צרור המפתחות שלך הוא המראה של חייך.

לכאורה אין יותר בנאלי מעוד צרור מפתחות שנזרק על שולחן העבודה בכל בקר עם הגיענו למשרד... 

מה כבר יכול להיות בצרור מפתחות? 

 

מפתחת הבית. הרכב. תא הדואר אם יש כזה. אולי גם מפתח לשרשרת הביטחון הקושרת את עגלת התינוק או האופנים מפני גנבי השכונה, לשונית לעגלת הסופר, דיסק און קי. מפתח למגרה האישית במשרד. 

מחזיק מפתחות(לא בהכרח( וזהו - יש לנו את צרור המפתחות שלנו.

כשהתחלתי להביט על צרורות המפתחות התלויים אחר כבוד על עגלות הקונים בסופר התחלתי להשוות. 

ניסיתי ולו לרגע להציץ לעולמם החשוף של הסובבים אותי וללמוד מה מעיד כל צרור כזה על בעליו. 

למי הוא שייך? 

במה עוסק בעליו? 

למה הצרור כל כך כבד ועמוס מפתחות או לחילופין צרור דל עם מחזיק מפתחות ענק...

במבט פנימה. ממש לא. 
ראיתם פעם איך מתנהג אדם שאבד את צרור המפתחות שלו?
הכל נלקח ממנו במחי יד. 

הוא אינו יכול להיכנס לביתו שלו. למכוניתו. גם לא לפתוח את התא האישי במשרד. הוא כבר לא עצמאי... 

הוא ממהר לצלצל, להזעיק, להיעזר בזולתו. 

הפנמתי: צרור מפתחות מעיד על עצמאות

כשהבת שלי נשלחה למכונת אמת לפני שקבלה את מפתח הכניסה לרשת החנויות המובילה שם היא מעצבת, הבנתי שלמפתח יש הרבה יותר משמעות מעבר לייעודו הספציפי לפתוח דלת.

מפתח הוא סמל סטטוס. 

ביטוי לאחריות. 

אם קבלנו מפתח לדלת שאינה שלנו הביעו בנו אמון. סומכים עלינו. 

אנו ראויים לפתות דלתות של אחרים ואולי גם להפעיל מרותנו בזכותו.

הלכתי להביט בצרור המפתחות שלי. היום הוא כל כך בסיסי ובנאלי. המפתחות שלי הם מפתחות למקום של חום אהבה ונתינה.

אין לי כל צורך ולא מקום להוסיף לצרור את מפתח תא העבודה שלי. הוא נשאר מאחור בקריירה הקודמת. 

מאז הפכתי לעצמאית אני זקוקה רק למפתח הלב. 

הסמכות המקצועיות והנאמנות שלי נמצאים עמוק פנימה בתוכי. 

המפתחות שלתלויים על עגלת הקניות שלי מעידים עלי בדיוק כמו שהם מעידים על כל סובבי.

צרור המפתחות שלנו הוא המראה של חיינו.

יש בו רמז לאישיותנו. לעיסוקנו. להנהלותינו. 

מפתחות זרים בצרור הפרטי שלנו מרמזים גם על סמכות.

לכו לבדוק את צרור המפתחות שלכם
נסו להבין מה הוא מלמד עליכם.

ריקי ברוך – בחירות נכונות 0506489787