניה, אולג, רינה, מאשה, איגור, לידיה, וולודיה, יולקה וחבריהם עד שעלו ומאז שעלו? מהו אותו גורם חמקמק שהופך עולה חדש - לישראלי?
באותן שנים קלטה חיפה כ-59 אלף עולים, מספר שהיווה כחמישית מכלל תושביה באותה עת. הנתון היבש מגלם גם את הקושי למצוא עבודה, את החשש של התושבים מפני ה"חדשים" ואת ניצולם ומצד שני, את רצון הברזל של העולים להתמודד ולהצליח, ואת אימוץ הסיסמה "יהיה בסדר".
הרומן, שנכתב ברוסית ותורגם לעברית, מנגיש לקורא הישראלי את התרבות ואת חייהם ומנהגיהם של העולים, השואפים להתערות בחברה מחד ולשמור על זהותם מאידך. בהגדרת ה"קורא הישראלי" כוללת אולנובסקי גם את "דור 1.5" - ילדי העולים, שעלו כילדים או כבני נוער וגדלו בישראל או הנכדים, שחלקם כבר לא קורא ברוסית. "היה לי חשוב שהישראלים יבינו. שיכירו. שידעו שלא הכל מובן מאליו, שמה שאתה במקום אחד לא בהכרח הוא מה שתהיה במקום אחר, שלאהבה יש פנים רבות ושלא משנה אם אתה צבר, עולה ותיק או עולה חדש – כולנו ישראלים", היא מסבירה.
הספר מלווה באיורים של הצייר אדוארד ברסלר. תרגום: דיאנה פריירה. אגודת "יוניטי ארט" לקידום אומנים ואומנות, בה חברה אולנובסקי – מציעה בימים אלה את הרומן ב-90 ש"ח.
לפרטים והזמנות: מריה פרייגר, יו"ר "יוניטי ארט", טל' 054-3544218
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה