"קו 995 מבאר שבע עמוס עד אפס מקום. השעה רק רבע לשבע בבוקר. ככה זה כשאתה דרומי ואתה חייב להגיע מוקדם לאנשהו.
שלט גדול התנשא מולי: ברוכים הבאים לבסיס שלמה. על שם שלמה שמיר, שהתמנה בשנת 1950 למפקד השלישי של חיל האוויר הישראלי.
איזה כיף. התקדמתי אל שער הבסיס. אזור הקבלה הזכיר לי את הבנק. פקידה מהעבר השני של הזכוכית מתקשרת עם העוברים והנכנסים, ואנשים בעלי רשות כניסה מוסדרת נכנסים עם כרטיס. מעניין מתי לי יהיה כרטיס?
״היי," פניתי לחיילת בבקרת הכניסה. "הוצבתי פה היום.״ הצגתי לפניה את צו ההצבה.
״תמתיני בצד, אני אתפנה אלייך,״ ענתה בקוצר רוח. לא הייתי מגדירה אותה כנחמדה, חשבתי לעצמי.
ישבתי במקומי וצפיתי בעוברים ושבים. חיילים נכנסו, וגם קצינים ובעלי דרגות. ואני, מסכנונת שכמותי, רק סיימתי טירונות. הלחץ הורג אותי, אני הולכת לבלות פה שנתיים מחיי.
״היי, חיילת. כן, את החדשה,״ פנתה אליי אחת הפקידות.
הסתכלתי עליה והתקדמתי במבוכה.
״תעמדי פה, מולי, אני אצלם אותך.״ היא הציגה לפניי את מצלמת האינטרנט שלה, הורתה לי לפשוט את חולצת מדי האל"ף וצילמה אותי.
״טוב, תבואי בסיום הקלירנס ואני אביא לך את את המסוף שלך.״
ידעתי שקלירנס הוא טופס טיולים עוד מהקורס בחיפה, אבל מסוף? המסוף היחיד שאני מכירה זה טרמינל 3.
״או–קיי,״ עניתי בחשש. ״מה זה אומר בדיוק?״
״מסוף זה כרטיס הכניסה לבסיס,״ היא ענתה לי בחיוך. ״ברוכה הבאה למחנה,״ הוסיפה.
״תודה רבה,״ עניתי, והיא פתחה עבורי את דלתות השער המסתובבות שהובילו לכניסה לבסיס.
לא כך נראתה הכניסה הראשונה שלי לבסיס בסיני בו שרתתי בסדיר ובקבע החל מיולי 1977. אבל התנהלות הצבאית כמו גם הקשיים שבדרך היו דומים גם אם התנאים היו אחרים.
"גבול מטושטש" מביא את סיפורה של נטלי על קו התפר שבין סיום הלימודים והגיוס לצבא.
נטלי נערה רגילה, מצטיינת, אהובה על משפחתה, מחזיקה חבר מושלם עד שמתברר שהכול בעצם אשליה.
הספר מציג את מידת ההשפעה של החברה בה היא נמצאת על הבחירות בחייה. הרצון לעמוד ב"דרישות החברה", לא להיות שונה ולהתאים להגדרות החברתיות של - עם מי לצאת ומתי, כיצד להתנהג והאם משתלם לה לוותר על רצונותיה האישיים כדי להתאים לחברה. בלהט הרגע מפרקת נטלי זוגיות של שנים לטובת חווית החיילת בצה"ל. אלא שדבר לא מכין אותה לאתגר האמיתי שממתין לה תחת המדים. האתגר שבלהיות אישה, המפגש עם ההטרדה המינית-הפיזית כמו גם המילולית. עוד בספר נקודת מבטה השגויה לגבי גברים ומערכות יחסים והאופן שהיא גורמת לה לבנות מערכת יחסים לא בריאה עם אהובה עד לתוצאה העגומה.
הילה קרנט (27), הנדסאית אלקטרוניקה במקצועה, תושבת דימונה, חובבת הרפתקאות וטיולים, כותבת למגירה זה כמה שנים. ב"גבול מטושטש", ספר ביכוריה, היא אוזרת אומץ ומעלה על הכתב נושאים שקרובים לליבה ורבי חשיבות, ובכללם - הטרדות מיניות. במהלך שירותה הצבאי קיימה פעולות לקידום נשים בצה"ל בסיוען של סוציולוגית הבסיס וממונת יוהל"ם, בתקווה לתרום להעלאת המודעות בנושאי מגדר וגבולות הן במסגרת הצבא והן באזרחות.
על ההשראה לכתיבת הספר מספרת הילה קרנט: "נתקלתי בכמה סיפורי הטרדות שלא נגמרו טוב ובסיפור אהבה. שמעתי על נשים שחוו חוויית שירות של יחסי מרות בהסכמה מלאה אומנם, אך יחסים אלה לא צלחו והן חוו 'סגירת חשבונות' כמו לסגור שבתות והערות לא נעימות. למרות שהספר מציג נקודת מבט של אישה, נתקלתי גם בכמה סיפורים בהם הרגיש הגבר מוטרד".
