"נא לא להפריע, אני מצייר". מפגש מרתק בין התפתחות השירבוט, הקווים ונפש הילד- ספר משמעותי.

 

לעולם אני קודם כל "אמא", אבל היום אני גם הרבה מאד סבתא של תומס נכדי בכורי בן השנה ושמונה חודשים. תומס ממלא את ליבינו וביתנו באור גדול מהרגע שנולד, וכל הווייה, אמירה, התפתחות ונשימה שלו מרחיבים לנו את הלב ומעצימים את האהבה. השבוע הגיע לידי הספר נא לא להפריע, אני מצייר, ספר המחדד את המפגש המרתק שבין התפתחות השירבוט, הקווים ונפש הילד. מהרגע שנטלתי את הספר לידי ראיתי לנגד עיני רק את תומס. בעודי קוראת רשמתי לעצמי הארות, הערות ונקודות למחשבה שקרוב לוודאי יעלו בשיחה עם בכורתי, אמו. 

הספר נא לא להפריע, אני מצייר עוסק בהתפתחות ציורי ילדים בבין הגילאים שנה וחצי עד שש לערך, ומסביר את משמעות התהליך ואת האופן שבו ההורה או כל צופה אחר, יכול לעזור ולהשפיע לאורך שלביו השונים. הספר מעניק כלים שיעזרו לנו לתמוך בילדינו, כדי שיהיו יצירתיים, שמחים, תקשורתיים ובטוחים בעצמם. הספר מסביר מתי ואיך נולדים הקווים והשרבוט בציורי הילד ומתפתחים והופכים לעיגול, מדוע נוצרת נקודה בתוך העיגול, ומדוע זה משמעותי כל כך? מתי העיגול 'מצמיח קרניים'? מה משמעות המשולש? וכשנולד סימון הצלב – מה כל כך מיוחד בו? מה משתנה בנפשו של הילד עם כל שינוי גרפי? 

בספר "נא לא להפריע, אני מצייר", נחשפתי לסוד הסדר הטמון בתהליך התפתחות הציור.

מודה, כאם לילדים בגילאים המוזכרים כאן (וזה היה ממש מזמן) לא הייתי מודעת לקיומו של תהליך שכזה. והיום כאשר תומס נכדי חווה את התהליך ברור לי יותר ויותר עד כמה חשוב שכל מי שמגדל, מטפל או עובד עם ילדים, יכיר ויידע את סדר התפתחות הציור, כמפתח חשוב ליצירת קרבה עם הילד והבנתו. 

"שרבוטים משקפים מצבי חיים. ככל שהילד ישרבט בהנאה ובספונטניות רבות יותר – כך היכולת שלו לתרגם את רגשותיו ומחשבותיו תשתכלל, וההתאמה בין העולם הפנימי לעולם החיצוני - תגדל. השרבוט מאפשר לבטא את היחסים עם הסביבה. זו צורת ביטוי מלאת חיים ודרך נפלאה להביע רגשות, להביע את החיוניות ואת העולם הפנימי העשיר עוד לפני הולדת המילים. אם מבינים את משמעות השרבוט, אפשר לכבד ולהעריך כל קו בו. עם בניית ההערכה הזו מעמיק גם הכבוד כלפי הילד והוא מרגיש מובן יותר. בדרך זו יגדל ביטחונו העצמי, הוא ירגיש חופשי להתבטא, מוערך על מי ומה שהוא, ויהיה לו אומץ לחקור ולהתנסות. מתוך כך הוא יוכל להמשיך לשרבט ולצייר בהנאה ולהניח את היסודות לייחודיות שלו.
  (עמוד 16 בספר)

לאורך הספר מציגה הכותבת את תהליך התפתחות הציור בקרב ילדים בין הגילאים שנה וחצי ועד חמש ומעלה. בכל תת פרק מוצג השלב הבא בהתפתחות הציור ואת המקבילה לו, התפתחותו הרגשית.

הבנת השלבים בהתפתחות המוטורית והרגשית של ציורי הילד ופענוח הקשר והמפגש ביניהן, יעניקו לקורא  כלים להתבוננות בציורי הילדים והבנת עולמם הרגשי, מה שחשוב לכל הורה שרוצה לגדל ילד המתקשר בביטחון ובפתיחות עם העולם.
נקודה לתשומת לב המבוגרים: למרות שמדובר בתהליך ״ילדי״, התבוננות ייחודית זו תורמת גם להבנת עולמו הרגשי של המבוגר, כפי שהוא משתקף בציוריו, ואף פותחת לרגעים צוהר לחוויית ההתבוננות באמנות הציור בכלל.

נא לא להפריע, אני מצייר. מפגש מרתק בין התפתחות השירבוט, הקווים ונפש הילד.

כתבה מיכל בוגין פינברג

ריקי ברוך