"הספר שלי מתמקד במערכת יחסים אסורה בין קצין לחיילת שברור לכולם שהיא אסורה, אך עד כמה הגבול באמת ברור? גיבורת הספר מתמודדת עם שאלות שאין עליהן תשובה נכונה או לא, כאלה שיכולות לתפוס כל אחד מאיתנו ביומיום, בעיקר כשאשמה מלווה אותה במצפונה. אני מעוניינת שהקוראים יפתחו לרעיון החשיבה של גיבורת הסיפור, שיבכו איתה, שיצחקו איתה, שיהיו מתוסכלים יחד איתה, שרק למספר רגעים לאורך 245 עמודים יתנתקו מכל מה שעובר עליהם וינסו להבין מה זה לחוות הטרדה מינית כזאת ולחיות איתה".
"באמצעות הספר אני מנסה לעורר אצל אנשים הזדמנות להיפתח לעולם ולחשיבה שתגרום להם להיחשף לשאלות שתמיד עומדות בקצה הלשון כשאנו שומעים על תקיפה מינית: 'למה לא אמרת לא?', 'את הלכת אליו, למה ציפית', 'למה נזכרת עכשיו?'. לעורר מודעות למצב שהוא באמת קיים, לסקרן ואולי גם לעזור בניסיון להבין מה עובר בראש של אותה בחורה שחווה ומתמודדת עם סיטואציה שהיא לא הכי נעימה".
"גבול מטושטש"
הספר מציג את מידת ההשפעה של החברה בה היא נמצאת על הבחירות בחייה. הרצון לעמוד ב"דרישות החברה", לא להיות שונה ולהתאים להגדרות החברתיות של - עם מי לצאת ומתי, כיצד להתנהג והאם משתלם לה לוותר על רצונותיה האישיים כדי להתאים לחברה. בלהט הרגע מפרקת נטלי זוגיות של שנים לטובת חווית החיילת בצה"ל. אלא שדבר לא מכין אותה לאתגר האמיתי שממתין לה תחת המדים. האתגר שבלהיות אישה, המפגש עם ההטרדה המינית-הפיזית כמו גם המילולית. עוד בספר נקודת מבטה השגויה לגבי גברים ומערכות יחסים והאופן שהיא גורמת לה לבנות מערכת יחסים לא בריאה עם אהובה עד לתוצאה העגומה.
הילה קרנט (27), הנדסאית אלקטרוניקה במקצועה, תושבת דימונה, חובבת הרפתקאות וטיולים, כותבת למגירה זה כמה שנים. ב"גבול מטושטש", ספר ביכוריה, היא אוזרת אומץ ומעלה על הכתב נושאים שקרובים לליבה ורבי חשיבות, ובכללם - הטרדות מיניות. במהלך שירותה הצבאי קיימה פעולות לקידום נשים בצה"ל בסיוען של סוציולוגית הבסיס וממונת יוהל"ם, בתקווה לתרום להעלאת המודעות בנושאי מגדר וגבולות הן במסגרת הצבא והן באזרחות.
על ההשראה לכתיבת הספר מספרת הילה קרנט: "נתקלתי בכמה סיפורי הטרדות שלא נגמרו טוב ובסיפור אהבה. שמעתי על נשים שחוו חוויית שירות של יחסי מרות בהסכמה מלאה אומנם, אך יחסים אלה לא צלחו והן חוו 'סגירת חשבונות' כמו לסגור שבתות והערות לא נעימות. למרות שהספר מציג נקודת מבט של אישה, נתקלתי גם בכמה סיפורים בהם הרגיש הגבר מוטרד".
"הספר שלי מתמקד במערכת יחסים אסורה בין קצין לחיילת שברור לכולם שהיא אסורה, אך עד כמה הגבול באמת ברור? גיבורת הספר מתמודדת עם שאלות שאין עליהן תשובה נכונה או לא, כאלה שיכולות לתפוס כל אחד מאיתנו ביומיום, בעיקר כשאשמה מלווה אותה במצפונה. אני מעוניינת שהקוראים יפתחו לרעיון החשיבה של גיבורת הסיפור, שיבכו איתה, שיצחקו איתה, שיהיו מתוסכלים יחד איתה, שרק למספר רגעים לאורך 245 עמודים יתנתקו מכל מה שעובר עליהם וינסו להבין מה זה לחוות הטרדה מינית כזאת ולחיות איתה".
"באמצעות הספר אני מנסה לעורר אצל אנשים הזדמנות להיפתח לעולם ולחשיבה שתגרום להם להיחשף לשאלות שתמיד עומדות בקצה הלשון כשאנו שומעים על תקיפה מינית: 'למה לא אמרת לא?', 'את הלכת אליו, למה ציפית', 'למה נזכרת עכשיו?'. לעורר מודעות למצב שהוא באמת קיים, לסקרן ואולי גם לעזור בניסיון להבין מה עובר בראש של אותה בחורה שחווה ומתמודדת עם סיטואציה שהיא לא הכי נעימה".
"גבול מטושטש"
מאת הילה קרנט.
הוצאת ספרי ניב. 248 עמודים,
מחיר 78 ש"ח. להשיג בחנויות הספרים המקוונות במהדורה מודפסת או דיגיטלית.
ריקי ברוך
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה